אם אני הייתי נרדמת במקום מסויים ומתעוררת במקום אחר- גם אני הייתי נבהלת.

איך אנחנו עושים?

מאכילים במטרנה- שהיא יותר משביעה

אמבטיה נעימה- התחלה נפלאה.

אח"כ מלבישים אותה בחדר חשוך, עם מנורת לילה קטנה.

שרים המלאך הגואל ושמע ישראל

נשיקה, חיבוק, "אמא אוהבת אותך מאד"

מניחים במיטה ויוצאים.

בהתחלה- הם בוכים, אז מתאפקים ארבע דקות (זה קצת קשה)

ואז נכנסים. מקסימום דקה על הידיים, חיבוק נשיקה וכו'..

ומחזירים לישון.

הם ישנים מגיל חודשיים לילה שלם.

רק מאוד היה לי קשה לקרוא את המשפט "הם בוכים, אז מתאפקים ארבע דקות"..

בעייני לא נכון להתאפק על דבר כזה.

בעייני זה אולי מלמד את הילד לישון לבד, אבל זה בגלל שהוא איבד את הביטחון שההורים שלו יבואו לעזור לו..

ולי מאוד עצוב להשאיר את התינוק שלי עם הרגשה כזאת..

ולפותחת - דבר ראשון אני ממליצה לך לקרוא את הספר "לישון בלי לבכות"!

נשמע שהבעיה היא שהתינוקת שלך התרגלה לצורת הירדמות מסויימת וקשה לה להירדם לבד, היא זקוקה לעזרה שלך כדי לחזור להירדם.

ממליצה לך לנסות לעשות סוג של טקס שינה, כמו למשל מה ש"רוני בלילה" כתבה, ואח"כ לנסות להשכיב אותה לישון במיטה.

יש כל מיני דרכים לעזור לתינוק להירדם למיטה, אם זה להרים אותה ולהוריד, אם זה ללטף ועוד..

העיקר שאת ההירדמות הסופית היא תעשה לבד.

מזהירה מראש, זה יכול לקחת הרבה זמן כל ערב עד שהיא תלמד, אבל בסופו של דבר זה משתלם!

(וגם לדעת שיכולים להיות נסיגות, כשהתינוק חולה וכד'..)

בכללי, בעייני הגישה לכל סיפור ההרדמות צריך להיות טובת התינוק.

בסופו של דבר אם התינוק כבר מוכן לזה זה ממש מתנה בשבילו ללמד אותו להירדם לבד!

לכן גם התהליך עצמו צריך להיות מתאים לתינוק עם הרבה הקשבה לצריכים של התינוק הספציפי, כי כל תינוק הוא שונה!

מה גם שזה רק בהתחלה כך, שהם בוכים.

אח"כ הם מדברים וצוחקים עם עצמם עד שהם נרדמים.

הגענו לשיטה הזו אחרי שניסינו אחרות וזה גרם לנו לא לישון בלילה.

ובכל זאת- אם נניח אחד מכם שוכב לידה, או שהיא ישנה במיטה שלכם, גם אז היא מתעוררת ככה?

כי גם אצלי בגיל הזה בערך הן עוברות לישון איתנו לכמה זמן.

וחלק היו זקוקים לעוד חיבוק או שיר וכו' אבל לא נתקלנו ברמה כזו של התנגדות.

אין לנו עניין להרדים אותה במיטה שלנו, אם כי לפעמים זה עבד.

גם אחרי שהיא נרדמת בהנקה ומתעוררת , אני יושבת לידה במשך המון זמן,

מכניסה למיטה וקצת אחרי שהיא בוכה, לוקחת אותה וכו' וכו' אבל זה תהליך שיכול לקחת

3 שעות וזה ממש חדש לנו ונראה לי שמי שלא נתקל בתופעה כזו , לא ממש מבין...

אבל כנראה שאין ברירה וצריך לתת לזמן לעשות את שלו בעז"ה.

ותודה לרוצים לסייע.

