א. כדאי לבדוק האם יש בתי חולים שבהם במסגרת ביות מלא עושים הכל לידך, כולל חיסונים.

ב. ברור שאפשר לא לחסן בבית החולים. למעשה- כל מה שתדרשי שלא יעשו הצוות יצטרך לקבל אלא אם כן זה ממש הזוי. מיד אחרי הלידה נותנים לך לחתום על טופס הסכמה למתן ויטמין K וחיסון צהבת. את יכולה לסמן שאת לא מסכימה לתת חיסון, וזהו. קחי את התינוק מתי שנוח לך לעשות חיסון בטיפת חלב.

ג. לגבי אורות, פרידה וכד'- אם הדברים האלה מפריעים לך עקרונית אז כדאי לך לבדוק אפשרות של ביות מלא. בביות התינוק איתך רוב או כל הזמן, כולל בלילה.

ויטמין K קשור לקרישת דם, ונועד למנוע סכנה של דימום במקרה של מחסור בו

מקובל שכל התינוקות מקבלים למרות שזו בעיה נדירה ביותר, ובכל אופן לא קריטי שהילד יקבל את זה בגיל שעה, אפשר לבקש לחכות (אבל כדאי לתת לפני שיוצאים הביתה). בוודאי שאז כבר תוכלי להיות איתו, זו זריקה קטנה בירך.

צהבת - חיסון שמחסנים את כל הילודים לא בגלל צורך דחוף אלא בגלל נוחות של המערכת, כדי למנוע מצב שיהיו ילדים לא מחוסנים בכלל האוכלוסיה (למשל - בדואיות שלא מחסנות אח"כ וכד')

(כך אמרה רופאה במח' יולדות לחברתי שהתעניינה האם זה דחוף לבצע את החיסון מיד).

הסיכוי של ילד דתי להידבק בצהבת הוא בערך 0, אלא אם כן אמא שלו חולה בזה (זו מחלה שעוברת במגע מיני ובשימוש במזרקים מזוהמים). כך שלדחות את החיסון לגיל חודש ואפילו יותר זה ממש ממש בסדר.

בדיקת PKU - בדיקת דם שלוקחים מהעקב של הילוד, נשלחת למעבדה ואת התוצאות מקבלים כעבור כמה זמן (מתקשרים אליכם הביתה לומר שהכל תקין) אני חושבת שזה בודק משהו גנטי, לא בטוחה, אבל מבחינת תזמון - חשוב לבצע מיד (עד 3 ימים מהלידה אם זכור לי נכון)

חוץ מזה גם מטפטפים לתינוק טיפות עיניים. הליך שגרתי כזה שממש לא מחייב.

תבררי איפה באזור שלך, יש מקומות שמסכימים שהאבא יקח את התינוק לכל הבדיקות וכו', ויש מקומות שיעשו פרצוף חמוץ (לפי החוק אגב, הם חייבים להסכים. אבל מי רוצה להתחיל להתווכח עם הצוות אחרי לידה....)

אחת מהן, הראשונה שהתחילו לבדוק היא פנילקטנוריה (PKU) ולכן מכנים כך את הבדיקה כולה.

הבדיקה לא ממש סימפטית, אבל היא מאתרת מחלות שקשה מאוד לזהות בלעדיהן, והשלבים שבהן הן מתגלות כבר מאוחרים מידי. טיפול שמתחיל בגיל שבוע-שבועיים מציל את הילד. כפשוטו. והטיפול לרוב לא מורכב

ותיקון חשוב למה שכתבה מימיק - לא מתקשרים כשהכל תקין, מי שרוצה יכול לבדוק באתר של משרד הבריאות. אם יש בעיה כבר ימצאו אתכם. http://www.old.health.gov.il/yelod/

התקשרה אחות, הזדהתה, אמרה שהבדיקה תקינה, וזהו.

בכל אופן חשוב לבצע את הבדיקה לפני שיוצאים הביתה, כמו שכתבה ג"ל.

אבל חשוב לדעת לא לצפות לטלפון, שלא להלחץ.

(אם יש בעיה מקבלים יותר מטלפון אחד, לא יפספסו.)

יש בתי חולים שישמחו יותר לשתף פעולה, יש שפחות.

באופן כללי במחלקות של ביות עושים את הטיפולים אצל האמא, כך שהכל יותר פשוט.

על החיסונים פירטו בהמשך - אפשר לדחות את רובם, למרות שינסו לשכנע אותך שלא.

על בדיקת הסקר אל תוותרי.

זה אפשרי, אבל לא יודעת אם יותר נעים לילד.

אמנם אין דקירה, אבל יש טיפות מגעילות (זה מר מאוד מאוד) וצריך לקחת אותן 3 פעמים במרווחים של שבועיים.

לעומת דקירה של שניה שהתינוק שוכח ברגע הבא.

אני ניסיתי פעם לתת ובטעות הגיעה לי טיפונת לפה, הטעם נוראי.

בפרט לתינוק בן יומו שמכיר רק טעם אחד - טעם מתוק של חלב

שכל אחת תבחר מה שמתאים לה

כתבתי את זה בתור מידע מועיל למי שתתלבט בין השניים שיהיה את מלוא האינפורמציה.

בגדול אני לגמרי לא בעד זריקות מיותרות לתינוקות או בכלל...

לא תמיד יודעים, לא תמיד זה אפשרי.

לא יעזור שתבכי, רק תדעי מעכשיו והלאה.

כולל חיסונים ובדיקות רופא

לא של בית החולים, מכל המשתמע מכך. וכמו כל מטופל הוא זכאי להיות עם עוד אדם במהלך טיפול (או חיסון).  אם אתם רוצים להיות נוכחים, ובעיניי זה נפלא, תהיו. אם תהיו בביות מלא לא תהיה בכלל שאלה בעניין.

כמו שכתבו- ויטמין K לא מומלץ לדחות. אפשר לתת בטיפות אבל לא בטוח שזה פחות סבל בשבילו.

                 PKU- חשוב לעשות אפילו שזה ממש לא נעים.

                 צהבת- לא דחוף לעשות מיד אחרי הלידה.

אימא שלי היא סיעודית, ובעלי צריך לטפל בגדולים שבבית....

לבד?

אז כמו שכתבתי, אני מאוד חלשה אחרי לידות....

נשאר לי להמשיך לחלום....

מחיסונים שנתנו לי בתור תינוקת, ונראה לי שגם לבן שלי לא...

אולי דווקא החיסונים של גילאים גדולים יותר יכולים ליצר טראומה, כי הם ניתנים במצב של מודעות למתרחש (חיסונים מגיל שנה-שנתיים ואילך)

גם לא נראה לי שהדקירה היא הדבר הקשה לילוד.

נראה לי שהמצב הכללי- של ילוד שלפני כמה שעות היה בסביבה מימית, חשוכה וחמימה פתאום נמצא בסביבה מוארת 24 שעות (בתינוקיה) עם המון רעש וגירויים ו- בלי המגע והקול המוכר של אבא ואמא- הוא המצב הבעייתי.

החיסון הראשון בלי אמא ליד הוא רק חלק מהתמונה הזאת.

מי רוצה להגיד שאין לזה שום השפעה על התינוק והילד- בבקשה.

אבל אישית קשה לי להאמין שאין שום השפעה בכלל. בוודאי שלא נהיים תינוקות עם טראומה בעברם, כי עובדה שרוב האנשים הם נורמלים, בגדול. אבל למעשה- אי אפשר באמת לדעת מה ההשפעה של הדברים הללו. והדעת נותנת שקרבה פיזית לאמא וסביבה שקטה וחשוכה יותר מן הסתם מיטיבה עם הילוד.

היה חשוב לי להביא את הדעה הזו, שלא כ"כ נשמעה.

וגם באמת לתת לגיטימציה לבנות שיקראו את השרשור, או כאלה שקראו ומרגישות ייסורי מצפון על כך שהן לא היו עם התינוק מיד לאחר הלידה בחיסונים או שלא מעדיפות ביות מלא.

יש יתרונות לביות מלא, לשהות ממושכת עם הילד לאורך כל הרגעים שמאז צאתו לאויר העולם,

אבל יש נשים שזקוקות ליום-יומיים 'מנוחה' והתאוששות אחרי הלידה ע"מ לצבור כוחות ללילות ללא שינה וטיפול מסור בתינוקן ובשאר משפחתן לאחר החזרה הביתה.

כל אחת ומה שהכי מתאים וטוב לה!

אשרי כל אחת שיודעת להכיר את עצמה וכוחותיה!

ואז לבקש ביות מלא

בעין כרם גם בביות חלקי מעדיפים שתינוק יהיה עם אימא כמה שיותר

ובקשר לטראומה - לדעתי פתרון טוב לפסיכולוג לא מקצועי להאשים את אימא או את אבא בכל הבעיות במיוחד בדבר הזה שאי-אפשר לשנות או לחזור אחורה, ובכלל היום כל מאורע נחשב טראומה עם השלכות רציניות. ובמגזר חילוני יש שמעדיפים שלא להביא ילדים לעולם כי הרי זה בלתי אפשרי למנוע את כל הטראומות האלה ובטח כשיש כמה ילדים

עובדה שבאפריקה  ששם בעצם עדיין עידן של טבעונות אנשים חולים יותר , חיים פחות ומאושרים פחות ואכזריים יותר

כמו גם בכלל לסרב לאפשר לעשות את כל הפעולות הללו או חלק מהם לתינוקך.

את - אמא.

זכותו של כל מטופל למלווה מטעמו בעת בדיקה או פרוצדורה רפואית ואתם האפוטרופוסים של התינוק אז וודאי שזכותכם החוקית להיות נוכחים בכל בדיקה/טיפול שהוא מקבל.

מייד אחרי הלידה באמת יותר רלוונטי שהאבא יהיה נוכח.

חיסון צהבת אפשר לדחות ולעשות בטיפת חלב בהמשך.

קבלת ויטמין K צריך לקבל ב6 שעות שאחרי הלידה או זריקה חד פעמית או בטיפות שאז צריך לתת בכמה מנות גם בהמשך אבל בכל מקרה את המנה הראשונה אי אפשר לדחות.

בדיקת pku נעשית ביום השחרור מבי"ח וחשוב לעשות אותה בימים הראשונים אבל אפשר לדחות ליום אחרי לעשות בטיפת חלב, אבל בשביל מה בעצם?

לפעמים קיבלו את זה בהבנה, לפעמים נפגעו [חשבו שאני לא סומכת עליהם] הסברתי יפה שאני רוצה להחזיק את הבייבי בזמן הבדיקה ולהרגיע אותו אחרי וכך היה [הם כתבו את זה על הטפסים שעל המיטה] רק פעם אחת קראו לי ברמקול והייתי באמצע ברכת המזון [כמה זמן זה יכל לקחת, באותה מידה יכלתי להיות בשירותים] והאחות של התינוקיה באה לחדר האוכל וצעקה עלי, בעיה שלה, העיקר שהוא לא הושכב צורח במיטה כמו שראיתי שעושים לשאר התינוקות אחרי הבידקות.

את מרגישה חולשה בכל הגוף/חום/צמרמורות? כי אם כן אז ודאי צריך אנטיביוטיקה.

אולי תנסי לעסות את המקום (אני לא זוכרת אם במים חמים או קרים) ולדאוג שלא תהיה שם סתימה. מהנסיון שלי גם אם לא לקחתי כלום והיתה הקלה לכמה ימים אז הדלקת חזרה ולקחתי אנטיביוטיקה.

תרגישי טוב!!! 

מנסיון...

גם לי אמרו שחייבים אבל עד שהשגתי אנטיביוטיקה כבר היה שיפור אז לא לקחתי. ובפעם השניה כבר הבנתי את הקטע...

על הפטמה נהיה איזה פצע כזה לבן מהחלב שנסתם בצינורית וגרם לכאב בשד עצמו

הייתי אצל רופאת משפחה והיא אמרה שאין מה לעשות בגדול ולהמשיך להניק רגיל ויעבור לבד

זה באמת עבר לבד תוך כמה ימים

הייתי הולכת להיבדק כדי לראות שזה משהו שחולף מעצמו ולא מצריך טיפול.

גם לי כאב למטה בשד מהצד כזה

אבל כדאי לבדוק כדי להיות רגועה בכל מקרה

משחרר כמעט כל צינורית סתומה.

ואם מתחיל חום- ללכת למוקד, עלול להתפתח מהר לדלקת חריפה..

תרגישי טוב

ולא למוקד רגיל, והרופא כן בדק את השד.

התורים לכירורג שד בדרך כלל ארוכים ולא מתאים לחכות עם דלקת.

לכן כתבתי רופא נשים...

גם בזה.

לרוב זה לא.

ויש לכירורגים תורים למקרים דחופים.

אישית, הספיק לי ללכת לרופא משפחה.

אני אף פעם לא לקחתי אנטיביוטיקה לדלקות והיו לי כמה וכמה פעמים שזה גרם לי גם לחולשה כללית, צמרמורות וכו'.

מה לעשות?

עיסויים במקלחת כדי לשחרר

קומפרסים קרים אחרי המקלחת, אפשר לשים עלי כרוב קרים אבל להחליף אותם כל כמה זמן.

להניק בתנוחות שונות כמו פוטבול כדי לשחרר את הסתימה שגורמת לדלקת

משככי כאבים אנטי דלקתיים כמו אדוויל, נראה לי נורופן גם נחשב אנטי דלקתי.

