ואנחנו לא משאירים סתם קטניות רגילות (נניח חטיפי קטניות) בבית בלי מכירתן במכירת חמץ - בית שלא אשכנזים, לפחות למיטב ידיעתי, נקי מקטניות בפסח - ובגלל שבשבת נכנסנו לשבת מיד מפסח ומכירת חמץ לא מתבטלת - אומר שאחיותי לא יכלו, למשל, להינות מחומוס בשבת (לא שהיה על מה למרוח)

אבל אם אני מתארח אצל ספרדי שהכין - אני יכול לאכול אצלו בשבת (לא ביו"Y שלפני)

ככה עשינו לפני כמה שנים אצל דודים שלנו הספרדים.

אבל אם אני בבית שלי כאשכנזי - הפתרון הזה שלך, לא קיים לצערי.

מ"סיכום" שאתה סיכמת על דעת עצמך

לא, אנחנו כאשכנזים ל-א מבשלים קטניות לשבת, ולא מבשלים בכלל קטניות בפסח. ותאמין לי שאבא שלי בדק את עניין הקטניות טוב טוב, ובזכות זה למשל אנחנו כן משתמשים בלפתית ועוד כל מיני דברים שאחרים ל-א משתמשים בהם - ואנחנו כן. ככה שאם הרב של אבא שלי לא התיר לו לבשל קטניות בפסח בשביל אחרי פסח - בטוחני שיש לו סיבה גם אם אני עצמי לא שאלתי את הרב על כך ולא דרשתי שיראה לי מקור.

של לאחר פסח.

אז זה שאלה של מציאות שאני מכיר מול עיני+ הדרכה של הרב, אל מול הנחה שאתה מציב פה, כאשר לא בטוח יש לה אחיזה במציאות (כלומר - את המציאות שלא מכינים קטניות בפסח גם ללאחר פסח, אני מכיר בעצמי - מציאות הפוכה אני לא מכיר) - אני מאמין שלפחות בשבילי, אני אשאר עדיין באיך שהדריכו אותנו

אבל אם יש לך מקורות להנות אליהם, סתם ככה - בשמחה, ללמוד זה תמיד טוב, גם אם לא אשנה את דרכי בגלל זה.

לגבי להכיר הדרכות של רבנים אחרים - ובכן, אין לי שום בעיה עם זה, ולכן אף אמרתי ל"הדרכה" שאם הוא מכיר פסיקות כאלו שיביא לי (הוא הביא לי איזה מקור ארוך שאני עדיין קורא ומנסה להבין מה למסקנה ומה דרך הפסיקה) - ובסך הכל אמרתי שאני עצמי ומי שאני מכיר, לא מכינים קטניות בתוך פסח בשביל שבת שלאחר הפסח.

אשכנזים כאלו, ולמיטב ידיעתי זה די בעיה להכין בכלי פסח רגילים קטניות, למרות שאם עברו 24 שעות ובדיעבד אז זה בסדר..אבל...טוב, לא משנה. שכל אחד יעשה מה שהרב שלו מורה לו

דבר שני, גם אמרתי, שאם עברו 24 שעות, ואז בישלו בסיר הזה משהו לא קטניות (אחרי הקטניות) אז יש כאלו רבנים שכן מתירים לאכול.

הכל פה מאוד תלוי בפסיקות השונות ובמסורות השונות - אני למשל אוכל דברים עם שמן קנולה ושמן סויה, ויש כאלו שלא, ועוד ועוד.

לגבי לאכול מה שהתבשל עם קטניות - זה עוד יותר מסובך - אני יודע שאנחנו אם אנחנו מתארחים בבית של ספרדים אנחנו אוכלים משהו שבושל בכלי שבושלו בו לפני כן, קטניות  -אבל לא נראה לי שאנחנו אוכלים דבר שבושל ממש ממש יחד עם הקטניות בבת אחת.

אז זה כנראה עניין של פסיקות שונות של רבנים שונים.

