כמה זמן ואיך התמודדת עם הנטיה לחרדה עד היום , אם זה מצב פתיר וכמה זמן נראה שיקח לפתור אותו.
חוץ מזה- כמה תוכלי 'להתאפק' עם הצורך בקשר זוגי טהור ובונה.
ואז לנסות 'לבנת לו"ז' לתכנון הזמן הקרוב והפחות קרוב(נגיד: החצי שנה הקרובה ואז שנה שנתיים הלאה.).

בהצלחה!!
 

וכן- אני לא בטוח אם כדאי להיכנס עם זה לחיי משפחה (ואני לא ממש יודע מה אני אעשה עם זה).

וזה גם תלוי כמה יש לך את זה, למה זה גורם (חרדות שכבר פוגעות בהנהלות היומית בצורה קשה או לא כ"כ, בעיות בשינה), ואם יש משהו שגרם לך להתחיל לחשוב/ לדמיין את הדברים האלה או שזה "תכונה מולדת"- את יודעת למה זה התחיל/ממתי יש את זה והאם יש איזה שהוא סיפור שחוזה על עצמו או שזה מתעורר מכל מהלך  שקורה.

ועצה (שקצת עוזרת לי להתמודד) תחשבי איך התמודד עם זה עד עכשיו- כל מיני סיטואציות שדמיינת שיקרו ומה קרה עם זה בסוף (אני מניח שכלום) ואז  תצחקי על המחשבה שהיא לא מציגה את המציאות נכון וסתם מפחידה אותך.

וכן, טיפול בהחלט יכול לעזור. בהצלחה!

בס"ד

ההתלבטות היא ממש לא פשוטה:מצד אחד הרצון להתחתן כבר (במיוחד במגזר שלנו שבו אנחנו משתדלים לשמור על עצמנו לא לפתוח קשר לא למטרת נישואין) ומצד שני ההסתכלות שאולי זה פשוט לא בריא וגם לא נכון.

לא ברור לי עד כמה ה"נטיה לחרדה" משפיעה עליך ביום יום אבל לפי כתיבתך זה לא משהו שממש משפיע על תפקודך אם בכלל.

מניסיון אני יודע שאדם חרדתי אי אפשר כל כך לזהות.כלפי חוץ הוא יכול להיות אדם שאפילו שמח יותר משאר האנשים אבל אף אחד לא באמת יודע מה קורה בלב.אף אחד לא רואה את המחשבות המציקות/את הרגשת הפחד.גם אדם קרוב לא בהכרח יבין במה מדובר במידה והוא לא מכיר את התחושה.הוא עלול לחשוב שזו סתם הרגשה שאין צריך להתייחס אליה וכאילו היא תעבור מאליה.

חושבים האם המצב מספיק נכון להתחתן.לאחר חתונה צריך גם הריון ואז לידה ואז שעות שינה לא שעות וקושי עם התמודדיות חדשות.את יודעת שזה נכון להתחתן?חושבת שאת תהיה מסוגלת לעמוד באתגרים בהצלחה עם הנטיה לחרדות?

יכול להיות מאוד שכן. צריך להתבודד על זה עם ה' יתברך ולהתפלל ולהתפלל שיתן לנו את העצה הנכונה ויעזור לנו לעשות את הדבר הנכון כפי שהוא יודע מה באמת טוב לנו. 

מתפללים רבות לה' על רפואה ומנסים ללמוד תורה מרפאת.

ופעם ב  - הלב מעצמו מדבר עם ה' על הנושא לבחון שוב את מצב הדברים.

מניסיון ספר שמאוד מאוד מאוד עזר לי זה "בגן האמונה".

בנוסף יש בערוץ מאיר שיעורים בנושא:

משבירה לתיקון - התמודדות עם משבר

ד"ר מיכאל אבולעפיה

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724&cat_id=4260

נראה לי שיש פה לא מעט חברה עם הקושי הזה אז אולי:

בואו נפתח פורום סגור בשבילנו בשם - חרדת-יה.

שנשמע ותנתבשר בשורות טובות.חג שמח!

מסכימה עם מה שכתבו מעליי. דברים נכונים ומתוקים ביותר!

מזדהה אתך... לא כי אני באותו מצב, גדולה ממך בגיל וכבר יצאתי עם כמה...

מבחינת רמת ההפרעה של החרדות לחייך, זה באמת שונה אצל כל אחד שמתמודד עם זה ברמה כזאת או אחרת.

לדעתי אולי כדאי שתלכי לייעוץ מקצועי כלשהו אצל מישהי או מישהו עם ניסיון בתחום שיוכל לעזור לך בהחלטה אם לצאת כבר עכשיו או לחכות עם זה ולעבור איזשהו תהליך קודם.

אני אישית שמחה בדרך שאני עושה (במקביל לזה שאני יוצאת) ומאמינה שכל עבודה על עצמי והיכרות עם עצמי לפני שאני מתחתנת היא מבורכת ובונה בסיס יותר טוב לקשר בריא.

בהצלחה, נשמה!

אם יש לך שאלה שבא לך לשאול באישי, את מוזמנת בכיף 

אני יגיד לך אני וחברים שלי שאלנו את הרב יצחק יוסף שליט"א מתי לצאת והרב אמר בגיל 20 אז בחורה ייתר כדאי

ב"ה החרדות שיש לי לא משפיעות עלי בתפקוד, הן מגיעות בעיקר כשאני לבד עם עצמי שאז הראש פתוח יותר לדמיונות.. (באוטובוס, בלילה לפניי השינה וכו)וכן, זה לפעמים גורם לי לחשוב שאני משתגעת או לפחות עוד שניה משתגעת! שאני כבר לא יכולה לכיל את הפחדים שאני מכניסה לראש שלי!!

בע"ה אני מתחילה ייעוץ אחרי פסח (אחרי בערך חצי שנה של חיפושים...) ובע"ה נראה איך מתקדם ואז אחליט אם להתחיל.

בגן האמונה של הרב ארוש- קראתי גם ,וממליצה על זה גם ממש!!

ותודה רבה לכולכם!! צדיקים!

חג שמח וכשר!

מכל הלב 

תודה שעדכנת.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם