מצאתי את זה במדור אחר פה באתר, זה אמנם נכתב על מישהי בגיל 52, אבל לעניות דעתי
זה נוגע לכולנו, כל מי שבפורום הזה ומחוצה לו שעוד רוצה, מבקש ומחפש.
מה שצריכה רווקה מבוגרת לעשות, כדי להתחתן
(בעקבות שיחת טלפון עם אלמונית)
הרב: יש לי חבֵרה מקסימה, מדהימה, רווקה בת 52,
ואני חייבת-חייבת לעשות משהו כדי שהיא תתחתן!
רצונך לעזור לחברתך ראוי להערכה רבה מאוד, ובמיוחד בדורנו.
עם זאת, כדאי לבדוק תחילה היכן בדיוק נעוצה הבעיה, שבגללה חברתך המקסימה לא התחתנה עדיין.
אם נמצא את שורש הבעיה, יקרה אחת מן השתיים: או שיהיה קל יחסית לפתור אותה;
או לאידך גיסא: נבין שאין בכוחנו הדל לפתור בעיה שכזו.
"אין יאוש בעולם כלל" - טבע רבי נחמן מברסלב,
וכל אדם בכל גיל, יכול להתחתן בתוך שנה מהיום, בנישואים שיביאו לו אושר!
בתנאי כמובן, שיסכים לשמוע עצה מאדם שמבין בתחום.
וכבר אמר החכם מכל אדם: "...וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה - חָכָם" (משלי יב, טו).
המדרש, בבואו לבאר פסוק זה המשבח את מי שמוכן לשמוע עצה מאחרים ואף מכנהו "חָכָם",
נקט דוגמה דווקא מתחום... הנישואין; מכך שיעקב שמע לעצת הוריו להתחתן דווקא עם בנות לבן:
"זהו שכתוב (משלי כא): "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו" (משלי כא, ב) – זה שמשון
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו, אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי"
"וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה, חָכָם" – זה יעקב "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם" (ברא' כח, ז. בר"ר פס"ז).
אנו לא היינו מעיזים להביא דוגמה כזו, אבל חז"ל עשו זאת.
נטלו את שמשון שופט ישראל, מהמנהיגים הגדולים שקמו לעם ישראל לדורותיו,
שמלבד זאת היה חוליה בשרשרת ממוסרי התורה שבעל-פה מדור לדור –
והציגו אותו כאדם שטעה טעות גורלית בבחירת אשתו; טעות שעלתה לו בחייו הרוחניים והגשמיים,
רק משום שהלך אחר מה שהיה נראה לו "ישר", מבלי לשמוע לעצת אביו.
ויתכן שחז"ל נקטו דוגמה לטעות דווקא מנישואין, כי בציבור מקובל לחשוב שבנישואין 'כל אחד מבין'.
והנה רואים שאפילו מנהיג דגול, איש אלקים, מסוגל לטעות בעניין 'פשוט' זה.
קל-וחומר, שאדם מן השורה מסוגל בהחלט לטעות, גם אם הוא חכם מאוד.
* * *
ראשית, חשוב לדעת את הנתונים אודות רווקים/ות מעל גיל 45, כפי שאוגרת אותם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מתברר, שמִּבין עשרות אלפי הגברים והנשים בגילאים אלה, מתחתנים רק 0.4% מהם מדי שנה!
וגם אם נאמר שנתון עצוב זה מורכב ברובו מאנשים שאינם שומרי מצוות,
שבגיל כזה בוחרים להישאר במעמד של 'לא נשואים', ונוסיף ונהיה נדיבים לומר שכיוון שחברתך היא שומרת מצוות וכו',
הרי שהסיכוי שלה להתחתן השנה יהיה פי 5 מהממוצע, דהיינו: 2% - עדיין מדובר בסיכוי קטן ביותר.
יש אפוא משהו שקשה להגדיר, הגורם למי שהגיע לגיל 45 להישאר במצבו הנוכחי.
המחקר החדיש (2014) ממשיך לחשוף נתונים מדהימים על המוח שלנו,
הודות למערכות צילום חדשניות המתעדות "בשידור חי" את המתרחש במוח האדם.
הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר מג ג'יי, מביאה בספר שאינו יורד מן הכותרות בארה"ב,
מסקנות מחקר שערכה בקרב אלפי בני אדם,
וממנו עולה שהמוח האנושי מסוגל לקלוט שינויים באופן המוצלח ביותר, דווקא בגילאים 20-30! לא יותר...
"לא במקרה אנו בוחרים מקצוע, זוגיות, מקום מגורים ודרך חיים דווקא בגילאי ה-20.
יש סיבה ביולוגית לכך, שהעשור הזה הוא הזדמנות בלתי חוזרת.
המוח עובר בשנים אלו שינויים מִבניים שמקנים לו כְּשירוּת שיא לקלוט דברים חדשים.
האנרגיות, והבְּשלות האישית להורוּת, נמצאות בשיאן, ומתברר שתקופת הפוריות קצרה משנדמה.
הצעירים ש'כלום לא בוער להם' והם 'לוקחים את הזמן' - אינם יודעים ששמו את חייהם בהילוך סרק מדאיג"
(מתוך מאמר "האם גיל 29 הוא הרגע האחרון?" של פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה,
המודה שמסקנת הספר – "העשור המכונן" - 'לא מתאימה' לגישתו "כאדם מודרני ופלורליסט,
ואני לא רוצה להסכים עם המסקנה – אבל גם אם אתעלם ממנה, היא שם").
כמה מתאים המחקר החדיש, לְמה שכבר פסקו חכמינו בגמרא,
שהגיל המתאים לחתונה, הוא 24 לכל המאוחר (קידושין ל.).
קחי למשל נושא פשוט מאוד, כמעט שולי, שבגיל זה הוא כבר מעכב נישואים:
גם הגבר וגם האשה, קבועים זה שנים במקום עבודה מסודר.
הוא גר בת"א, והיא בפסגת זאב. היכן יקבעו את ביתם, כדי ששניהם ימשיכו במקומות עבודתם?
באמצע הדרך? יתכן מאוד שלא תהיה ברירה, ועליהם יהיה לגור בת"א או בירושלים,
ואחד מהם יצטרך לחפש לו מקום-עבודה חדש בעיר החדשה. מי משניהם יוותר...?
האשה אמנם רוצה מאוד להתחתן, אבל היא אומרת לעצמה:
"הלא מירי, החברה הכי טובה שלי, התחתנה ועברה לגור בעיר שבו גר בעלה - והנה היא מתגרשת!
כעת אין לה בעל, וגם לא עבודה... אולי זה יקרה גם לי!?".
וכך היא מעדיפה שוב להישאר במצב הקיים. הבטוח.
כי בגיל 52, אין כבר כוח לזעזועים בחיים! והיא 'תלך' על ההצעה הבאה שחברה מציעה לה;
הצעה, שלא תדרוש ממנה [כך היא רוצה להאמין] להקריב יותר מדי.
וכל זה, כאמור, בהנחה שכבר מצאנו שניים שמתאימים בכל מה שהם חיפשו:
השכלה, גובה, יופי, רמה דתית וכו' וכו' - והנה הכל נופל בגין מקום-העבודה.
מה צריך, אפוא, כדי להתחתן בכל זאת, בגיל 52?
נענה בסיפור מן החיים:
שדכנית ניסתה פעם לשכנע רווק בן 34, להצטרף לשבת פנויים-ופנויות איכותית שאגודת "עין טובה" עורכת מעת לעת.
הרווק חזר וטען שמסגרת כזו לא מתאימה לו, שהוא 'לא נפתח' בחברה, שהוא "בחור סולידי", ועוד ועוד.
לבסוף השדכנית התייאשה, והציעה לו השדכנית לדבר טלפונית עם מישהו שהתחתן בגיל 39,
לשמוע ממנו מה צריך לעשות כדי להתחתן בגיל כזה.
את הסיפור, סיפר הרווק בן ה-34 שלבסוף השתתף בַּשבת הודות לאותה שיחת טלפון.
האווירה הטובה ששררה בַּשבת 'פתחה' אותו מאוד,
ובשיחת הסיכום הוא החליט לספר את תוכן שיחתו עם ההוא שהתחתן בגיל 39:
"... הבחור ההוא אמר לי, שאפשר להתחתן בגיל כזה, רק אם תגיע למצב שבו אתה אומר לעצמך:
'אין לי שום דבר לעשות בחיים, חוץ מלהתחתן!'.
כי בגיל כזה יש לך כל-כך הרבה סיבות הגיוניות שאומרות 'לא להתחתן' –
שאתה צריך להיות במצב נפשי שבו אתה כביכול מוכן אפילו 'להתאבד',
להשליך הכל - העיקר להתחתן!". עד כאן הסיפור.
ובכן: לא בטוח, שהחֲברה שאַת כל-כך רוצה בטובתה ובְאושרה, אכן נמצאת במקום כזה.