אם בכל זאת ממשיך אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה. אבל אפ תופסים את זה בהתחלה ומטפלים אפשר להצליח גם בלי אנטיביוטיקה

זה היה בילד הראשון ולא העלתי בדעתי אנטיביוטיקה אבל ממש עלה לי החום וצמרמורות והכל ועבר תוך יממה מאז שטיפלתי בגודש

הנקתי רגיל
כאב
עבור ביום וחצי כזה.

כשמניקים לעסות את האיזור תוכדי.

להיכנס למקלחת חמימה. לעסוץ את המקום, ולסיים עם מים קרים.

ולקחת נורופן כי הוא אנטי דלקתי.
 

פעם קראתי גם לשים צמר גפן עם אלכוהול באיזור. לא זוכרת אם זה עוזר או לא.

בעצת יועצת הנקה מומחית.

לפני הנקה לחמם את השד עם מטליות רטובות במים חמים. (לא רותחים אבל ממש חמים). החום עוזר להזרים את החלב בצינורות.

להניק כמה שיותר ולסחוט את השד תוך כדי.

אחרי הנקה לעסות את הצד אחורה בכיוון הפוך מסחיטה לושים פד קפוא על השד ולהישאר איתו כמה שיותר זמן. (זה גורם שלא יווצר גודש שוב. מושך את הנוזלים בצינורות הלימפה אחורה אבל לא פוגע בחלב) 

בזמנו

התחיל לי דלקת

התחלתי לשתות כורכום עם מים בכפית, כמה פעמים ביום וזה עזר ולא המשיך אח"כ.

בדרך כלל הייתי צריכה אנטיביוטיקה..

אבל כרוב זה ממש עוזר על השד.

זה אנטי דלקתי, זה מייבש את החלב ועוזר לגודש. חוץ מזה כמובן עיסויים והנקות וסחיטות.

לשתות הרבה מים

ולמקם את הסנטר של התינוק בכיוון שאדום בשד, ככה הוא בעצמו עושה עיסוי תוך כדי הנקה ושואב מהאזור הבעייתי. ובכללי לגוון במנחים. 

אז ממליצה להשקיע לטווח ארוך במדדים כמו s&p500

קרן כספית - זה יותר לשמור על הערך, פחות להרוויח

לטווח ארוך יותר - שוק ההון... צריך ללמוד את זה קצת ולהחליט איפה להשקיע, אפשר גם לפתוח קופת גמל או תיק מנוהל בבית השקעות, יש עמלות אבל לא צריך להתעסק הרבה בהחלטות.

אז אלא אם כן יענו לך בקופה שלך ורמת ביטוח שלך אז לא יעזור לך גם ככה...

בכל אופן גם יקר מאד, לא פחות מהדיקלקטין, אולי קצת יותר אבל כמו שאמרתי מאד תלוי גם בקופה והביטוח ההפרשים משמעותיים ממש

סביב 150 לא זוכרת בדיוק

ל 30 כדורים 

המוצרים שאת מחפשת אבל יש אתר מתוק בשם 'אהבה קטנה' ויש שם המון מוצרים ממותגים בשמות. יש קטגוריה של ילדים ואפשר לעצב בעיצובים ילדים שונים ועם שמות כמובן, וגם דברים לבית שאולי יתאימו לחדר.

אולי יעזור לך אני ממש אוהבת את הדברים שם

תוכלי לעצב כל מה שתרצי. ולהדביק על מגרה או ארגז או קיר...

את עדיין יכולה לשבת עם הילד מול המחשב ולבחור את התמונה שמוצאת חן בעיניו. וגם אחכ להדביק יחד.

את יכולה גם להזמין מדבקות קיר רגילות נניח רכבת, חיות וכו'

ורק את המדבקה עם השם להזמין בעיצוב אישי

אפשר לעצב בקנבה ולסגור עם רקע שקוף

לא ניסיתי להזמין ספציפית מדבקת קיר

אבל זה ככה בכל הדברים בעיצוב אישי

גם בטמו אפשר להזמין כאלו

אנסה לחפש עוד..

לאוו דווקא מדבקת קיר

תודה 

לפי תחביביו ותחומי העניין שלו.

את רק צריכה לאפשר מרחב אישי לכל אחד, ולא נראה לי שזה קשה בחדר שמיועד לשני ילדים בלבד... (אלא אם כן מדובר בחדרון קטנטן ממש. אם לא - אז כל אחד מקבל מיטה בשני קירות נגדיים של החדר, ולצידה אפשר שידת מגרות לאחסון חפצים אישיים, ומכאן כל אחד יתקדם בעצמו...)

