ב"ה
שלום לכולם. אני נשוי כמעט שלוש שנים פלוס שניים (שנתיים וחמישה חודשים). לאחרונה אני מוצא את עצמי שואל הרבה 'למה התחתנתי איתה'.
דברים שאז מצאו חן בעיני פשוט נעלמו. אז היא הייתה נראית לי חמודה, עדינה, נשית, היום גיליתי שיש בה משהו מאוד מאצ'ואיסטי - בעלבוסטי, היא יכולה לצעוק ולקלל כשאני אומר דברים שלא מוצאים חן בעיניה, יש לה אגו וכבוד עצמי ברמות מוגזמות (קשור קצת למאצ'ואיסטיות ולבלעבוסטיות).
באופן כללי היא מאוד קרה, מאוד פסימית, לא מרבה לתת אמון בדברים, היא לא מראה רצון לקירבה, אין לה מצד עצמה שום עניין בחיי אישות חוץ מלעשות את זה בשבילי (ייאמר לשבחה).
אנחנו חיים בנתק, הפערים בינינו הם פשוט נוראיים (מבחינה מנטלית, מבחינת תחומי עניין, מבחינה רוחנית...).
מה אתם אומרים? מה אפשר לעשות? עלה כמה פעמים ללכת לייעוץ, אבל תמיד שניסיתי לדבר בפן המעשי היא מתחמקת שלא עכשיו , ואין לנו כסף וכו'