מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

תודה!

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר

בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.

קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.

צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.

לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.

אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.

כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.

אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון

משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון

תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה

ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  

לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.

תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.

רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

לק"י

לתת מוצקים ולראות כמה היא רוצה. הגיוני שזה יהיה קצת, ויגדל בהדרגה. לתת לשתות גם מים.

ואם אכלה מעט, להשלים עם חלב אחרי המוצקים.

בשר, עוף וכדו'?

(כמובן מרוסקים)

מוצרי חלב (לא חלב נוזלי)

דגים

ביצים

בוטנים (כבמבה או כמחית)

שומשום

פירות שידועים כאלרגניים

אחרי זה, אפשר לתת הכל.

זה הכי נמס בפה ומבחינתי זה המאכל שאני הכי רגועה שלא ייחנק.

ויש כאלה שאומרים שכל שחושפים מוקדם הסיכוי לאלרגיה יורד.

פשוט צריך לתת בהשגחה, בנפרד מאלרגנים אחרים (כדי שאם יתפתח משהו תדעי ממה זה נגרם) וזהו..

אני מעדיפה לא לתת בשבתות בפעמים הראשונות, סתם מרגיע אותי לדעת שאם ח'ו קורה משהו אז יש יותר אופציות זמינות (אפילו ברמת הטלפון הדולק)

אבל ברור שלתת. 

לא צריך כל יום, אבל אחרי הפעם הראשונה לתת עוד כמה פעמים בתוך כמה ימים, ואח"כ להמשיך לתת מדי פעם.

ככה הרופא שלנו אמר, כדי למנוע אלרגיות.

פשוט תמיד תהיתי לעצמי איך חושפים לזה. אני לא מחזיקה ברגיל ממרח שקדים או אגוזים בבית ולתת בצורה השלמה זה כמובן לא אפשרי..

לק"י

אצלינו מחלקים גם סתם של ירידי חסד לפעמים.

אני בכללי חושבת שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רצונות לא ממומשים של ילדים.

אבל כמובן שקל לדבר.... ובפועל אני מעדיפה לפעמים שלא ידעו מראש.

שיש סיכוי שרק ההורים יראו, ולא הילדים.

איך הפרסומת מגיעה לתוך הגן?

לא מאמינה שזה חוקי אלא אם אתם בגן חבד.

בכל אופן אצלנו שמים שלטים למלא דברים ממש מול הגן. בעיני הזדמנות לדבר עם הילדים על בחירות ואחריות וגם על פרסומות אמת/שקר וכד.

נגיד קניתי לילדים חבילת וופלים שעל וופל עטוף בעטיפה עם צבע שונה. עשינו משחק מבחן טעמים וכד'.

בגיל יסודי מלמדת אותם גם על מיני טריקים.

תחשבי מה היית עושה אם הייתה פרסומת להפנינג שלא תואם לאורחות חייך איך היית מגיבה.

אותו דבר גם פה.

אפשר כמו שאמרת לקנות להם ארטיקים מהמכולת בלי ללכת לפעילות הזו.

אצלנו מחלקים להם פרסומות של חוגים, והם כמובן מתלהבים,

אבל מצד שני זו הזדמנות בשבילי ללמד אותם סדר עדיפויות וחינוך כלכלי, וגם כשיש דברים שמתחשק ללכת לא תמיד זה מתאים לנו.

אבל לא הבנתי למה פרסומת צבעונית היא סוג של שקר.

כולם יודעים שזו פרסומת, ואם יש הגרלה אז כתוב הגרלה, בד"כ מה שכתוב נכון ולא רמאות. על הפרסומות של החוגים כתוב כמה זה עולה כל חודש. ותהלוכות של חב"ד בכלל לא עולות כסף, רק השתתפות בהגרלה, וזה כיף לילדים גם בלי הגרלה (אני בכלל לא אוהבת להשתתף בהגרלות כי מעדיפה שלא יצפו ולא יתאכזבו, אבל הילדים אוהבים את זה בכל זאת).

הם רואים פרסומת צבעונית עם תמונות של פרסים.

אבל הם גם לא יודעים לקרוא איפה יש את הפרסים האלו... אלא אם כן הגננת מספרת להם שזה תמונה של תהלוכה של חב"ד.

