יש אפשרות לשינוי גם אם לא ב100%

אם היא מדברת על לשון עבר

וברור שהוא בתהליך על מהת להתמודד עם זה

למה למהר להיות נחרץ כל כך?!

מצד שני-אני לא חושב שאותו בחור צריך להתחיל לצאת

לפני שהוא סיים תהליך מקצועי(!!)

יפריע לכן לצאת/להתחתן עם מישהו שפעם היו לו נטיות ואחרי תהליך עם פסיכולוג הוא מצליח להמשך לנשים?

גם אם עבר תהליך אצל פסיכולוג.

ומדובר בבחור טוב מאוד ביחסים, עם לב ענק שיכול לאהוב מאוד, לתת ולהעניק אכפתיות חום ורגישות גם בלי המשיכה.

החיבור יכול להיות חיבור נפשי עמוק שנבנה ביחד, חשוב לציין: יש זוגות כאלו!!

בסה"כ, אפשר לעשות הכל עם כל אחד, והזוגיות יכולה להבנות סביב הרבה דברים ומבוססת על המון דברים רגשיים, נפשיים ורוחניים ואז אפשר להתגבר על ההפסד שקיים.

התשובה היא חרטה על חטא או חזרה מדרך רעה.

נטיות הפוכות זה לקות. זאת אומרת: לאדם יש מחסור נפשי באופי המיני שלו, 

והוא מנסה להשלים את החסר. במצב שיש נטיות הפוכות פיזיולוגיות זה מגיע לרמות 

בהם האדם מחפש מגע שהוא אסור, כיוון שהוא נתמך נפשית בדבר שאשתו לא תוכל למלא לעולם.

(מקווה שהובנתי)

אדם שעבר על איסור של בעלי נטיות הפוכות, זה לא הופך אותו לבעל נטיות הפוכות.

באותה מידה אדם שבעל נטיות הפוכות לא אומר שהוא עבר על איסור כלשהוא, אלא שהרגש שלו לוקה בחסר.

קודם: ודאי שאין שום כוונה להסתיר מהאישה היא תדע! גם אם השינוי יצליח וגם אם לא!

קשר המיניות והמשיכה בין בני זוג הוא וודאי לא מה שמחזיק את הנישואין, המשיכה נגמרת אחרי שנה שנתיים ואז נשאר הקשר הרגשי והנפשי.

להגיד "הכרתי זוגות שזה לא הצליח להם", על כל סיפור יש סיפורים נוספים, זה יכול להצליח.

אנשים רבים מתגרשים גם כשהתחתנו עם האישה הכי יפה והכי נמשכו אליה בעולם.

מי שאמרה שגם אחרי שינוי ותהליך אמיתי היא לא מוכנה-צר לי, מרחם עליה..

אני לא נפגע משום דעה ושום תגובה, להפך! אשמח שהדיון כאן יימשך, אך אני לא חושב שנכון לתקוף בחריפות כאילו הנטייה היא חטא, כאחד דוס, חרדל"י, חשוך, תלמיד של הרב טאו-נדהמתי מהתגובות הכ"כ לא מקבלות ואלימות בתקיפות, החושך כאן עלה על גדותיו. שוב, אל תעשו איתי תחרות בהתחרדות-ניצחתי! ושוב, לא נגפע, זה רק לתשומת לבכם.

אני חושב שהייתי מעדיף לגלות שאשתי היא לסבית מאשר שהיא לא מתפללת בכוונה, לא שומרת על צניעות או דברים כאלה.

אני בהחלט חושב שנישואין כאלה יכולים להצליח, בציבוא החילוני אגב יש דברים כאלה, וגם בציבור הדתי אבל זה בהיחבא, צריך להבין את הסוגיות לעמקן ולחשוב טיפה לפני שצועקים ישר "לא!"

לגבי התאהבות, כמדומני שזה באמת סדר הגודל של משך הזמן הממוצע שהיא אורכת.

זה שאין קשר מיני לא מפרק אותם ולא מפריע להם, להפך עם הזקנה הקשר מסוג זה עבר מזמן מזמן אך הם חיים בשיתוף ובאהבה בגלל הקשר האנושי בניהם.

הכפת לי כ"כ. עדיף שיהיה יר"ש ובעל מידות באמת וקובע עיתים לתורה מאשר כמעט כל דבר אחר.

ושוב- 

אני מדברת על בנ"א בריא בנפשו, הלך לפסיכולוג, עבד על עצמו (כי בכל זאת- נישואין חייב להיות מבוסס על החיבה והקירבה הפיזית. ואם הוא לא נמשך אליה אז אין מקום לנישואין.)

נראה לי ששכחו פה משהו-

התורה לא נגד זה!!!

התורה לא אומרת שנטייה כזאת היא אסורה וכו'. ישנם הלכות מסוימות בנושא הזה. הלכות מ א ו ד ברורות. אבל אם הבחור מודע להלכות ומתכונן לחיות על פי ההלכה בקו ברור. כי כך אמרה ההלכה- אז אין שום בעיה.

התורה עצמה מעידה על התופעה הזאת. היא אומרת שזה קיים. זה הגיוני זה נורמאלי וכו'. רק שמבחינה הלכתית כל קשר זוגי כזה אסור על פי ההלכה. זהו.

כמובן הכל תלוי בבחור עצמו. אם יש משיכה לבנות, אומנם קלושה, אבל לפחות קצת. בכל זאת- חייב להיות איזשהו בסיס להלתחלה. ואני מאמינה שלאחר זמן זה רק יתחזק.

מניסיון- מכירה אישית משפחה שלבעל יש נטייה לבני מינו, אישתו הייתה מודעת לזה וכמעט כל הקהילה מודעת לזה, וזה ממש לא מפריע להם בחיי הזוגיות. יש להם ילדים בלע"ר. משפחה שמחה ומאושרת. חיים בשלווה. אין שום בעיה עם זה.

והוא כל הזמן אומר: נכון, יש לי נטייה. אבל יש גם הלכה שמצווה עלי להתחתן ומצוות "פרו ורבו" ויש הלכות מאוד חמורות בנושא הנטייה שלי- בסדר. יש הרבה דברים שקשה לעשות אותם. ההלכה אוסרת הרבה דברים וזה אחד מהם.

קיצר- אין לו שום בעיה עם זה. הוא חי חיי זוגיות בריאים וטובים ואין שום סיבה שלא. הוא אוהב את אישתו וגם נמשך לגברים. וזה הניסיון הצדדי בחייו.

ונראה לי שפה הנקודה-

אם הבחור לוקח את זה על עצמו כניסיון שעליו לעמוד בו, כניסיון שמחייב אותו לעבוד קשה עם עצמו ולהתגבר עליו- אז סבבה. זה כמו כל ניסיון אחר.

לכל אחד יש נטייה אחרת וניסיון אחר שעליו לעבוד עם עצמו כדי להשתפר: לשוה"ר, ניבול פה, צניעות, שבת, כשרות וכו' וכו'. לכל אחד יש את הניסיון שלו.

ומי אומר שמי שמדבר לשוה"ר כל היום ומרכל על כל העולם הוא טוב יותר? למה רק בגלל שיש לו "בריאות הנפש" כמו שרבים הגדירו פה... יש מספיק אנשים עם לקויות נפשיות (אם זה בכלל לקות נפשית...) ובעיות פסיכולוגיות אחרות שמפריעות הרבה יותר בחיי הזוגיות מאשר משיכה לאותו במין. כנ"ל לגבי נשים.

ראיתי בחיי הרבה יותר משפחות שמתפרקות בגלל חוסר מידות ויר"ש מאשר בגלל נטייתם המינית. סליחה על ההגדרה. אבל זה נכון ב100%.

ובקיצור- 

אם יש יר"ש ותורה ומידות (וזה הדדי- חייב להיות הרבה מידות גם אצל האישה) ובנוסף לנטייתו יש לו גם משיכה לנשים- אז אין סיבה, לדעתי, לפסול.

ובקשה אחרונה- לא לקבור אותי בגלל דעתי.

צעקת ה"גוועלד" "לא לחלוטין" התקיפה והחריפה כלל לא נדמעה נעימה, ודאי שמי שחושב שכן אז כן ומי שאומר לא אז לא, אבל דרך ארץ קדמה.

כן, המשיכה המינית נגמרת מתישהו ונשארים עם הקשר העמוק והטוב שנבנה בין השניים.

הקשר הפיזי הוא הרבה הרבה יותר מאשר הנאה גופנית, משיכה ונעימות.

הוא קודש קודשים והוא עמוק, יקר וחשוב לאין ערוך...

יש בו קשר נפשי וחיבור עצום בין בני הזוג, הוא בבסיס הקשר!!

לא סתם הקרובים הם בדמות איש ואישה המעורים זה בזה.

ולכן- חשוב מאד שתטפל ותשקיע בזה מאד מאד!!!

אך הוא לא הדבר היחיד שקושר איש ואישה, ובהחלט ישנם זוגות כאלו, והרבה מהם חיים באושר.

אבל אני שואל - להיפך, ידידי היקר המגיב:

"מה נסגר" דווקא איתך?...

בא אדם, איש טוב, שואל על בעיה, רואים שהבעיה אצלו לא קיצונית אגב,

אז "יוצאים עליו" בצורה קשה, במקום לתת עידוד (שלגמרי יש  לעידוד כזה מקום מציאותי. לגמרי)?..  - 

בשעה שאנו רואים שלא פעם, כאלו שמדווחים על כל מיני דברים מוסריים לא מה"סוג" הזה; ושבבחירה, קשים, שבאמת יכולים להרוס נישואין לטווח ארוך ל"ע, ולא תמיד עם רצון אדיר לתיקון - "זוכים" ליחס סלחני ו"מבין",

לדעתי, זה ה"עולם הפוך"..

חושבני שיש בכך הרבה השפעה של התרבות המעוותת של היום - מכל מיני כיוונים:

גם הקביעה של בני אדם כאילו הם "כך", או "כך". גם הקביעה (המכוונת) של כל מיני זרמים פסיכולוגיים בהחלשת האמון ביכולת הבחירה של בני האדם. 

כתוצאה - גם "קונטרה" (מוצדקת כמובן) אצל אנשים כאן מהתופעה; אבל לא פעם תוך קבלת ה"נחרצות" שהעולם הגויי הנוכחי מלביש עליה.

ולאידך: קבלת עיוותים שבין בנים לבנות, כדבר "מובן" יותר כביכול, מראה על "נורמליות"... וגם לעיתים בניית מושגי נישואין על סמך זה. התוצאות ממלאות את ה"עולם המערבי הנאור" מכל הכיוונים, בנושאים אלו, למרבית החרפה.

אז לענ"ד: קודם כל, יחס מכבד ואוהב ומעריך, לאדם היקר הזה, שחושב שזיהה אצלו משהו לא "כרגיל", והוא עובד ועולה, ועם יכולת אהבה וכו' (ואכן - האמת היא שיש הרבה "בעלי משיכות" כביכול נורמליות, שאין להם שמץ מושג מה זו אהבה. ורוב פירוקי הבתים בעולם, באים דווקא מכיוון זה).

דבר שני - אמון ביכולת העבודה, הן העצמית והן בהיעזרות. ולא להאמין ל"בעלי הפלומבות".

דבר שלישי - שלא קשור לבעיה שהוא העלה - פרופורציות נכונות בין הכחות השונים בבנין אדם ובית. ולא כאן המקום להאריך.

אבל נישואין במצב כזה, זו לא זוגיות בריאה

ולתרץ את זה בכך שגם ככה המשיכה יורדת בנישואין זה לא נכון, לא נכון לתרץ ולא נכון שהמשיכה יורדת

ואין שום סיבה לבת נורמלית לבחור בזוגיות כזו ואפילו לא ראוי

היה פעם איזשהו מיזם בתמיכת רבנים שבחורים עם נטיות הפוכות יתחתנו עם בנות עם נטיות הפוכות

שלדעתי הרבה יותר נכון לשני הצדדים 

וגם אם יש זוגות כאלה זה לא אידיאלי ולא נכון אפילו עוול כלפי הצד השני ולא משנה אם זה הגבר או האישה

ואם יש סיכוי שאולי ימשך לנשים בעתיד אז שיחכה עד שזה יקרה ורק אז יתחיל לחפש

למה שהגבת עליו.

גם מי שחושב בכיוון שכתבת כעת (שאינני יודע אם הוא מדוייק),

אינו אמור להגיב לאדם כזה בצורה אגרסיבית, "מה נסגר איתך".. או דברים דומים.

מאד מוזר ההבדל בין ההתייחסות וההבנה למישהו כזה (בלי קשר למה כל אחד חושב בקשר לתשובה הספיציפית לשאלתו), שברור שבבחירתו עושה מה שביכולתו כדי להיות יהודי כשר וטוב, לכאלה שכותבים לפעמים על על מיני חטאים, כולל כשממשיכים בהם בפועל חלילה, ומקבלים תגובות עד כמה צריך להבין אותם וכו', ועד כדי טשטוש לעיתים בין הצורך להבין את האדם לבין התנערות ממעשים.

בעיקר התייחסתי לעניין הנישואים ולקלות שבה מתייחסים לזה

נכון שהוא מתמודד וכל הכבוד על זה

אבל מפה ועד לנישואין עם בת נורמלית זה לגרום לה להיכנס לזוגיות לא בריאה והרבה בעיות שיכולות לצוץ אחר כך מבחינת הקשר הזוגי שכרגע הם לא מודעים אליהם. שלדעתי זה לא מומלץ ולא ראוי

אין לי משהו נגדו כבן אדם ומבינה את הרצון להתחתן ולהביא ילדים אבל זה לא יכול להיות על חשבון מישהו אחר.

