לעדכן מה קורה ולא להשאיר באוויר, גם אם לא מתאים.

וגם אם כן..

ב"ה

מי החליט שחייבים להתקשר כל יום במהלך הקשר?? במיוחד אם זה לא קשר מתקדם ורציני זה יכול להיות אפילו קצת מעיק...

לא צריך כל יום אין חוק כזה, מה גם שלא כל בחורה רוצה בזה..

כזה.

כל כך כל כך מסכימה!!

אני רואה את זה גם אצל חברות שלי.. וזה באמת מעצבןן

ואפילו לאחרונה שמעתי על בחורים שיצאו עם מישי עוד כמה פעמים כדי לא להעליב אותה..  פשוט לא יפה!!

אין שום חובה או הכרח שהבחור יתקשר אחרי הפגישה.

תאמיני לי שהבחור בלחץ מאוד גדול ולעתים נבוך, 

בהחלט סביר שהוא לא יעיז להתקשר לפני שהוא יקבל את ההודעה שתשבור את הקרח.

אני כשיצאתי בין פגישה לפגישה היה הפרש של שבוע, וגם כשידעתי כבר שאנחנו הולכים

להמשיך עם זה הלאה לא מיהרתי להתקשר.

התקופה הזאת שבין פגישה לפגישה היא תקופה מאוד לחוצה ומבלבלת, 

לעתים קרובות הבחור אומר בטלפון דברים אחרים מהתחושות שלו בנוגע לקשר עצמו

אלא פריקה אחרי היום עבודה\לימודים\צבא\אחר שהיה לו וככה במקום להגיד את דעתו

יוצא שהוא סתם מדבר שטויות ומכאן הבחורה כבר מבינה שזה לא לענין.

וכן הלאה וכן האלה..

נ.ב.

זה רק נקודה למחשבה, אני לא אומר שאף אחד לא יכול להתקשר מיד אחרי פגישה ראשונה

וכל יום לנהל שיחות אל תוך הלילה, 

רק תדעי שגם הגברים וגם הנשים שניהם יצורי אנוש, צריך להתחשב אחד בשני..

היא מצפה לזה, אז גם אם הוא לחוץ שיהיה גבר ויתקשר

זה לא שהיא תצעק עליו או משהו גם אם כן וגם אם לא מתאים,  זה חשוב

ולהיפגש בהפרש של שבוע בין פגישה לפגישה זה לא מספיק ובמיוחד אם לא מדברים בטלפון באותו זמן, זה לא מאפשר לבנות קשר והופך את הקשר למעיק

Iמאדים פני חברתו ברביםI

לכל קוקו יש קוקיה

אתה לא חייב להציק בכל הזדמנות

ילד קוץ

יש לא מעט (ברוך ה') בנים שבתמימות לחלוטין יודעים ורוצים שאישה צריכה להתלבש בצניעות,

ולא מעט פעמים המחשבה שעוברת לגבר בראש זה 

"ככה היא התרגלה ללכת, לא נורא, אם נעיר לה על זה היא פשוט תשתנה כי היא כנראה לא יודעת את ההלכה"

או משהו בסגנון.

אודה ואתוודה, שעד שלא הסבירו לי את הנושא באופן מפורט, לא הבנתי בכלל מה הבעיה של אישה ללכת 

עם בגדים צנועים באופן בסיסי.

ולענין.

לנשים- אני לא בא בטעות לרגע על צורת הלבוש, רק מזכיר שבן אדם שרוצה אישה צנועה שתהיה אשתו- 

אם את חושבת שהוא ירצה אותך יותר כשתהיי פחות צנועה - את טועה.

גברים שדורשים לעצמם (לפעמים זה אפילו תנאי בסיסי) להצאת עם אישה צנועה, זה יכול לפגוע בהם שאישה

שמגדירה את עצמם מולם כדתיה הולכת בבגדים לא צנועים [כהגדרתם!] וזה יהיה פחות יפה בעינהם.

