שאלה לגברים אשמח לשמוע גם מנשנים מה בעלכן חושבזמני לשאלה
אני ניק מוכר, לאחרונה אמרתי לבעלי שאני לא רוצה שיעבוד עם נשים ויצא שאמרתי שלא מקובל עליי שמדבר עם נשים.
דיברתי עם מכרה ואמרה שזה נורא וזה ממש מרחיק ועשיתי טעות חמורה. התחלתי לפתח בעקבות כך דמיונות שבעלי מתרחק.
וכמובן שלא אדבר יותר בנושא.
גברים מה תרגישו אם האשה תבקש דבר כזה והאם זה באמת יגרום לכם לשנוא אותה???
לכי הפוך. איך תרגישי אם יום אחד בעלך יקום ויגיד לךפרפר לבן
שהוא לא מוכן שתדברי עם גברים ולא תעבדי עם גברים.

איך תרגישי?

אנע חושבת שבמקום להיות השליטים אחד של השני צריך ללמוד איך להיות האיש/ה של השני.

ברגע שנעבוד תמידית על הזוגיות שלנו נתמיד ונצליח להתגבר על מכשולים.

אנחנו לא חיים בעולם בו אפשר להתנזר מדיבור עם גבר/אישה זרים.
או במקומות עבודה ניטרלים ללא גברים או נשים.
לא להגזים..ד.

"מכרה אמרה".. אז מי אומר שהיא צודקת.

 

תסבירי לבעלך, שיצא לך ניסוח לא טוב. והתכוונת רק להרגשה לא נוחה שיש לך מעבודה תדירה בחברת נשים - וזה בא דווקא בגלל שאת אוהבת אותו, קצת "קנאות".. ; ושאת סומכת עליו שכבר ינהל את העניינים בשכל.

 

[זה בהנחה שלא היו "אירועים חריגים" שגרמו לצורך שלך להגיד לו]

 

 

 

 

אתה צודק שזה לא "טעות חמורה" אךריאליסט

בוודאי מרחיק את הבעל . אתה מציע פתרון מעולה שימנע את ההתרחקות הזו

חסרים כאן כמה נעלמיםיזהר

מה הרקע לכך שאמרת לו דבר כזה?

מה זה "מדבר עם נשים"? (הן מה המציאות, והן מה אמרת לו).

תלוי איך היא תגיד..Hakuna.Matata

ומה היה הרקע.. והטון של האמירה...

 

לשנוא? אני מקווה שלא.

 

אבל זה הגיוני להגיד דבר כזה.

 

^^ ד.

בחיים לא הייתי אומרת לבעלי,ויקי7

ואם הוא היה אומר לי הייתי מאוד כועסת עליו.

אפשר לשאול לגבי מישהי ספציפי, אבל אני סומכת עליו בעיניים עצומות.

ויותר מזה- יש לו חברת ילדות שחולה כבר כמה זמן, ואני ממש חופרת לו כל הזמן שילך לבקר אותה..

זה ממש תלוי..Hakuna.Matata

זה כדאי לסמוך על בן הזוג. 

 

אבל זה לא עניין של לסמוך או לא לסמוך.

 

זה עניין אולי הלכתי.. אפשר לומר שמפריע לה מהבחינה ההלכתית. ואז לא משנה אם הוא יתחיל עם מישהיא או הפוך.

 

 

צריך לברר כל מקר לגופו.

באופן כללי, אמירה כזאת היא הגיונית.

 

 

האמון - מצוין.ד.

אי אפשר להקיש ממקרה למקרה. לפעמים רואים שיש בעיה - ואז עדיף לעצור בזמן מאשר להגיע למצב גרוע יותר.

 

 

[ולגבי "לחפור" שילך לבקר "חברת ילדות", בד"כ זה דבר לא נכון. ועל פי רוב, נשים לא בדיוק תופסות את השוני בין ה"ראש" של האשה והאיש]

אמון זה שם המשחקפרח-בר
גם אני וגם בעלי חיים במציאות שבה אנחנו עובדים עם שני המינים , שומרים על יחסים קונקרטים עם המין השני וזהו.
אמון = אוילותהפי טרי פרנד

אדם לא יודע למה הוא מסוגל במצב של נסיון, קל וחומר למה בנוגע לזולתו.

 

בגידה במקומות העבודה זה נפוץ ביותר וכמעט שגרתי (למרות שכוווולם בטוחים שהם ישמרו על יחסים קונקרטיים. עד ש....), ולכן דאגה מכך היא הגיונית. כמובן שדאגה לגיטימית יכולה להתפתח לפוביה לא רציונלית וקנאה הרסנית, במיוחד בקרב אנשים עם דמיון מפותח - אבל זה לא גורע מגרעין האמת שבדאגה מעבודה עם בני המין השני.

אוילות?!ורוד

איך אמון יכול להיות אוילות? זה הבסיס שעליו מושתתים הנישואים!

צריך להיזהר ולהשתדל למצוא מקומות עבודה שימנעו כמה שיותר מקרים כאלה, אבל להגיד שלבטוח לחלוטין בבן הזוג שלך בלי שיעלה בך אפילו צל של ספק שהוא נאמן רק לך זו אוילות? איך מצליחים ליצור שלום בית עם גישה כזאת?!

אני מעולם לא קינאתי לבעלי, למרות שהוא עובד בסביבה עם נשים. את המאמצים שלי אני משקיעה בלאהוב אותו, להשקיע בו ולפנק אותו כמה שיותר ולא בלפחד שמשהו יקרה. גבר שחש אהוב ושטוב לו לחזור הביתה לאישתו לא מרגיש צורך להסתכל לצדדים.

נכון שאין אפוטרופוס לעריות וצריך להישמר כמה שיותר ולנסות לא להגיע בכלל למצב של נסיון, אבל כשאין ברירה אז לקנא בחוסר שליטה ולתת לבן הזוג תחושה של חוסר אמון זה הכי לא יעיל שיש.

אמרו חז"ל: אל תאמין בעצמך עד יום מותךהפי טרי פרנד

זה נאמר כנגד היצר. גדולי התנאים והאמוראים לא האמינו בעצמם ובאחרים בנושא זה, ואיסור ייחוד למשל נגזר גם על גדולי האומה.

 

לכן, כן - זו אוילות נוראה לחשוב שבגלל שבן הזוג נאמן לך מבחינה שכלית ורגשית, הוא הופך להיות לחסין נגד היצר ואפשר לתת בו אמון עיוור בסביבת עבודה מעורבת. בנושאים כאלה אסור לאדם לסמוך על עצמו ואסור לו לסמוך על אחרים. 

לשם כך יש דיני ייחוד. ואמון זה דבר בסיסיאמא ל 5
בחיי נישואין.
ואבוי אם לא היה כך.

לא כדאי להתעלם מהיות הבן אדם יצור בעל שכל .

ומה אתה מצפה שאשתך תערוך מעקבים צמודים אחריך? עם בלשים מצלמות נסתרות?

יש גם דינים של "יתרחק אדם מהנשים מאד מאד"הפי טרי פרנד

שזה סעיף בשו"ע לא פחות מדיני ייחוד.

לפי זה כלל לא בטוח שמותר לעבוד בסביבת עבודה מעורבת,

וברור שיש איסור גמור להעביר צחוקים בקפיטריה.

 

ענייני הייחוד והאיסורים האחרים במהותם זועקים לנו

שאין אמון מוחלט בבשר ודם, לא בעצמך, לא בילדיך

ולא בבן זוגך.

 

האדם כייצור בעל שכל צריך להפנים את מגבלותיו.

אנחנו לא צדיקים יותר מרב עמרם חסידא.

כן. אבל על דיני יחוד אדם אחראי לעצמו לא מישהו אחר שומר עליואמא ל 5אחרונה
האשה היא לא הסגן של אלוקים.

והיא לא אחראית על איך ומה בדיוק בעלה שומר על עצמו.

