הכביש הוא מקום שאנשים מאוד לחוצים, ממהרים וכו'

ופתאום מגיע מישהו שנוסע לאט

אז הם מתעצבנים

זה לאו דווא בגלל שאת בלימוד נהיגה

זה התעצבנות על כל מי שנוסע לאט

לדוג'

את רגילה שאת מחכה בתור למשהו (נגיד במשרד הרישוי)

לכל אחד לוקח בערך חצי דקה

פתאום מישהו נתקע שם 10 דק'

נכון שיהיה בא לך שהוא יזוז קצת?

מצב דומה

אני לא אומר שזה מוצדק,

אבל ככה זה

אני לומדת לנהוג לבד אחרי 4 חודשים של רשיון וזה לא קל כמו שחושבים צריך המון ריכוז בדרך אז לכל מי שלומד שילמד טוב טוב ולא ימהר לגשת לטסט לפני שהמורה חושב שאת/ה מוכנים לקבל רשיון 

 כי הייתי לחוץ מאיזושהי סיבה... חח שיבשתי את העולם

אולי כדאי לשים אותם מה אתם אומרים?

המראות שלי מכוונות טוב שאני רואה בדיוק מה שצריך כמו שרשמת 

זה נכון שלומדים את הבסיס של הנהיגה ורק אחר כך לומדים באמת לנהוג ולצבור ביטחון בכביש וללמוד הרבה שיש נהגים שלא ממש מתחשבים שאתה נהג חדש  אבל אני פחות מתייחסת אני נוסעת במהירות המותרת והם עוקפים אותי חופשי  מתרגלים יהיה בסדר תודה על העזרה 

יש כללים מדוייקים איך לכוון למה אתה אומר ככה!!!

מקובל שצריך לראות חצי ושליש אבל כל מורה מלמד אחרת

אבא שלי שהוא אחד הנהגים המקצועיים שאני מכיר לא אומרים ככה... בנכמה אתה?

זאת דרך העולם..שבנאדם שוכח מי הוא היה והוא רואה את כולם במצב שלו כיום..

בכביש שמותר 90 אני לא אסע 120 כמו שכל הנהגים עושים אז שיעקפו אותי לא מפריע לי או בכביש שמותר עד 50 רוב הנהגים נוסעים 60 ואפילו 70 קמ"ש אני לא יעבור את המהירות המותרת ואקבל דוחו"ת תנועה ואז לא יחדשו לי את הרשיון בעוד שנתיים 

אני גם עוקפת למשל יצא לי לנסוע אחרי רכבים שבכביש שצריך 90 נסעו 70 אז עקפתי זה בסדר 

בקיצור יש הרבה קשיים וייקח עוד זמן עד שנצבור ביטחון ומיומנות בכביש בסך הכל יש לי רכב רק 3 שבועות ורשיון 4 חודשים 

שיהיה לך בהצלחה אנונימית

המהירות נגיד בכביש שמותר 90 אני אסע במהירות של התנועה הם נוסעים 120 קמ"ש אתה  רוצה שאני אקבל דוחו"ת תנועה שיעקפו אני לא יעבור את המהירות המותרת במיוחד שאני נהגת חדשה ומחמירים מאוד עם נהגים חדשים

במיוחד אם את חדשה ויודעת שיש לך עוד זמן ודרך לרכוש מיומנות

ואני מדבר על כביש שיש בו 2 נתיבים לכל כיוון

א. לא עוקפים ונשארים כל הזמן בנתיב הימני

ב. אם כבר עוקפים לחזור מיד אחרי העקיפה לנתיב הימני ולא להיתקע שנתיים עם הנתיב השמאלי.

ואם מדובר בנתיב אחד לכל כיוון

אם יש שוליים רחבים ואת נוסעת לאט ראוי אם תרדי קצת לשוליים ותתני לנהגים מאחוריך לעקוף.

יוצא לי הרבה פעמיים שאני מאד ממהר/חייב להגיע למקרה רפואי

ונהגים חושבים שהנתיב השמאלי זה הנתיב שלהם ולא צריכים לפנות אותו

או יש שוליים רחבים מאד אבל הם לא מוכנים לסטות קצת אליהם ולפנות מקום לעקיפה..

וזה משגע מאד....

ואני לא נוסעת לאט אני נוסעת במהירות המותרת זה נהגים ותיקים שמרשים לעצמם לנסוע במהירות מעל המותר 

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.