לבנים- זו טעות איומה להעיר לאישה על צניעות. אם אתם רוצים שאישה תהיה צנועה יותר

[כהגדרתכם, וזה באמת לא משנה באיזה נושא] 

אל תשללו לה את הקצר, אלא תחזקו את הארוך. תחמיאו על לבוש ארוך וצנוע. 

תאמינו לי (מנסיון!) אם גרמתם לאישה מרצונה להיות צנועה שניכם תהיו מרוצים, 

אם לא - שב ואל תעשה עדיף.

מקווה שהועלתי, אם לא - הערות והארות יתקבלו בברכה

ודרך אגב, אם אתן מתכננות לחתוך, אל תחכו שהבחור יתקשר אליכן אלא תתקשרו אליו.

ואני ממש לא חושב שזה טוב להתקשר כל יום במהלך הקשר וזה אפילו פוגע וחונק לענ"ד, בייחוד בשבועות הראשונים.

מסכים בהחלט, אך מסייג: אם הבחורה בענין ורוצה להמשיך, מה טוב ומה נעים, תמתין לטלפון מהבחור. אך אם היא איננה בענין, שהיא תתקשר לבחור ותגיד- זה לא שייך מבחינתי.

אגב הכתיבה נזכרתי בפסוק משירת דבורה (שופטים ה', כח): "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו"..

באשר לשיחות טלפון יומיות- "הכל כמנהג המדינה". לא לחיות לפי קלסר כללים, אלא לפי תחושות. וד' הטוב יעזור.

באשר לבעיות צניעות- אינני חושב שראוי לבן להעיר על זה, ודאי לא בפגישות הראשונות. במידה והקשר מתקדם, ניתן לומר בעדינות: תראי הכל בסדר ויפה, אך הייתי שמח אם היה... אני מכיר מישהו שבפגישות המדוייטת באה עם מכנסיים, והוא העיר לה בעדינות שזה לא לענין מבחינתו. היא המירה את המכנסים בחצאית והם נשואים היום ב"ה באושר ובאושר.

בשורות טובות ברכות והצלחות ואין מה להתייאש, כי אפי' חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (ברכות י, סע"א) וחבל להכתים את כל הקערה בשביל כתם קטן.

בשביל זה יש 'כללים'.

אני יודעת שמקובל שהוא זה שמתקשר, אז אם הוא לא מתקשר אני מבינה שהוא עוד לא החליט.

ואז... אם אני אתקשר זה רק יביך.

ברור שלא תמיד זו הסיבה לעיכוב, יכול להיות שלא היה לו זמן/ אומץ/ אנערף...

אבל למקרה שזו הסיבה, אני לא אתקשר.

אלא אם כן באמת עבר הרבה זמן...

הובנתי?

או עשר שיחות ווצאפ כל יום או שיחת טלפון אחת כל יום, במה הייתן בוחרות? 

כשבחורה פוגשת בחור היא רוצה לדעת לאן זה הולך - זה הכל.

ולכן מנומס להתקשר או מינימום לסמס אחרי פגישה.

ובין פגישות זה טוב לשמור על קשר יומיומי ואם אין לכם פנאי כדאי בהודעה. זה בונה את הקשר ולוקח בדיוק שניה.

מה אכפת לכם לכבד את הצורך הזה בשמירה על קשר? או להבדיל בלומר לצד השני מה הכיוון שלכם לגביה?

אני בכללי דוגלת בלא לדבר בהודעות כי זה מזיק לקשר הזוגי בעיני.

אבל גם לא היתי רוצה טלפון כל יום.

עדיף יום כן יום לא.

בכללי את צודקת בכל מה שכתבת, להוציא דבר אחד.

אין כל "חיוב" להתקשר כל יום.. זה ענין אישי. בפרט שאת הרי מדברת במהלך בירור, לא שאנשים כבר בכיוון.

מסכים איתך בכול אופן...מי שלא מתקשר זה ביזיון אמרתי פעם ואני יאמר שוב...אם זה עושה לבחורה טוב ואתה אוהב אותה אכפת לך זה יעשה גם לך טוב!!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