בכל מקרה אצלנו מחלקים מלא פרסומות ואני צריכה להסביר וללמד אותם מתי פרסומת מתאימה לנו ומתי לא.

כולנו צורכים פרסומות בכל מיני פלטפורמות.

אבל לחלק פיזית לילדים (ילדים! גן! יסודי!) פרסומות זו חוצפה ממדרגה ראשונה, וגם ממש לא סבבה בעיניי.

רוצים לפרסם? תביאו לגננת/מורה והיא תשלח להורים.

הם קטינים וגם עם שיקול דעת שלא בדיוק שקול, ובעיקר- תחת אחריות ההורים, כשההורים הם גם אלו שמחליטים בנושא חינוך.

אז לפרסם בתוך המסגרות/מחוץ לשער ישירות לילדים? גם לרוב מי שמביא זה אנשים זרים, אז בכלל. ובלי ידיעת ההורים. זה פשוט… חוצפה ומסוכן.

זוכרת את זה כילדה, אבל רק עכשיו מבינה כמה זה בעייתי. אז היה לי נורמטיבי מאוד. 

נכון שזה לא כ"כ בסדר, אבל ברור שאם ילד מקבל פרסומת הוא שואל את אמא ולא בא לבד.

יש המון דברים בחיים צבעוניים, מזמינים, מושכים שילד יבקש ואמא תגיד לא מאמי. הכל טוב, אף אחד לא הכריח אותם ללכת. נכון שזה גורם אולי לחיכוך בין ילד לאמא, אבל זה לא משהו שמשכנע תכנים אסורים, זה בסך הכל משהו חיובי, מעודדים אהבת חינם, אומרים פסוקים. מסבירים מראש מה זו הגרלה ובכלל לא חייבים להישאר להגרלה. למה זה כ"כ מאיים עליכן? 

ולא על הספציפי הזה.

לגבי חבד ספציפית אישית לא רואה בזה משהו חיובי. נכון זה כותרות של אהבת חינם ופסוקים אבל זה מגזר אחר עם אורח חיים שונה והשקפה אחרת. בביס חרדי לא היו מקבלים מורה דתית לאומית גם אם היא תלמד רק תכנים שמקובלים עליהם, וזה הגיוני גם להיפך מהרבה סיבות.

חוץ מזה ממש לא מתאים לי שהילדים שלי יגידו יחי אדוננו או משהו כזה, שלא ראיתי משהו של חבד שלא אומרים את המשפט הזה, וזה בפני עצמו תוכן בעייתי בעיניי

אם זה נכון או לא

אבל לגבי המשך הדברים שרשמת על חבד..

למדתי בחבד ובהחלט לימדו אותי מורות מכל הגוונים... דתיות לאומיות וגם לא דתיות

ממש לא כל המורות היו חרדיות..

ויש גם מלא מקומות ואירועים של חבד שלא אומרים יחי אדוננו..

זה זרם מסויים בחבד שאומר את זה בכל הזדמנות, אבל זה ממש לא כל חבד

סתם הייתי חייבת להגיב על זה, כי נשמע סתם כל מיני טענות על חבד שהן לא נכונות..

על עניין הפרסום זה משהו אחר ויכולה לגמרי להבין למה זה מעצבן

אני עצמי (ואני ממש לא צעירה) השתתפתי בתהלוכה של חב"ד בל"ג בעומר בילדותי וגם הילדים שלי השתתפו לא מעט פעמים.

מעולם מעולם מעולם לא התבקשו להגיד יחי אדוננו.

את המשפט הזה אומרים חלק קטן מאוד מחסידי חב"ד, זרם פנימי מתוכם המאמינים שהאדמו"ר האחרון הוא- הוא מלך המשיח (והוא נפטר ועתיד לחזור) והמשפט הזה מכוון לתחייתו והתגלותו.

רוב חסידי חב"ד ופעילי חב"ד הפועלים כ"שלוחים" של הרבי, אינם משתייכים לזרם זה ואינם מבקשים לומר את המשפט הזה.