בכל מקרה, לא, אנחנו לא עושים את זה. אני מאמין שאבא שלי יודע מה הוא עושה, בעיקר לנוכח העובדה שאנחנו א מחמירים סתם (למשל שמן קנולה/סויה - אנחנו משתמשים בשופי כל פסח, וכמובן שגם לפתית)

תכל'ס בלי פסח (וגם עם) אני לא יודע כמה אנשים באמת היו יודעים להגיד מה זה לפתית ומה זה קנולה.

אז גילית לי שזה אותו דבר, וכעת תראי תמונה של הצמח/וואטאבר שזה סבבה?

כי לא על זה דיברתי בהודעה האחרונה. דיברתי על לבשל קטניות בתוך הפסח.

ממה שאני יודע כן מאבי - אם בישלו בסיר קטניות, אז בזה כן אפשר להקל שלאחר מכן אפילו לאחר פחות מ24 שעות, אם בישלו בזה דבר שאינו קטניות, אתה יכול כאשכנזי לאכול ממנו - אבל בעצמך לבשל קטניות בתוך הפסח? לא...

מה שכתבתי לעיל, שאנחנו לא מחזיקים בבית סתם קטניות - זה לכתחילה, אבל אם כן יש בבית קטניות או שספרדים מביאים קטניות זה באמת לא נראה לי בעיה, רק שאנחנו לא נשתמש בזה כמובן...

חמור" אלא שלכתחילה אנחנו לא מחזיקים בבית קטניות בפסח (ויש לזה היגיון רב מאוד של להתרחק מהאיסור. ואני בעצמי לצערי נפלתי בזה בפסח בבית לא שלי, אבל גם של אשכנזים, שטעות התחלתי לאכול משהו שהוא קטניות ולא יועד לאשכנזים אלא לספרדים, עד שהזדעקו ואמרו לי שזה קטניות ולא לאכול...)

ולכן גם כתבתי שאם כבר יש בבית קטניות למישהו אחר כמו ספרדים, או שספרדים מיאים קטניות לבית - זה בסדר.

אנחונ בכל אופן, את המעט קטניות שכן היה לנו בבית, כללנו במכרת חמץ. תקרא לזה החמרה, בסדר, לא משנה - בכל מקרה אני לא יכול לאכול קטניות בפסח. ולבשל אורז, גם אם לא הייתי מוכר - לא הייתי מבשל בתוך פסח בשביל השבת שלאחר מכן

השנה עמדנו על 6 קילו אורז.....
וקילו פופקורן!!!

כדי להתבלבל בין גרגיר פופקורן לגרגיר ממיני דגן צריך להיות עיוור גדול לעומת בילבול בין אורז לבין אחד ממיני דגן, ובעיקר חיטה - שזה סיכוי הרבה הרבה יותר גבוה להתבלבל - וזה אחד מהסיבות שגם כמויות של מרוקאים, לא נוגעים באורז בפסח

אבל אני באמת מעריץ מי שמסוגל לברור 6 קילו אורז 3 פעמים, בקפדנות! אני הייתי מתחרפן

.

אח שלי הלך למאפיה לפני שהתחילו שם החטיפות לקנותץ קמח,

ובזכות זה כולם עבדו מהר ואמא הכינה לחמניות ופיצות שוות

תרבחו ותסעדו

והילדים שלי ימתינו למחר-מחרתיים אם ה' יתן לי כח

גם אם נטחן לפני פסח.

אתה אוכל קמח לבן שנמכר?

שני תשובות מפורטות שמצאתי באינטרנט לגבי הלתיתה כיום -

http://www.moreshet.co.il/web/alonparash/print.asp?id=3976&kod=&modul=11&codeClient=58 (ראה במיוחד הערה 2)

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%90_%D7%9C%D7%91

יש להעיר, שהמסקנות שלהם לגבי דינו של קמח כזה שהיה ברשות יהודי בפסח שונות.

אני כבר מלא מהאורז+שאריות מהחג שאכלתי

אז נשמור את החמץ למחר, כנראה...

לפחות תאכלי שרויה...

בארון של כלי פסח.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש