לא מתערבים בחשבונות שמים.

כמו שאת לא יודעת גם אנחנו לא יודעים. ואין אף אחד שיודע.

וסליחה שתקפתי..פשוט שאלות מהסוג הזה אני ממש לא אוהבת.
לקב"ה יש את הדרכים שלו לניהול העולם..ואם הוא עשה את זה כנראה שיש סיבה. ואנחנו לא חייבים לדעת את כל הסיבות להכל.

אבל זו לא סיבה להשאר בור
יש שאלות שצריך וחשוב לברר זה בונה את האמונה
בכל מקרה השואה הייתה פתח חשוב בדרך לגאולה והקמת המדינה זה חלק מהתקומה שלנו

הרב סולוביצ'יק כתב מאמר על 6 הדפיקות של הדוד בפתחה של הרעיה.
מתוכו -
"לפני שמונה שנים, בעצם ליל בלהות מלא זוועות מיידנק, טרבלינקה ובוכנוולד, בליל של תאי גז וכבשנים; בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסייה הנוצרית; בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד - בליל זה גופו צץ ועלה הדוד. האל המסתתר בשפריר חביון הופיע פתאום, והתחיל לדפוק בפתח אוהלה של הרעיה הסחופה והדוויה, שהתהפכה על משכבה מתוך פרפורים וייסורי גיהינום. עקב ההכאות והדפיקות בפתח הרעיה עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל!"

לאבא שלבן שלו נכנס קוץ לרגל, ולבן כואב והאבא מביא פינצטה כדי להוציא את הקוץ, והבן בוכה והאבא לא מצליח להוציא. אז הוא מבין מחט מלובנת ומחטט בתוך הרגל, והבן בוכה וצועק והאבא בוכה יחד איתו כי כואב לו להכאיב לבן שלו! אבל הוא חייב, והוא מוציא את הקוץ אבל זה לא נגמר כאן, כי הפצע מדמם וצריך לחטא אותו, והבן בוכה והאבא מורח אלכוהול והבן ממשיך לבכות, כי כואב לו. והאבא יחד איתו. וגם כשהפתע סוף סוף נרפא עדיין נשארת צלקת כואבת, ואז שוב נכנס לבן קוץ לרגל ושוב הם בוכים ביחד..

אני לא אוהבת את הרעיון

משו בו לא מסתדר לי

ציפיתי ממנו ליותר

וברצינות -
"מי שהיה שם בגיא ההריגה לא יכול היה שלא לראות את יד ה'. הדברים היו כל כך בלתי טבעיים, כל כך בלתי מובנים, כל כך בלתי הגיוניים...
את יד ה' ראיתי אבל לא את הפשר, את המשמעות. הוא דיבר אליי - אבל לא הבנתי מילה."
(עולם בנוי וחרב ובנוי, הרב יהודה עמיטל, עמוד 116)