הם כן מפיצים 10 פסוקים מתוך תורתנו שהרבי האמין שהם פסוקים שכל יהודי עליו לדעת ולפעמים מבקשים מילדים לחזור עליהם כשהם אומרים אותו בקול.

לי באופן אישי אין עם זה בעיה.

ובכללי אני לא נכנסתי לדיון הכללי בנושא, כי אין לי בנושא זה.

אם כי הייתי יכולה לדמיין דיון כזה בפורום חילוני שבו הורים מתלוננים שחסידי חב"ד פתחו דוכן להנחת תפילין ליד התיכון שהילדים שלהם לומדים בו...

בתור ילדה השתתפתי מלא בדברים של חבד ותמיד תמיד אמרו את זה, וגם בתור בוגרת שראיתי אירועים שלהם מהצד מן הסתם בחיים לא הייתי באירוע שזה לא נאמר. מדברת על ערים שונות, שנים שונות, מארגנים שונים.. 

וגם הסניף שכל פעם המדריכים מגיעים ומפרסמים ומלהיבים ותבואו וזה לפעמים הפנינג בעלות לא סבירה והילדים ממש רוצים לצאת, ואני מתוסכלת.

כל נער ונערה באזור...

מתרימים תמורת מתנות

מעצבן ממש אותי

ובקשר למה שהילדים חוזרים מהגן, אז אפשר להגיד שיש תהלוכה וכו ואנחנו לא הולכים כי זה רחוק/מאוחר/יש לנו משהו אחר באותו זמן / אני לא מאמינה בזה וכדומה

בדיוק היום הייתי והם נהנו האמת🙃

אם לא בא לך אז זה בסדר להחליט שלא. כמו כל רעיון אחר שהילדים מגיעים איתו אבל מסכימה עם מי שכתבה שזה לא כזה סבבה לתת להם ישירות ולהלהיב אותם

לדעתי יש הרבה יותר סיכוי שתקבלי תשובות אם את כותבת מהניק שלך.

כי יש נשים שמאוד אכפת להן מהאאוטינג אז הן לא יכתבו על גבי הפורום שהן עשו הסבה לסיעוד, אבל אם הן ידעו מי את הן יפנו אלייך בפרטי.

זו ההשערה שלי.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

פשוט כל הסביבה שלי יודעת שאני מחפשת הסבה ומשווה מקומות אז זה אאוטינג אמיתי...

ואז יהיה נוח לפנות אליך

שאם יש מישהי כזו, היא יכולה לכתוב לאחת המנהלות ואנחנו נוכל לקשר..(לכתוב פה בשרשור שיש מישהי שמוכנה לתת מהנסיון שלה באישי, ושהפותחת מוזמנת לאישי לקבל את הניק)

רלוונטי?

מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.

המצב באמת ממש קשה,

בטח כשקונים בית חלומות.

הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.

עשיתם את זה במודע?

לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,

אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.

ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.

לא קל, אבל פתרון טכני..

בהצלחה!!!

לק"י

לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.

אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).

2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....

ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?

לעשות סדר בחשבון הבנק

לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות

מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים

לכל דבר יש מחיר

לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.

לא פשוט ממש!

לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף

בהצלחה!

וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף

יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי 

שההומאות העיקריות זה 2 רכבים ומשכנתא גדולה

ושכבר רגילים לזה קשה לרדת מזה.

אולי לפרוס את

המשכנתא ליותר? או להתייעץ עם עמותה שמבינים?

דיי איתך בסירה

אמנם לא משכנתא מטורפת ו2 רכבים, אבל הרעיון שאין מאיפה להוריד

אני כל כמה זמן עושה ממש רשימה של כללל ההוצאות שלנו, הוצאות קבועות, משתנות. רואה כמה ממוצע מוציאים בחודש על כל דבר ואם זה הכרחי או שהתפזרנו

זה חשוב מאוד בעיניי

ארגון ללא מטרות רווח

יושבים שם אנשים שמבינים ונותנים סיוע

אתם צריכים להביא לפגישה מסמכולוגיה של עוש וכרטיסי אשראי ויושבים לנהל תקציב

יש להם איזה אפליקציה וכל מיני דברים טובים שיכולים לעזור.  

אין סיבה שבאופן תדיר תוציאו מחסכונות. ממש ממש לא.

נשמע שאתם מרוויחים אחלה, והבעיה היא יותר בהתנהלות של ההוצאות. ובדיוק בשביל זה פעמונים הכי מתאים.

מקווה שיעזרו לכם.

בכל מקרה, סופר למשפחה גדולה- לגמרי הגיוני שיצא כמה אלפים. כמובן שכדאי סופר גדול זול בשביל הרוב המוחלט (אושר עד, רמי לוי וכו).

רכב זה מאודדדד יקר ברמה החודשית. אז ברור ש2 זה משפיע מאוד.

ומשכנתא- מה זה גבוהה מבחינתך? אבל לחלוטין יכול לחנוק. 

יכולים לעזור לכם ממש משמעותי

בכללי ישראל מדינה יקרה והכל עולה יקר.

אבל אם כל חודש אתם אוכלים חסכונות, מתישהו החסכונות ייגמרו ואתם תיכנסו למינוס

או לחילופין תיאלצו לרדת ברמת חיים או להגדיל הכנסות. אז עדיף לשקול לעשות את זה עכשיו ולא אחרי שייגמרו החסכונות.

בקיצור בשורה התחתונה, אתם חייבים לעשות סדר.

משפחה לא יכולה באופן קבוע ולאורך זמן להוציא יותר מההכנסות.

אבל כמה דברים שעלו לי

קניות- לבדוק שאתם קונים במקום זול, לבדוק שאתם קונים מה שצריך ולא זורקים אוכל, לבדוק אם קונים מותרות או פינוקים שלא חייבים כגון ממתקים, מעדנים, בשרים יקרים, גבינות יקרות ועוד...

בנוסף, הרבה פעמים גם אם עושים קניות במקום זול עושים השלמות במקום יקר ושם מתחבא הרבה כסף

חוגים- בעיני זה מותרות ולא חובה, בעיקר שנכנסים למינוס, אני הייתי מקצצת בזה

גם מעשרות- אני לא רב, אבל אם יש מינוס אולי אפשר לתת סכום נמוך יותר

משכנתא- לא מבינה בזה אבל שומעת לא פעם על מחזור משכנתא

מה שאני מציעה לעשות רישום מדוייק של כל שקל שאתם מוציאים בחודש, הכל ממש, ולחלק לחייב, צריך, רוצה ולראות במה אפשר לקצץ.

בהצלחה רבה

להתנהלות כלכלית נכונה

נמצא במשפט 'כל מיני דברים שצריך'

ככל שאדם 'צריך' יותר

היכולת שלו להתנהל נכון כלכלית יורדת

ואז לוקחים משכנתה גבוהה מדי ורכבים וחוגים ובגדים

יותר ממה שמרוויחים

לכן רוב האנשים מתקשים להתנהל כלכלית כי הם צריכים

כי החינוך החברתי/ סביבתי הוא לצרוך

הדרך הנכונה זה להוריד את הצרכים למינימום

ואז להוסיף מה שאפשר במסגרת התקציב

לא כי צריך

כי אפשר לצרוך

ועדיף שישאר עודף כל חודש לחסכונות/ השקעות/ לצרכים עתידיים 

בתוך לחץ כללי קשה לפעמים להרים את הראש מעל המים.

ודווקא התחושה הזו של הלחץ יוצרת לפעמים קושי יותר גדול בניהול של התקציב (כי לא בא לנו להרגיש 'קמצנים' ו'מתחשבנים').

ואני רוצה גם להציע בזהירות, שלפעמים הגוף שלנו לא נכנס להריון כי יש איזה עניין לא פתור, ואולי באיזה מקום יש פחד איך תסתדרו כלכלית עם ילד נוסף והפחד הזה יוצר קושי בכניסה להריון (זו רק השערה, וכמובן יכולים להיות עוד מיליון דברים, אבל נשמע שהלחץ הכלכלי יותר מקשה מהחוסר בהריון, שגם הוא כמובן קשה מאוד).

ממליצה כמו קודמותי לנסות לגלות לאן הכסף נעלם.

משכנתא אפשר למחזר (לא בטוח ישתלם, תלוי מתי לקחתם ובאיזה תנאים. זה יצריך בדיקה רצינית, אבל אם כן- יכול להקל במאות עד אלפי שקלים בחודש). אולי אפילו שווה לפתוח את כל החסכון, ולצמצם בעזרתו את החזרי המשכנתא בצורה רשמית. תבדקו אפשרויות.

רכבים- זה בעיניי דווקא סעיף שיחסית קל לצמצם בו ולחסוך הרבה. אם יש לכם רכבים יקרים, לעבור לרכב קל וחסכוני בדלק- גם יכול לפנות מאות שקלים בחודש (רכב זול גם עולה פחות הראשוני, גם יותר זול בביטוח, לפעמים אפשר לוותר על המקיף לגמרי. בעיניי סעיף שאפשר ממש לצמצם עם יחסית מעט חוסר נוחות).

חוגים- לא חייבים לשלוח. בטח אם זה מכספי החסכון. לעשות חישוב מחדש.

קניות בסופר- לעבור לקנות בסופר יותר זול, ו/או לחפש דברים 'כבדים' שעולים הרבה ולא יהיה מדי עוגמת נפש לצמצם (למשל- פחות בשר בקר, או לעבור לפירות יותר זולים. ממש תלוי בכם ועל מה הכסף הולך.

תשלומים חודשיים- לפעמים הולך מלא כסף על ביטוחים כפולים, תשלומי מנוי מיותרים (נגיד- קו בזק שרוב האנשים כבר לא צריכים), וכו'. שווה לעשות סקר שוק על הסלולרי, הווי-פיי וכו'- אפשר לחסוך שם עוד כמה מאות בלי לצמצם כלום ביומיום.

ובכל מקרה, אני חושבת שחשוב להיות קשובים לעצמכם, לא לחתוך מדי בבשר החי ואחר כך לגרום לאפקט של פיצוי (חסכתי כל כך הרבה, מגיע לי להתפנק בחופשה בחו''ל).

וגם כתבת 'עוד כל מיני דברים'. לא פירות, ואת לא חייבת לנו פירוט, אבל ממליצה בשבילך לשבת ולכתוב לעצמך כל מה שעל הלב. אני בטוחה שמסתתרים שם עוד דברים לא פשוטים. ומגיע להם, ולך, מקום.

וחיבוק לך

אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך  היא לקבל את זה שזה בסדר.

יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.

ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..

קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.

מה שתיארת זה נפוץ מאד

לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.

בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים

ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.

מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?

זה ממש זה.

ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'

..

לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...

ורק אוסיף עוד משהן,

לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו

אני כבר חשבתי לפסול הכל,

אבל בעלי הציע שנשאל רב.

גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.

ושאלנו. והוא התיר.

והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.

טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון

והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים

..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו... 

וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️

אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..

תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️

מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה

כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)

בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים 

מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.

כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.

הבלנית הכריזה "כשר"

זהו את טהורה

לא פסקת על דעת עצמך

רב פסק לך על כל השאלות

תשחררי ותסמכי על הקב"ה

הוא נתן לרב את הסמכות להכריע לך במצב הזה

קורה לי גם לא פעם ולא פעמיים.

לפעמים אפילו הרגשה כזו של 'כבר עדיף להיאסר על-בטוח מלהיות טהורה 'בכאילו'.

עזר לי לדבר עם נשמת. יש שם יועצות הלכה מקסימום שממש הרגיעו אותי יפה.

אחרי הלידה השניה שלי היו לי כתמים בלתי פוסקים (בדיעבד שאריות שלייה) וכשהגעתי לקרוב לחודשיים אחרי הלידה הרב ממש חיפש דרכים כדי לעזור לי לטבול, ובואי נגיד שאפילו לא עשיתי בדיקה רגילה ביום השביעי.

