אנשים מתים. מתים.
וילדים נשארים לבכות עליהם.
והם מלאכים, האנשים. אבל אנחנו לא יכולים לראות אותם.
אני לא יודעת אם אתם קולטים את זה. יש אנשים שמתים, לפני שבכלל היו צריכים למות.
עולם שלם של מילים ורגשות, מחשבות, רצונות ודעות שנעלם. פשוט נמחק ואיננו. עולמות שנגעו בעולמות אחרים, שהתערבבו בהם, שהשפיעו ונתנו.
ולי, בשבילי, אנשים שנעלמו ואינם, כמו מתו בשבילי. אנשים שעוד חיים ומסתובבים כאן. אנשים שפגעתי בהם, שהכאבתי להם, שהפרעתי להם במשהו. אנשים שהתרחקו ממני או אני מהם. אולי בגלל זה אני מפחדת כל כך לאבד אתכם, אנשים.
יש לי בקשה אליכם. אל תריבו, אל תפגעו, נסו לחשוב מה הצד השני מרגיש. תהיו רגישים, תשימו לב, נסו לעשות טוב. לכולם. לכולם מגיע. ואם הם טועים, נסו להראות להם את הדרך, אבל בבקשה, בבקשה אל תריבו.
שלא ימותו לכם.
יש