ומה עושה עם עצמו. כלל לא חייב להיות "על חשבון" (ולא ראיתי שמישהו "התייחס בקלות" לנושא).

אבל אכן, עיקר הערתי היה על צורת ההתיחסות. פה לא היה "דיון תיאורטי", אלא אדם שכותב. מוזר איך אנשים "קופצים" מדבר שכנראה "נבהלים" ממנו, ומן הסתם גם לא יכולים לדעת כמה הוא יכול לעבוד על הדברים; ומגיעים לסגנונות כלפיו, שלא היו כותבים סתם לאדם שמעלה משהו כאוב.

[אני גם לא בטוח בתוכן הדברים. חושבני שמה שהולך היום, גורם "להגדיר" אנשים, כולל את עצמם, באופן מאד דוגמטי, מה שיתכן שבלי זה, לא היה קיים - והיתה התשיירות טבעית בנישואין]

חכיתי לתגובה כזאת, תודה לך דן

ועכשיו שאלה קטנה לכל ה"מתקיפים" למינהם:

כמה בעלי נטיות הפוכות אתם מכירים?! אבל מכירים באמת!

פשוט זה נשמע לי יותר מידי כמו כלמיני מתלהמים שצועקים על החרדים

שההכרות היחידה שיש להם עם חרדים זה דרך ערוץ 2... 

[תתפלא לדעת כמה כאלה יש בצבא]

בברכה

כפיר

לא מתייחסים אליו כרשע, או משהו כזה.

יש כאן שאלה עד כמה המשיכה הכרחית לחיי נישואין, ועד כמה משיכה הפוכה מזיקה להם.

יש גם שאלה עד כמה נוטים אימון בשינוי.

[אני לא ממש מבין בנושאים אלו, ואני לא בא להביע דיעה בשאלות האלה].

בת (והשאלה היתה לבנות) - 

אבל לדעתי, אם יש לו "אהבה וקשר מדהים" אל הבחורה שעימה הוא יוצא - 

הבעיה לא כ"כ חמורה.. יטפל בעצמו, אישית או  בהיעזרות, ויכול להקים יופי של בית בעז"ה.

לא צריך ללכת אחרי האופנה של היום כאילו הכל "שחור-לבן", כאילו זהו.. אז סימן שזה "בן אדם אחר".

לא עשה משהו רע, רק "בלב" לא לגמרי מאופס בכך, יתכן שהנישואין עצמם "יישרו" אותו עם אשתו. לא להתייאש כלל.

ולא לחשוב כאילו בגלל זה לא יוכל לחוות חלק מחיי הנישואין, כאילו זו "גזירה מן השמיים".

לדעתי, זה לא נכון. תלוי גם באדם אישית - ויש יכולת גדולה מאד לאדם לעבוד על עצמו.

נראה לי שבזה שה' אסר על משכב זכר, הוא לא התכוון שהם יישארו רווקים לנצח..

ואם כבר לא נתת לו סיכוי בכלל להתחתן, אז אולי תפעלי שבמדינת ישראל יתירו לזוגות כאלו [- שני גברים\נשים] להינשא? גם להם מגיע..

אז נורא נחמד לשאול כאן- אבל כנראה שאם בסופו של דבר חלק מתחתנים והאישה יודעת- יש כאלה שלא מפריע להן במציאות... או שלא יפריע להן אחרי היכרות..

לא הייתי נכנסת לזה...

רוצה להתחתן ממקום של רצון ומשיכה בכל המובנים עם שאיפה שזה רק ילך ויעמיק ויתעצם עם השנים ולא ח"ו ההפך.

אולי יש כאלה שכן יתאים להם.

בכל מקרה, לדעתי באמת אולי עדיף לנסות את העניין הזה של גבר ואישה ששניהם עם נטיות הפוכות ורוצים להקים משפחה ע"פ ההלכה.

אחרת אפשר להגיע למצב שמאמלל את שני הצדדים... 

נכון שיש עוד הרבה דברים אחרים שיכולים לצור קשיים ולפעמים זה דברים שקורים עם השנים ואחרי החתונה.

אבל אם מראש יודעים, אז נראה לי שחבל.

זה באמת נושא מאוד מאוד רגיש ומורכב.

כשיוצא לי לחשוב על זה אני פשוט מתפללת שה' יאיר למי שנמצא במצב כזה.

להיות ככה ולהישאר דתי ומאמין.. זה מדהים בעיניי!!

הלוואי שכל אחד יימצא את הטוב שלו ויוכל לחיות בשמחה ואהבה.

מאחלת לך רק טוב והצלחה בדרך הלא פשוטה הזאת.. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?