לי היועצת שינה (בשיטה הזאת) אמרה לא להרים אותו כשהוא בוכה אלא לשבת לידו,

היא טענה שהקושי של הילד הוא בעצם לא הבכי ושאם יושבים לידו זה בסדר שיבכה

לי היה מאוד קשה לקבל את זה

בס''ד

שלום סדר נשים ושלום לפותחת,

סדר נשים - אני לא יודעת מי היתה היועצת שלכם ומה ואיך היא הסבירה לכם. אצלנו היתה תגובה מיידית לכל בכי, והתגובה גרמה לבן שלנו להרגע. אני זוכרת מקרה אחד שהנחו אותנו להגיב לבכי בצורה שלא היתה מספקת ושלא הרגיעה אותו. היועצת התעקשה שכדאי שנשמע לקולה וושנמשיך איך שהיא הסבירה לנו ולנו זה לא היה נשמע נכון ובסוף עשינו את מה שליבנו ושכלנו אמר לנו וזה פעל. אבל *בגדול* השיטה באמת מתבססת על העינות מיידית לבכי.

נקודה אחת בין עשרות הדברים שלמדנו ושעשויה לעזור לפותחת - מאד חשוב שהמיטה תהיה קשורה רק :

(1) לשינה (זה לא מקום למשחקים. אם זה זמן לשחק, מוציאים את התינוקת מהמיטה ושמים אותה על הרצפה / אונטיברסיטה / כסה. גם כשיותר נוח להורה לשים אותה במיטה. גם לא מכניסים צעצועים אל תוך המיטה).

(2) לחוויה חיובית. לכן, זה לא מקום שבו שמים את התינוקת אם ההורים עסוקים וצריכים לשים אותה במקום בטוח. חשוב מאד שהיא לא תרגיש שם כמו מאחורי סורגים של בית כלא. מהסיבה הזאת (ומסיבות רבות וטובות אחרות) לא כדאי לתת לתינוקת לבכות במיטה בלי מיד לפנות אליה ולהרגיע אותה.

ועוד הערה לגבי מה ששירשיר90 כתבה על כך שכדאי שבהתחלה רק הורה אחד יטפל בהשכבה. אנחנו למדנו את ההיפך כי אחרת התינוק עלול לפתח תלות להורה הזה ולא יהיה מוכן ללכת לישון עם ההורה השני, מה שכמובן לא רצוי כי זה מאד תוקע הורה אחד, שיהפוך לאחראי ה*בלעדי* על ההשכבות...

אבל כל זה רק על קצה המזלג. ממליצה ממש לבדוק את השיטה !

בהצלחה !!!

כדאי לבדוק באיזה שעה היא קמה, מתי היא ישנה רצוף הרבה שעות

אולי מבחינתה לילה מתחיל ב2.00 ובוקר ב10.00?

שהקטנה לא אוהבת את המרקם של כל המזרנים.

בייחוד אלו עם ציפויי הניילון ה"מרשרשים".

יש תינוקות שממש סובלים מרעש מסוים או תחושה כלשהי... כתבת שהיא מתעוררת בצרחות במיטה שלה אבל נרדמת עלייך.

יש תינוקות שאוהבים להירדם בעגלה, או בפינה ליד קיר בתחושה שהם סגורים מכל הצדדים.

למדנו לרפד את המזרון בשמיכה רכה וכולם שמחים ורגועים (:

יש שיטות שונות ברפואה המשלימה.  כפי שתיארת - יש לחמודה רגישות (סוג של אלרגיה) ללכת לישון.  החרדה היא רגישות לנושא.  האמת היא שלא משנה מה גרם לחרדה - אם זה היה חלום מפחיד או אף סתום לרגע או כל דבר אחר.  יש שיטות ברפואה משלימה שמנטרלות רגישויות באופן מאוד מוצלח. 

אם זה מעניין אותך, אשמח לפרט באישי.

בהצלחה לכם!

נב

האם יש אח\אחות גדול\ה שבטוח שהקטנה תישן איתם?  כגון בין האחות הגדולה לבין הקיר...  אם מתאים לכם, אפשר לנסות שתישן שם, ואז כשהיא מתעוררת, היא תהיה צמודה לדמות אוהבת, ואולי תצליח לחזור לישון בשניות ולא בשעות.

גם לי הייתה נסיכה שממש כמו שגדרת- הייתה נלחמת בשינה בכל מאודה וצרחותיה..

השיטה שאני גיליתי היא שהיא באמת לא היתה צריכה לישון כמו כל הילדים..

הרבה פחות..

כשדילגנו על השנ"צ גילינו תינוקת מקסימה שנרדמת לא כמו מלאך אבל בהשכבה רגילה..

היום השושית הזאת בת 3 הילדה הכי ערנית ונבונה בגן ושכל הילדים הולכים לישון היא קוראת לעצמה סיפורים..

בהצלחה, זה אופי אדיר,

עוד תראי כמה כוחות מיוחדים יש לה..

כי הם רכים מידי לשמע הבכי שלו.

(תאמת בא לי ויכוח)

שמעולם לא הושאר לבכות לבדו, וגדל עם תחושת ביטחון והגנה.

בן שנתיים תכף, לא מוכן  לשמוע על  "בידיים", רץ לעשות לבדו כל דבר, בטוח שהכול הוא יכול!

חוויה של חוסר מסוגלות? הצחקת אותו

אתה צודק - אין הרבה דברים שחשובים יותר מהובלה הורית.

הלואי, הלוואי שנזכה לדבוק במידותיו ולהיות גם אנחנו הורים מובילים לילדינו.

הובלה אין עניינה השארה לבד אלא ההפך הגמור - נתינת יד והוריית הדרך הישרה.

והובלה - כמו שרואים בפסוק - הולכת יד ביד עם רכות והבנה כלפי מי שבוכה.

גם התינוקות יודעים שהם זקוקים להורה שידע להוביל אותם, אז אין פלא שכשהם לא רואים אותו באזור הם מבינים שמשהו לא בסדר, ומרימים קול זעקה.

ואני חושבת ששמעתי שבכי ממושך יכול לגרום ממש נזק מוחי אולי (לא בטוחה),

ובוודאי נזק רגשי.

כשתינוק בוכה לאורך זמן, המערכת ההורמונלית מתייחסת לכך כאל סטרס פיזי, ומשתחררים הורמונים של מצוקה - אדרנלין, קורטיזול. ההורמנים האלה פוגעים בפעילות המערכת החיסונית, מערכת החיסון, ועוד.

כשיש מצב חירום אמיתי, הדבר היעיל ביותר הוא לפגוע מעט בפעילות השגרתית של הגוף כדי לגייס את כל המשאבים להינצלות  מסכנה ברורה ומיידית. לכן הגוף פועל כך. להכניס תינוק מבחירה ל"מצב חירום דמה", שיפגע במערכות הללו - לגמרי לא מומלץ.

שנים היא התכוננה לזה וציפתה לזה. הלידות שלה היו בשבילה חוויה עוצמתית מאוד, והיא רצתה להיות איתי ברגעים המקודשים האלה. היא למדה דמיון מודרך ועוד כלים שדרכם תוכל לעזור לי בבוא היום הגדול.

אבל כשהגיע רגע הלידה - לא יכולתי לקרוא לה.  לא הייתי מסוגלת. אפילו שבשכל ידעתי שיש לה  הרבה איך לעזור לי - ושלבעלי אין הרבה איך לעזור לי - לא הייתי מסוגלת להיעזר בה.

זיכרון קדום מאוד, עמק מאוד, של נטישה, של קריאות חוזרות ונשנות לעזרה שלא  נענו - חסם אותי. ידע מאוד מאוד פנימי,  ששום טיעונים שכליים לא יוכלו לו - שאני לא יכולה להיעזר בה כשאני במצוקה. פשוט אי אפשר.

לא סיפרתי לה הסיבה. אני לא מסוגלת כך להכאיב לה. נתתי איזה תירוץ. המחיר של חוסר היכולת שלי להכאיב לה  הוא שעד היום היא ממשיכה לספר כמה טוב הילדים שלה למדו  לישון כשהיא אמרה לילה טוב וסגרה את דלת החדר. ואיזו תינוקת מקסימה ושקטה  הייתי שאף פעם  לא בוכה...

אני מכיר ילדים אומללים כי ההורים שלהם שפוטים של הבכי שלהם...

הוא אמנם נרדם בלול אבל מתעורר אחרי כמה זמן בצרחות היסטריות...

זה עובר.

http://www.halomot-neimim.co.il/

מהיסטריה שלי - אמא טרייה שלא כ"כ יודעת מה אני אמורה לעשות עם האוצר הקטן שלי,

בלעתי את כל התוכן שיכולתי למצוא באינטרנט.

אחותי שלחה לי קישור ליועצת שינה שמסבירה ביוטיוב איך להרדים תינוק.

מאוד התחברתי לשיטה שלה - היה לי קשה שאנשים אומרים "תינוקות בוכים ואז נרגעים לבד"

היא ממש לא בגישה של להשאיר לבד ילד בוכה!

מקווה שזה יעזור לך ולעוד!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות