כמה סמיילים על הבוקר. כיף לקום בצורה לא קיצונית
ואיזה כיף ללמוד תורה, בחיי
כיף שיש לי אחות כזו
כיף שיש אנשים כאלה בעולם. ובכלל, אנשים
אם אני אהיה כמוהם, זה יהיה סוג של שחרור. טוב להיות קיצונית לפעמים
לא מצליחה להבין, אבל זה בסדר. זה מלמד ענווה
הפסח הזה בא בדיוק בזמן. שניה לפני שהכל היה יוצא תחת שליטה
כמה דברים טובים יצאו ממנו
ואחרי כל השאר הזה, כמה דברים רגילים
אני כבר די בסוף של דם האולימפוס. אבל הוא נמרח
והתחלתי ללמוד יפנית. שפה מגניבה ברמות. אני כבר יודעת לקרוא לכתוב ולדבר חמש הברות. ואני אלמד עוד חמש היום.
ואיזה כיף שחזרתי לכתוב קצת
מתגעגעת כל כך. וזה לא יחזור 

מזכיר מה שהיה מיד אחרי. מפחיד. אני כל כך לא רוצה לחזור למקום הזה
אבל יש בי כוחות
זה מבלבל. מבלבל נורא. היא מקור כל כך גדול לפגיעות, אבל בזמן האחרון היא השתנתה. קשה לי לקבל אותה בחזרה. קשה כל כך. היא הרסה לי את החיים בתקופה מסויימת. איך אפשר לסלוח על שעות של בכי וכאב?
אנימה. המלצות? אני נוטה לכיוון אינויאשה. אבל זה ארוך נורא.
מצה עם חמאה ומלח וסלט. טעים כל כך
איזה שיער נחמד
איך בא לי מסלול אמיתי אבל לא קורע
מעניין איך היחס לעמים משתנה לפי תקופות. הגיוני, אבל מעניין
יש כל כך הרבה דברים מעניינים בעולם
אני בהחלט משונה היום 
בוקר 

