שבנדם אחד לא כל כך גדול..
יכול להרוס (בלי כוונה נראלי)
משהו שבנית בחודש.. ,היתאמצת,חטפת,הזעת.
ובשניה נהרס הכל..
פתאום זה חוזר כמו הטילים שהיו כמה דקות לפני ההפסקת אש.
וזה הדבר הכי עצוב בעולם 
לא שופטת
לא כועסת
אבל בוכה.המון.
מקווה שיפסיק .
ב"ה
כי לא רצחתי ולא גנבתי
ניסיתי לשמור מה שהוא רוצה
ובנתיים רק רע יוצא מיזה...
מקווה שבאמת הכלל לטובה!!
*בננית*את מקסימה, באמת. הטוב שלך מפעים.
שתהיה הצלחה רבה. ה' אוהב אותך, אני בטוחה!!
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