וגם לי הייתה ממש קשה המחשבה שאיך זה שאני הולכת לטבול עכשיו בכלל אני כאילו "מרמה" ואז בעלי (שבעצמו מוסמך לרבנות) ממש הרגיע אותי והסביר לי קצת את ההשתלשלות של ההלכה ואיך מלכתחילה הכתמים האלה בכלל לא היו אמורים לאסור, היינו אמורים להאסר רק מדם נידה וזהו. ואז רק חז"ל אסרו כל דם שיוצא מהרחם, וקבעו את הכללים שאנחנו מכירות (על בגד לבן, גריס וכו')

בקיצור, לא זוכרת כבר את כל ההסבר ולא רוצה חלילה להטעות פה אבל בגדול, אותה הלכה שאסרה את הכתמים האלה, היא גם ההלכה שקבעה איך להמנע מלהאסר מהכתמים האלה וזה שאני לובשת צבעוני או לא מסתכלת בניגוב זה לא לעבוד על ההלכה אלא להשתמש בכלים שהיא נתנה לי כדי לא להאסר או כדי להטהר לבעלי.

וממש מצטרפת למי שהזכירה פה את הסיפור של תנורו של עכנאי. ברגע שפה בארץ פסקו על משהו שהוא טהור, זהו. טהור. גפ בשמיים טיהרו אותו.

והכי חשוב זה לזכור שטהור לא שווה נקי.

הכי נוח לעבור את 7 נקיים בלי שום צורך לשאול ושהם באמת נקיים. אבל באמת הם לא צריכים להיות 7 נקיים, אלא 7 טהורים. ואפ הרב פסק- אז זה טהור. נקודה. 

גרמתן לי להרגיש בסדר עם עצמי, מעריכה ממש!!!

ובכלל תודה לכן על הפורום הזה שנותן כל כך הרבה מרחב של כוח והעצמה נשית😘

לפעמים פעילות מעיים מרגישה דומה...

חברה שלי לאחרונה התעקשה ממש בשבוע 11 או 12 שהיא מרגישה תנועות..

וזה כבר הריון מספר 3 והיא מכירה את התחושה והכל..

בשבוע 13 היא הגיעה לUS שיגרתי וגילתה שהדופק פסק בשבוע 9.

כך שתנועות זה בטוח לא היה...

נהוג לומר שפעילות מעיים מרגישה מאוד דומה לתנועות

וכשאנחנו מחפשות להרגיש תנועות, אנחנו פתאום מרגישות את הפעילות מעיים ויותר מודעות..

בשעה טובה!

כששכבתי על הבטן ושאבתי אותה פנימה.. בלי ספק זה היה תנועות

אבל אחרי הלידה הרגשתי מלא תנועות...

מה שגרם לי להבין שחלק מהתנועות שהיו לפני לא היו בכלל😂

כנראה זה היה אצלי תנועות מעיים

עליי גם כולם צוחקים אבל לא מתייחסת

התחלתי להרגיש משהו סביב שבוע 9

פרפורים קלים כאלה

בד"כ לא יודעים את זה...
אבל לי רופאה הסבירה שבגלל שיש לי רחם- אחורי אני מרגישה תנועות מוקדם. 
לא ממש בעיטות, אלא כמו דגים בבטן. יואו שלב מרגש, תהני!!!
אגב, ועל זה מעניין מה יגידו, אני בשלבים אחרונים גם שמעתי את מי השפיר זזים. אמיתי
העובר היה זז ובלילה כשממש שקט ואני שוכבת במיטה, הייתי שומעת כמו מים.
אני בטוחה בזה, וחושבת שזה בגלל שהיה לי עובר במצג op ולכן שמעתי.
אל תצחקו עליי רק...חחח

ואף אחד לא יכול להגיד לנו "זה לא יכול להיות"

כי זאת את וזה הגוף שלך ואת יודעת מה את מרגישה!

🫶

ולמען האמת אין לזה גם שום נפקא מינא אם מישהי הרגישה או שהיא דמיינה.

אין לזה משמעות לכלום, אז אם מישהי הרגישה תנועות שתהנה, זה ממש לא משנה אם זה אמיתי או לא...

אין שום קשר בין זה שהעובר op לכמה תשמעי את המים זזים או משהו כזה. Op אומר בסהכ שהראש שלו פונה כלפי מעלה ולא כלפי מטה וזה משהו שמשתנה כל הזמן, גם תוך כדי הלידה. הop רלוונטי רק לשלב יציאת התינוק.

זה לא סותר את זה ששמעת את המים, וזה גם לא מופרך זה פשוט לא קשור 

והייתי רזה אז ברמות, נראה לי קשור