אם יכולתם לקחת פריט קסם אחד מהארי פוטר (מטאטא, גלימת העלמות, שיקוי אהבה וכו')
במה הייתם בוחרים?
שוטו!
אם יכולתם לקחת פריט קסם אחד מהארי פוטר (מטאטא, גלימת העלמות, שיקוי אהבה וכו')
במה הייתם בוחרים?
שוטו!
כי לצערך אתה מוגל. אז לא תצליח להפעיל את השרביט, כי אין לך כוחות קסם.
אני הייתי בוחרת גלימה. זה ממש שימושי כדי לדעת מה חושבים עליך, וגם אפשר להרוויח טונות כסף במינימום מאמץ בבלשות וריגול.
בישראל אין קוסמים.
שלושת בתי הספר לקוסמים מתרכזים באירופה, וההיגיון אומר שכך גם הקוסמים.
אני חנונית הארי פוטר ![]()
א. וואלה! אולי חברה שלי מכשפה והיא מסתירה ממני? היא ג'ינ'ג'ית.
ב. בקשר לצ'ו - טוב, או שזה חור בעלילה, או ש -
מי יודע, אולי די"מ באמת קוסם ![]()
קייטי![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
מוזכר שהיא באה מאסיה? הגיוני שהיא בת למשפחת מהגרים.
בספר מוזכרים הקוסמים ובתי הספר באירופה. לא כתוב שאין באף מקום אחר קוסמים.
בארצות הברית למשל, עם אוכלוסיה כ"כ גדולה, לא יהיו קוסמים? ובסין?
(אגב, צ'ו צ'אנג, למשל, מן הסתם שורשיה אסייתים, כך שגם אם נניח שהיא בת מוגלגים (למרות שיש מצב שמוזכר שהיא לא?), עובדה שהקסם לא דורש גנים אירופאים דווקא.)
והייתי גם רוצה להיות אנימגוס
בס"ד
יש זיכרונות שהייתי משאיר שם...
סתאאאאאאאאאאאאאאם. צוחק.
שאלה קשה...
נראה ללי את הארנק של הרמיוני. שימושי להחריד!!
ללא ספק
(אבל במידה!!)
הייתי רוצה לראות איך נראה משה רבינו ודוד המלך
ויש עוד הרבה דמויות..
אם כבר כולם פה מכשפים אז מה הבעייה להיות מעלה באוב![]()
ואסור להעלות באוב!
מגדלור באפלהב"פנינת אחי הקטן":
המשפחה רואה סרט של הארי פוטר.
האבא לילדה הקטנה (לצורך הדוגמה נקרא לה שושנה
): "שושנה, את יודעת שזה לא אמיתי, נכון?"
שושנה:" ברור אבא! באמיתי בנים ובנות לא לומדים ביחד"![]()
החמידות![]()
(איך לעזאזל אני זוכרת את זה?
)
למה ילדה קטנה רואה הארי פוטר??
עד היום יש לי סיוטים מזה!
(אח שלי ראה במחשב והגעתי בדיוק בקטע עם איזו חיה ענקית עם שיניים ודם.... בעע...)
אני מתלבט בין הארנק של הרמיוני לגלימת ההעלמות.
נראלי עדיף את הארנק...
(אבל שיהיה בפנים את כל שאר הדברים
)
BA_BA
יהודה פ.לא הייתי שורדת את התיכון בלי זה
קייטי
נ.ב
זה לאחר הרבה מחשבה 
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)