את יכולה לשאול אותם איך כל אחד מהם רוצה לקשט את המיטה שלו/את הצד שלו בחדר, ולקנות דברים לפי הבקשות שלהם. או באמת לקחת כל אחד מהם ליום כיף אישי בחנות סטוק גדולה - זה באמת רעיון מקסים! ובחנות סטוק אפשר למצוא גם קישוטי קיר וגם בובות וכן הלאה...

שבסוף הוא קצת מקביל וגם מגביל..

זה יוצר השוואה כזו

פשוט אם אחד אוהב מכוניות אז לקנות כל מיני דברים שקשורים, לאוו דווקא קישוטים אלא חפצים קטנים שמפתחים את התחום עניין...

והשני נגיד חיות או דינוזאורים ןכו...

ולשלוח לפיתוח

נניח מדבקות אפשר בחנויות דפוס

תשבי עם הילד, מה הוא רוצה שיהיה שם? טרקטור וסוס? תחפשי ותשימי טרקטור וסוס איפה שרוצה, צבעים וכו.

הכי אישי. 

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

תודה!

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר

בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.

קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.

צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.

לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.

אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.

כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.

אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

בעלי יוצא מוקדם 

באמת הילדון הוא האטרקציה של הבוקר

אבל חשבתי שאולי גם הזמנים שאני מצפה להם לא הגיונייים

כלומר לא הגיוני שיהיה מאורגן תוך עשרים דק להסעה

ולא הגיוני שתוך שעה ורבע כולם יתארגנו

ובאמת ענו לי כאן תשובות שמתוכן הבנתי שצריך להקדים ולחשב את כל הבוקר מחדש

תודה @מתואמת 

אגב הטיפ של לתת לבחור הוא מדוייק ממש

היום התחלנו לתת לו מדבקות לחלק בגן אם הוא מתארגן מהר

זה גם עובד

מקווה ממש שתצליחי - גם לקום מוקדם וגם לארגן אותם בזמן❤️

גם לי יש ילדה חנ"מ שנוסעת בהסעה ואני מארגנת את הילדים לבד כבר כמה שנים.

לא תמיד זה מתאפשר שהבעל גם יהיה, בעלי תמיד עובד בעבודות שיוצרים ממש מוקדם בבוקר מהבית, עוד לפני שאנחנו קמים.

ב"ה אני שמחה שלמדתי להסתדר.

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.

בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

ארוחות מסודרות במקרר

בגדים מוכנים, כולל נעליים וגרביים

כל מה שצריך להביא למעון/גן מוכן על העגלה

יש לי שלושה קטנטנים לארגן והשאר גדולים ומתארגנים לבד

בדרך כלל אני קמה איתם וישר מתחילה לארגן אותם. ראיתי שאם אני או הם עושים קודם דברים אחרים אז הכול לוקח הרבה יותר זמן.  סה"כ לוקח לי בערך רבע שעה לארגן (ומאוד עוזר להתארגנות מהירה לתת להם משהו קטן לנשנש תוך כדי)

אם הילדים קמים ב6 וחצי -

מתי הם הולכים לישון??

אצלנו זה ממש מורכב,

אני מרגישה עליהם שהם לא ישנים מספיק, ואני לא מצליחה לעשות אחרת.

אנחנו כבר לא בית של רק קטנטנים שאפשר להחשיך את הבית ב6 ולהשכיב לישון. יש ילדים גדולים יותר שהולכים וחוזרים. ובכלל כשחוזרים ב4 מתי מספיקים משהו...

אבל יש לי רק קטנים

5 ומטה

יכולה גם לפני אבל בנתיים עובד לנו 

המקדימים קמים בשבע בערך. הילדונת קצת לפני, תלוי מתי באמת נרדמה.

באמת כשיש בית עם גדולים זה מסובך... שתי הקטנות נרדמות בשמונה וחצי אם הן עייפות ואם מכריחים אותן, אבל השאר לצערי בתשע וצפונה...

הפיתרון אצלנו הוא ממש לשבת לידם שירדמו.

ברגע זה המתבגרת מספרת סיפור במיטה לבת ה4, ובעלי בחדר השני עם שני האמצעיים.

שעון קיץ קצת משבש לי את הלוז, לדעתי יכולים גם בשבע וחצי להירדם, אבל בימים אלה זה לקראת 20 ורק אם שוכבים לידם פיזית, אחרת באמת יכולים למשוך ולמשוך

הכל בדגש על הכל מוכן מהערב -

בגדים, תיקים, תיקיות, בקבוקים, קופסאות אוכל, משהו קטן לאכול בבוקר.

מעירה אותם מספיק מוקדם כדי שיספיקו לקום עם שיר ולא בלחץ.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן ויש שפחות.

אצלי כולם יחסית קטנים (ה"גדולה" פחות זורמת בבוקר לצערי...) אז צריכה לצחצח להם שיניים+להלביש אותם+נעליים+לסדר שיער והכל אז נותנת לזה את הזמן...

וכמובן הטיפ הכי חשוב זה לתת לעצמך כמה דקות של שקט לפני שאת מעירה אותם. להתלבש, להתפלל, לשתות משהוא, לקרוא משהו, מה שאת רוצה

בשבילם ובשבילי.

עד לרמה של גומיות לשיער חחח

לפי תקופות גם מלבישה להם בגדים בלילה אחרי מקלחת.

קופסאות אוכל מה שאפשר מכינה לפני, מה שלא רק מארגנת שיהיה מהר.

ארוחת בוקר, רק דברים שלא מלכלכים.

ו.. זה סיוט.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בחופשות לידה. הבקרים הרגועים.

במקום לקום ולהתחיל לארגן, כותבת פה חחח

שונאת את החלק הזה של הלילה

מכינה מאפינס מקמח מלא, קוואקר, סילאן, בננה/רסק תפוחים

או מאפינס גבינות מלוח

לחם מטוגן שמכינה מראש במקרר או מכינה כמות במקפיא

אבל כשפחות חרוצה נותנת להם קורנפלקס בשקית/קרקרים/פריכיות

חותכת פירות עם כוס חלב

עושים את האפייה לרוב ביחד אחהצ

מאז שחזרתי מחופשת לידה אני לא מצליחה לקום, קמה נניח ברבע לשבע. הטיפים שלי- את הקטנים שישנים עם טיטול ואין סיכון שיפספסו אני מלבישה למחר כבר בערב ואז בבוקר רק מחליפה טיטול, לילד שישן בלי טיטול אני לפעמים מלבישה גם מהערב ולפעמים בכל זאת פיג'מה ולפעמים לא משנה מה הלבשתי לו כי צריך להחליף הכל בבוקר... אז זה כבר מוריד הלבשות לילדים.

אני מרגישה עם הילדים שדווקא להעיר מוקדם יוצר יותר לחץ בסוף כי אז נכנסים ללו"ז גם משחקים. 20 דקות בעיני זה ממש מספיק בשביל הילד שלי בן 4.5 ליטול ידיים, לאכול עוגיה, להתלבש, לנעול סנדלים וללכת לשירותים.

סנדוויצ'ים ולארגן תיקים מהערב לפני כן, מאוד מקל.

תופעות לוואי- אני חושבת שזה השפיע לי על מצב הרוח והחשק למרות שנורא קשה לדעת, כי זאת גם ככה תקופה מורכבת מהבחינות האלו עם הנקות, חוסרים בשינה וכו'

לא קיבלתי מחזור וגם לא דימומי הסתגלות.

באחת הפעמים היה דימום של יומיים פעם בכמה חודשים אחרי שקצת צמצמתי הנקות.

היה לי שלב כלשהו שהתחיל דימומים, הרופא אמר לקחת כל 12 שעות במקום כל 24.

כמובן שפיצוף הורמונלי אבל שרדתי את זה יפה. העדפתי לדעת שאני רוגעה בלי כתמים כמעט.

גם עם 2 ב24 שעות כן היה מידי פעם כתמונים בל ההנחיה מהרב לא להסתכל ועם פד שחור והתקדמתי.

לא ממש התעסקתי בזה כנראה כי אין לי מידי טראומה וכשאני חושבת על זה אחורה זה נשמע לי נורא חח.

כנראה שהחשק שלילא היה בשמים, אבל גם ככה זה תקופה לא הכי פורה בנושא.

עצבים בגדול אבל סבילים אז המשכתי לקחת.

לא קיבלתי מחזור אבל אי אפשר לדעת נראלי אם זה בגלל הגלולות או בגלל ההנקה, לא?

כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת התחיל דימום הסתגלות, כתמים ואולי קצת יותר אבל לא עכשיו מחזור.. זה הפסיק אחרי כמה ימים לבד אם אני זוכרת נכון

לא הצלחתי לשים לב לתופעות לוואי האמת, אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת

לא קיבלתי מחזור עד שכמעט הפסקתי להניק ולא היו דימומי הסתגלות

א. סרזט

ב. מצב רוח ירוד וחוסר חשק. *אבל* בדיעבד אולי היה קשור לדברים אחרים..

ג. לא קיבלתי ווסת, הנקתי מלא.

ד. כן. נראה לי התחילו תוך 5- 7 ימים. כתמים דיי משמעותיים שיישמתי הנחיות  של רב כדי לא להיאסר. נראה לי הפסיקו אחרי 5 ימים

לקחתי סרזט.

לא היו תופעות לוואי.

לא קיבלתי מחזור. וגם כשהפסקתי ההנקה עוד המשיכה למנוע.

היה דימום הסתגלות בערך שבוע אחרי שהתחלתי. בהתחלה היו כתמים, אך כך נהיה יותר ונאסרנו. אחרי כמה ימים זה הפסיק. לא עשיתי משהו בשביל זה.

היה זוועה,

עשה לי עצבים בטירוף, בכיתי בלי הפסקה.

ידעתי שזה קשור לגלולות אבל היה בלתי נשלט.

רבתי עם כל הסביבה שלי שזה הכי הכי לא אני בדר"כ.

אבל שבועיים זרקתי את הגלולות לפח ושלום על ישראל.

זה היה ממש קצר ובמילא הנקתי אז הייתי בלי דימומים.

תופעות לוואי

חוסר מצב רוח. כאילו דכדוך תמידי כזה. והקצנה של מצבי רוח אחרים- נניח אני עצבנית בלי קשר אז עפ הגלולות זה קיצוני יותר.

בקיצור יימח שם הגלולות האלה. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כן, אני יודעת שיש אופציות אחרות. כרגע במכלול השיקולים זו האופציה הרלוונטית)

לא קיבלתי איתם מחזור

כתמים בערך משבוע לאחר ההתחלה למשך שבוע בערך.

לא עשיתי כלום חוץ מפרקטיקות הלכתיות כדי לא להאסר (ניגוב, תחתונים צבעוניות/ שחורות וכו')

עשה לי דיכאון ועצבנות ברמה קיצונית-הפסקתע אחרי חודשיים.

היה איזשהו כתם קל ורוד כזה לאיזה יומיים שלושה ונעלם  ואז היה שקט.

צריך לפעמים לנסות כמה סוגים עד שמגיעים לנכון לך. בהצלחה...

לא היו לי תופעות לוואי ולא דימום הסתגלות

כשההנקות ממש ירדו בסביבות גיל שנה, היו לי כתמים שלא אסרו מידי פעם עד שנמאס לי ועברתי לגלולות משולבות 

לא ידוע לי על תופעות לוואי

לא קיבלתי מחזור, שנה וחצי בערך

דימום הסתגלות היה משהו קטן, הפעם האחרונה היתה מזמן אז לא זוכרת כמה ימים לקח, נראה לי הגיע אחרי 3-4 ימים משהו כזה. לא עשיתי כלום 

ב. בהתחלה היו לי כתמים, לקחתי שבועיים מינון כפול וזה עבר )פירק אותי מבחינה הורמונלית)

ופשוט פלטה מבחינת חשק וכו' כאילו נהייתי סופר יציבה מבחינת הורמונים, אבל זה כלל גם את הורמון החשק וזה באסה.

ג.לא

פעם הבאה מתכננת דיאפרגמה ודי

אבל אני מהמוזרות שאוהבות מצוות נידה

כאילו לא שנהנת מההרחקות, אבל מאוד אוהבת את היתרונות שזה מביא איתו.

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון

משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון

תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה

ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  

לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

כשאת רוצה ליצור משהו חדש את לוחצת על הפלוס ואז יש לך בחירה אםזה אירוע או משימה. אם את מגדירה שזה משימה היא תקפוץ לך מתי שקבעת אותה עד שתסמני 'הושלם'

תגידי אם לא מובן חח

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.

תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.

רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

זה כבר יוריד לך לחץ.

וגם לא קשור לנשים.

לכל תחום יש את הרישום שלו.

יש לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי.

יומן לתורים עם תזכורות.

הוצאות הכנסות יש חשבון בנק ופירוט אשראי. ממש לא צריך לרשום במקום אחר

יש אפליקציות ותוכנות שמציגות נוח את הנתונים, אבל מקור הנתונים זהה ולא מצריך רישום.

תזונה לא רושמת אבל גם יש אפליקציות.

חדר כושר רשום באפליקציה ויש תזכורות.

זה דווקא נוח שכל דבר מנוהל באפליקציה נפרדת.

איך תור לילדים לרופא שיניים מושפע מרשימת הקניות או ממעקב תזונה?

אם אין השפעה אז אין סיבה לנהל באותו המקום.

מה שאני רוצה ש'יקפוץ' לי כתזכורת אני כותבת בלוח שנה בטלפון

אפליקציה הפתקים ממש מעולה, כל פתק הוא בנושא מסוים (ארוחות, חופשה, משימות ליום החופשי וכו) ולמשל יש לי פתק של תפריט לשבת שכל פעם אני מוסיפה בו את מה שאכי בשבת הקרובה וכשנגמריפ לי הרעיונות אני יכולה לגלול אחורה ולראות את כל מה שהכנתי

תורים בדרכ מקבלים אסאמאס או טלפון יום לפני

הוצאות הכנסות הכל באתרים ובאפליקציות

טיולים של הילדים וכו - בדרכ שולחים פתק ואני מצלמת בטלפון ושולחת לבעלי שיישמר או תולה על המקרר

מה שצריך לעצמי אני לרוב זוכרת כי אני מתנהלת בתוך זה בשגרה

בעבודה - למשימות פתוחות שקיבלתי במייל משאירה את המייל פתוח על מה שצריך/ יש לי אקסל עם צקליסט

איך את יכולה לדעת שלא תקבעי שום דבר על גבי תור שנקבע לך?

לפותחת @אובדת חצות - אני רושמת בלוח השנה ביומן את כל התורים שיש לנו (לי, לבעלי ולילדים) וגם דברים קבועים אחרים (כמו זמני שיעורים של בעלי או חוג קבוע לילד אם יש). זה גם כדי ששלא אשכח, וגם כדי שלא אקבע בטעות דברים על השעות שכבר תפוסות.

לפעמים עושה לעצמי רשימת משימות יומית באפליקציית הפתקים בטלפון (אם אני מרגישה שמצטברות הרבה).

משימות בעבודה לרוב אני זוכרת כי אני מתייגת כל מייל שאני מקבלת בתגית מתאימה (ואז יכולה להיכנס לתגית "עבודה" ולראות אם יש משהו שעוד לא עבדתי עליו). אבל אני עובדת רק במחשב.

לפעמים אני רושמת בפתקים בטלפון גם נושאים חשובים שאני צריכה לדבר עליהם עם בעלי, כדי שלא אשכח כשהוא חוזר🤭

תזונה וספורט לצערי אני לא שמה לב אליהם... אבל יש אפליקציה של כללית שקצת עוזרת בזה. (יש גם לעוד קופות, למיטב ידיעתי)

האמת שאני מרגישה שכאישה אני יותר מצליחה "להחזיק" בזיכרון דברים, יותר מבעלי. אבל כן, גם אני שוכחת דברים... זה אנושי...

כאמור - יש תזכורות מטעם הקופה / המכון אם צריך בהודעה.

לבעלי אני בכלל לא רושמת הוא ילד גדול ושידאג לעצמו

ואם את רוצה לקבוע תור אחר זה יכול להיות גם שבועיים לפני, ואז עלולה להיות התנגשות בלי שתדעי...

(והאמת אצלנו הרבה פעמים אלה תורים פרטיים, אז לא תמיד יש תזכורת לפני...)

רופא שיניים זה רק בעלי אז לא אכפת לי ככ איך הוא מנהל את זה כאמור

צננת, שפעות וכו אצל רופא משפחה מתי שצריך זה רק אני ויש זמינות תורים גבוהה ואסאמאסים

לא מסובך לי 

יש לי קבוצה עם בעלי של אירועים. שם כותבת את התורים, מסיבות, אירועים וכו.

אבל באמת קצת קשה לעקוב. לוח שנה שבועי/חודשי אונליין או ידני יכול נראה לי להועיל יותר. 

הקרדיט לקרציה מפולניה

מצרפת קישור

שיטת המדיח לניהול משימות | הקרציה מפולניה

יש לי על הדלת של המקרר לוח גדול עם ריבועים של כמה חודשים קדימה עם כל החגים והימי הולדת וכו' (מכינה לבד בכתב יד על 4 דפים של a4. לא מצאתי משהו קנוי בדיוק בגודל שנח לי)

וכל תור או חוג או פעילות לילדים או קייטנה וכו' אני כותבת שם.

ככה יש לי את זה מול העיניים.

יש לי גם ילדים גדולים יותר אז ככה הם יודעים להסתכל ולראות מה צפוי בקרוב, עוד כמה זמן מגיע החג הבא או מתי נוסעים לשבת.

ספורט או אוכל אני לא רואה צורך לתעד.

והוצאות והכנסות יש באתר של הבנק.

משימות שלי שחשוב לי לא לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ עם עצמי ומוחקת כשזה נעשה.

גם דברים שנגמר בבית וצריך לקנות ולא בא לי לשכוח אני כותבת בקבוצת ואטסאפ אחרת עם עצמי. ומוחקת אחרי שקונה.