אומנם עכשיו יש מצפון לא קטן.. ותסכולים. ודברים לא נחמדים. ובושה. אבל זה שווה את זה.
אני החזרתי לעצמי עכשיו את החיים התמימים והמתוקים שהיו לי לפני.
הבושה,והתסכול והמצפון יעברו. אני יודעת. אני לא אסחב עם זה עכשיו לנצח. אני לא אתן לזה לשבש אותי.
אחרי הרבה זמן של התלבטויות קטנות וגדולות עשיתי את זה. ואני גאה ומרוצה. ולא מצטערת.ולא מתחרטת.ולא כואבת.
מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה. לשכוח ממה שהיה לא יהיה מהר,אבל להתחיל מהתחלה מתחיל מעכשיו. תהליך.ועוד תהליך.ועוד אחד.קטן וגדול. אבל אני יעבור את זה. אני מאמינה. ואני יודעת שאני מסוגלת. אם אין אני לי מי לי?!.
לומר שהיה לי טוב זה קצת בלתי אפשרי,אבל לומר שיהיה לי טוב זה אפשרי. כי אני יודעת שעכשיו יהיה טוב. השקט והשלווה והתמימות שאותם חיפשתי עד עכשיו נמצאו. השגתי אותם בעצמי. עם קצת רצון הכל אפשרי.



~סוף פריקה~



(אל תנסו להבין )