ללא אמון בחיי זוגיות אין חיי זוגיות.
חיים ביחד אולי אבל זה סבל לשני הצדדים .
אמון זה אחד מהיסודות שעליו מתבסס הקשר הזוגי.פינגו0

בלי אמון, כבר עדיף לחיות לבד..

התכוונת ליחסים קורקטיים, לא קונקרטיים. הסבר להלן:חכמת ישישים

קונקרטי פירושו ממשי. למשל: אל תדברי באופן תיאורטי, תני דוגמה קונקרטית.

קורקטי פרושו נכון או מתאים. כלומר, למשל במקרה שלנו, כשאדם מתיחס לחברו לעבודה או לעובד/ת שכפוף לו  באופן קורקטי הוא מתיחס אליו או אליה -- לא יותר מדי בידידות וגם לא באופן עויין אלא באופן "נכון" כלומר ראוי. זאת אומרת שהוא מתיחס אל חברו לעבודה כפי שמקובל וראוי להתיחס אל בן אדם שעובדים איתו.

קונקרטי פירושו גם ענייניפרח-בר
אבל תודה על התובנה בהקשר הזה באמת נכון יותר להשתמש במושג ״יחסים קורקטיים״
המונח "לא מקובל עלי"סדר נשים

קצת קיצוני בשביל זה

גם אם הבקשה הגיונית..

בתוקפנות אי אפשר להשיג שום דבר.שמן פשתן

את יכולה לדבר על זה שזה מפריע לך,

לבקש ממנו להשתדל בשבילך להתנהג בענייניות מירבית כשהוא בקונקשן עם נשים.

תסבירי שגם את נוהגת כך בשבילו. תוסיפי הרבה מחמאות כנות והבעות אמון.

 

אני לא חושבת שהוא עלול לפתח שנאה בעקבות מה שאמרת,

אבל את לא רוצה כמובן שהוא ירגיש ''מפוחד'' ממך, או שאת עוקבת אחריו, ויצטרך להסתיר דברים.

 

הכל בנחת ובאהבה.

איתך חיבוק

 

אני לא יודע במה הוא עובדנפשי תערוג

יש לגטמציה במה שביקשת

 

אבל גבר מטבעו הוא האחראי על פרנסת הבית (גם אם לא מביא אותה בפועל)

ושאת  אומרת לו זה 

חוץ מההרגשה שאת לא סומכת עליו (שזה ממש לא נעים )

את גם גורמת לו לעוד מטלה על הראש

 

איך אני אפרנס?

הרי ב95% מהמקומות יש נשים

אז הוא צריך לחפש מקום שהוא אוהב ומתאים לו והוא גם נכלל ב5% האלה

 

לדעתי

עם כל הלגיטמציה

סביר להניח שהוא יתרחק

 

אבל יכול להיות שיש מצב מיוחד

שבו את כן צריכה לעמוד על העקרון הזה

גם במחיר שהוא ירגיש קצת פגוע

 

הכל תלוי בסיטואציה

 

 

אשמח לשמוע מעודזמני לשאלה
אז ככה בעלי שכח שאמרתי את זה וכתבתי את זה יותר נוקשה מהדרך שנאמר.
הרחקתי לכת עם מה שאמרו לי אבל סה"כ אף פעם לא הרגשתי שבעלי מתעניין בנשים אחרות... פשוט היציאה לעבודה חדשה ופחדתי מזה לרגע...
עזר לי מאוד מה שהסברתם שזה לא נעים!
ויש לי הרבה אמון פשוט כל כך טוב לנו שמפחיד שזה ייגמר
לא חבל לחיות בפחד שייגמר הטוב, במקום להינות ממנו? אלירז


נורמלי מאוד החשש!דעה

אני חושבת שכשיש אהבה חזקה הגיוני שתפחדי לקראת שינוי. ( זו קנאה בריאה במידה כמו שכתבו)

אפשר ללמוד יחד איזה ספר הלכות או השקפה לחיזוק.

