סתם ילדה,
שהתנהגה כמו כולם.
וגם אם לפעמים לא,
זה לא גרם לה ליהיות שונה.
אבל למרות שהיא הייתה רגילה,
היה בה משהו אחד מיוחד,
העיניים שלה.
היו לה עיניים חומות גדולות,
ששאבו לתוכן הכל.
היו לה ריסים ארוכים,
שהיו מייפים את פניה העייפות.
בעיניים שלה תמיד היה זיק של כאב,
וכל מי שהסתכל בהן,
היה רואה איך הן זועקות
לעזרה, מכל מי שרק מוכן להושיט יד.
כשהיא דיברה עם אנשים,
היא אהבה להסתכל להם בעיניים,
ולשלוח חיצים קטנים
שהיו פוגעים להם בדיוק באישון.
כשהם היו פוגעים, העיניים שלהם היו מתמקדות בעיניים שלה,
והיא הייתה מתחננת אליהם, בלי קול, שיעזרו.
לילדה היה חלום.
היא רצתה להגיע למקום נעים ושקט,
שיהיה בו כל מה שהיא צריכה.
וגם כשיהיה קשה,
אנשים יקשיבו לה ויעזרו.
היא ידעה איפה המקום הזה נמצא,
אבל אף פעם היא לא ניסתה להגיע אליו.
כי הוא היה רחוק.
יום אחד לילדה נמאס.
לא היה לה כח לבקש עזרה מאחרים,
כי אף אחד לא באמת הקשיב לה.
וההערות שתמיד העירו לה כשראו אותה,
רק העלו לה את החשק להיעלם.
היא נעמדה מול המראה
ושלחה לעצמה חיצים קטנים,
לתוך הלב.
היא רק רצתה להגיע למקום נעים ושקט,
שבו תוכל לחיות את החיים שלה,
בלי להפריע לאחרים.
שהתנהגה כמו כולם.
וגם אם לפעמים לא,
זה לא גרם לה ליהיות שונה.
אבל למרות שהיא הייתה רגילה,
היה בה משהו אחד מיוחד,
העיניים שלה.
היו לה עיניים חומות גדולות,
ששאבו לתוכן הכל.
היו לה ריסים ארוכים,
שהיו מייפים את פניה העייפות.
בעיניים שלה תמיד היה זיק של כאב,
וכל מי שהסתכל בהן,
היה רואה איך הן זועקות
לעזרה, מכל מי שרק מוכן להושיט יד.
כשהיא דיברה עם אנשים,
היא אהבה להסתכל להם בעיניים,
ולשלוח חיצים קטנים
שהיו פוגעים להם בדיוק באישון.
כשהם היו פוגעים, העיניים שלהם היו מתמקדות בעיניים שלה,
והיא הייתה מתחננת אליהם, בלי קול, שיעזרו.
לילדה היה חלום.
היא רצתה להגיע למקום נעים ושקט,
שיהיה בו כל מה שהיא צריכה.
וגם כשיהיה קשה,
אנשים יקשיבו לה ויעזרו.
היא ידעה איפה המקום הזה נמצא,
אבל אף פעם היא לא ניסתה להגיע אליו.
כי הוא היה רחוק.
יום אחד לילדה נמאס.
לא היה לה כח לבקש עזרה מאחרים,
כי אף אחד לא באמת הקשיב לה.
וההערות שתמיד העירו לה כשראו אותה,
רק העלו לה את החשק להיעלם.
היא נעמדה מול המראה
ושלחה לעצמה חיצים קטנים,
לתוך הלב.
היא רק רצתה להגיע למקום נעים ושקט,
שבו תוכל לחיות את החיים שלה,
בלי להפריע לאחרים.