היא לא חשה כרות המואביה, שהיתה צריכה ללכת וללקט שיבולים בין הקוצרים –
ולכן היא לא תלך לשום גורן למצוא בו את חתנהּ.
המצב שלה, וליתר דיוק: נתוני התרבות המערבית שלה – בכלל לא נוראים.
וכשהיא בעֶמדה נפשית כזו - קרוב לוודאי שגם התפילות הנרגשות ביותר לא תוכלנה להועיל.
כי אמנם חז"ל אומרים שלאה אִמנו הצליחה לשנות את סדרי העולמות העליונים בתפילתה, ו
להפוך את יעקב לבן-זוגה (ב"ב קכג.) - אך העמדה הנפשית שלה היתה שהיא רצתה מאוד מאוד להתחתן עם יעקב!
חיכתה לרגע שרק יתאפשר לה!
עובדה, שבתוך דקות היא לבשה את שמלת הכלה שהוכנה לרחל, וקפצה ונכנסה בִּמקום אחותה...
זה נקרא: "להתאבד"! היא לקחה בחשבון, שבהחלט יתכן שהעניין יגמר 'מאוד רע' מבחינתה,
והיא תתבקש לצאת מיד מן החדר, אחר כבוד.
דהיינו, לשנות עולמות עליונים בתפילה היוצאת מן הלב - אפשר.
אך לשנות רצון של בן-אדם בעזרת תפילה חמה - זה כמעט בלתי אפשרי.
כי הקב"ה קבע לעצמו כלל - לימד הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" (ג, לב) -
שהוא אינו רוצה להתערב בבחירה החופשית שהעניק לאדם.
לכן, לפני שאַת עושה מאמצים להתקשר "לכל מי שאפשר" כדי לעזור לחברתך,
כדאי שתבררי אִתה היטב-היטב, האם היא נחושה בעניין כמוך...
עד כמה היא תהיה מוכנה להקשיב לעצות של אנשים כמוך (שהיא יודעת שאוהבים אותה ורוצים בטובתה),
ברגע שנגיע אל מועמד שיהיו בו רוב הנתונים שהיא מחפשת.
כי כל עוד היא תרצה להחליט לבדה בעניין - סביר להניח שמה שקרה ב-30 השנים האחרונות,
לא ישתנה כל כך מהר. ספרי נא לה, שגם צנחנים אמיצים ועזי-נפש, המוכנים להשליך נפשם מנגד למען האומה -
זקוקים למפקד שעומד אִתם ליד דלת-המטוס הפתוחה, ודוחף אותם החוצה...
ואם אכן תתרשמי שהיא מוכנה - כמו שהגדיר אותו בחור בלשון גוזמא -
אפילו "להתאבד" כדי להתחתן – אזי שבְנו בשמחה למשפט האופטימי שבו פתחנו:
"אין לך אדם, שאינו יכול להתחתן בתוך שנה מהיום".
* * *
וכדי שאַת עצמך תתחזקי ותאמיני, שזה המסלול המוביל לחופה של חברתך המקסימה
(ואני בטוח שאינך מגזימה באומרך שהיא כזו) – אוסיף סיפור אמיתי מן החיים, שאֶת המשכו המאושר חוֹוינו השבוע.
מעשה בידיד שלי בשם משה, רווק בן 48, נאה, מסודר כלכלית, קובע עתים לתורה, נבון שאפשר לנהל אתו שיחות עמוקות – שנפגש עם הטובות ביותר, ועדיין היה רווק.
פלונית רמתה הדתית לא מתאימה, וזו "לא כל כך" מבחינה חיצונית - והשנים דהרו ביעף.
יום אחד אני מתקשר אליו להציע לו הצעה.
"מה? לא שמעתָּ שנפצעתי בתאונה?" הוא תמיה.
"הלכתי על המדרכה, ורכב יצא מחניית-בניין וריסק לי את הרגל.
אוּכל ללכת רק בעוד 3 שבועות - אבל טוב שהתקשרת!", הוא אומר בנחרצות, שלא הייתי רגיל לשמוע אצלו.
"אני שוכב בַּדירה כבר חודש, עם רגל למעלה, והיה לי הרבה זמן לחשוב על החיים שלי... ברצינות.
אני יודע שאתה לא כל-כך מאמין לי...".
הוא די צדק. אבל הסתקרנתי לשמוע לאן מוביל המונולוג המפתיע:
"הרב, היו לי כאן ימים, שהייתי צריך 'להתחנן' שמישהו יביא לי לחם וחלב...
וזה הביא אותי למחשבות עמוקות...
אני אומר לך, שאני יוצא מכאן, ומתחתן עם הבחורה הַסבירה הראשונה שאני פוגש".
חשבתי לעצמי, שזה בדיוק המקרה עליו המליצו חז"ל: "אין אדם נתפס על צערו"... (ב"ב טז
.
"אני מאוד מקווה, בעזרת ה'", אמרתי בספקנות, "מקווה שזה לא 'יעבור לך' ברגע שתבריא".
עם זאת, כיוון שציין שיתחתן עם "הבחורה הַסבירה הראשונה" שיפגוש, התחלתי לחשוב חיובי;
אם הוא מסייג מעט את הצהרתו, כנראה שהוא חושב לקיים אותה.
השאלה היא רק, מה יהיה פירוש המִּלה "בחורה סְבירה"... וכי לא נפגש כבר עם כמה 'סבירות'?
השיחה נסתיימה באיחולי החלמה מהירה - שכחתי מהעניין ומההצהרה שלו.
והנה אחרי מספר חודשים, אני שומע שמשה התחתן!...
מי שמצוי בתחום, מבין שזו חדשה מרעישה למדי. לפניכם, הסיפור המלא:
משה אכן יצא מהמיטה ומהגבס, וכבר חיכתה לו הצעה (כמו תמיד, ב-20 השנים האחרונות).
ונראה שראה הקב"ה שהחלטתו נחושה להתחתן, ושלח לו מישהי "סבירה" מאוד, עם הנתונים שתמיד חיפש –
אבל ביננו? ברור שהוא פגש בעבר יותר מאחת שדמתה מאוד לזו, בסך-הכל של הנתונים.
אחרי פגישה אחת, משה התחיל לדבר איתה על משהו "כמו" אירוסין...
מובן מאליו שהבחורה די נבהלה מהבחור האובססיבי ומהיר-ההחלטה,
ואמרה לו אחרי יומיים של מחשבות, ש"לא מתאים לה".
כשאירוע כזה היה קורה למשה בעבר, הוא היה אומר לעצמו מיד ש"זה מן השמים",
ואיזה מזל שה' הציל אותו משידוך בעייתי -
ופונה להצעות האחרות שנערמו אצלו ביומיים האחרונים. אבל הפעם לא...
הוא לא האמין על עצמו, כשנקש על פתח דלתו של אחד מגדולי הדור שהכיר אותו היטב, וקבל בפניו:
"כבוד הרב, הנה מצאתי סוף-סוף בחורה שאני רוצה להתחתן אִתה, אבל היא לא רוצה! מה אני צריך לעשות?".
תמה אותו גאון וצדיק: "מה פירוש 'מה לעשות'? אתה צריך לחזר אחריה!".
וכך מצא משה עצמו - אולי לראשונה בחייו - מתקשר לְבחורה, ואיך אמרו 'גָששינו'?
"תהיה גבר, תשפיל את עצמך": "...
אבל למה אַת חושבת שזה לא מתאים? תסבירי בבקשה. רק בגלל שאני רציני לכיוון חתונה?
אל תשכחי ששנינו כבר לא צעירים, ו...".
הכֵּנות והעקביות די הרשימו את הבחורה, אבל היא דחתה אותו בתירוץ אמיתי:
"אני כבר יומיים עם דלקת-ריאות, חלשה, ופשוט לא יכולה לצאת מהדירה שלי. אז נראה, אולי נדבר אחרי שאבריא".
המצב הזה - הזכיר לו באחת טוב-טוב את המצב שהיה בו לא מזמן!...
"אֶה... אולי אביא לך דברים שאַת אוהבת לאכול, עד שתבריאי?".
"לא, תודה, חברות דואגות לי כבר" - אמרה ביובש.
"אני בכל זאת אביא לך", הספיק להשחיל – לפני שניתקה.
הרב אמר "לחזר" - ומשה חיזר, עם כל הנשמה:
בכל בוקר, היה נוקש על דלת דירתה, אומר בקול "הבאתי משהו קטן",
ותולה על ידית-הדלת שקית עם 2 לחמניות טריות ומעדנים.
אחרי שבוע כזה של נדיבות – הבחורה פשוט "התמוססה"...
* * *
מאז החתונה, חלפה לה תקופה של מתח, שר"פים, טיפולים...
והשבוע, בשעה טובה, בערב יום השנה ה-67 לצעד הגורלי שבו נקטו קברניטי המדינה –
צעד, שרבים הזהירו שהוא סוג של "התאבדות" מדינית – נולדה בת במזל טוב.
יש "התאבדות" שמביאה חיים.