ולהתחזק באמונה שהזוגיות שלכם מאת השם וכמו שהוא חיבר ביניכם הוא ישאיר את בעלך שלך לתמיד!

לא מבינה את המניע של גברים בוגדים אך אני חושבת שגבר שטוב לו ואוהב את אשתו לא טיפש לעזוב.

בקיצור אין לך מה לדאוג וטוב שלא אמרת בנוקשות.

וגם אם כן כולה משפט אחד מתוך אלפי מילים של מה שנשים אומרות ביום אחד!!!

 

 

לשנוא? אתם בעל ואשהארץ_אהבתי
דבר ראשון אני לא נשוי.. אבל לדעתי ברור שהכי טוב זה לא להכנס למצבים מסובכים.. אבל מה לעשות שהרבה מהעבודות היום הם בחברה מעורבת. ניראה לי שהלכתית מה שצריך זה למעט בשיחה לדברים ענייניים בלבד....
אישה קנאית זה לא נעיםחליל הרועים
עדיף לפתוח את החששות והתחושות אם ישנם

למה לא? במידה בריאה זה מצוין ומעיד על אהבהאלירז


איך קנאה יכולה להיות במידה בריאה?~א.ל


קנאה מעידה על אהבה!לכן כל עוד יודעים את ערכנו בעיני בן הזוגאלירז

ויש אמון וטוב בקשר - זה בריא! ומתחזק אותו!!

 

בעולם של היום, לא נכון לקחת בקלי קלות כל צחקוק של בחורה עם בעלך

ולהיפך - כל נחמדות אפילו אם היא תמימה מאוד, של האישה עם בחור אחר..

אלו דברים שצריך להיזהר בהם מאוד!!

ואין אפוטרופוס לעריות!

לכן בעל שמקנא לאישתו, ויודע להגיב באופן מבוקר, משמר את הזוגיות ומגן עליה!

ולהיפך.. אישה שמקנאת לבעלה וכו'..

 

יש אנשים שקשה להם להיות לא נחמדים לאחרים..

ולפעמים בעקבות כך- הגבולות מיטשטשים..

בזוגיות שלי - זו אני.

בזוגיות של אחרים - זה הבעל.

טוב שיש לי את השומר שלי "הקנאי"...

 

 

אגב- קנאה נכונה מעידה על אהבה, זו לא המצאה שלי..

"וידבר ה' אל משה לאמור. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאי את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, י - יב).
 

לא משנה כמעט מה הענייןפאז

האמירה "לא מקובל עלי ש.." לא כל כך לגיטימית בעיני בזוגיות.

בהקשר הזה אני לא גבר ולא יכולה לומר לך מה זה יכול ליצור,

אבל בכל הקשר כדאי לאמץ את: "הייתי שמחה ורגועה יותר אם הייתי יודעת שככה וככה..

חשוב לי שככה, גורם לי להרגיש פחד קנאה ודאגה כשככה וככה ואם אתה יכול למעני לא לעשות ככה וככה.."

בכל מקרה אסור לו לדבר עם נשים מעבר למינימום של ענייני עבודהירושליםםםם

אז אין בעיה במה שאמרת לו , כי הקב"ה כבר אמר לו את זה לפנייך , ומחייב אותו את זה כל רגע.  ובהתחשב בזה שהוא מחייה את בלעך כל רגע , אז מן הראוי להישמע לציווי

די להיות קיצוניים, אי אפשר להתעלם מחצי מהאוכלוסיהshai


מי שלא שם-לבפינגו0

התגובה שלו נכתבה בשבת קודש!

לא!!! לא לגטימי!!!רגעים


התשובה שלי מתחלקת ל-2שירשיר90
א' לגבי עבודה עם נשים,
אני חושבת שרוב הנשים על פני כדוה"א היו שמחות אם הבעלים שלהן לא היו עובדים עם נשים... גם אני. אבל בכ"א זה נפוץ היום וצריך לעשות הפרדה, אם זה 1/1 ברור שהיה לי מפריע, אבל אם במוקד למשל, באופן כללי לא הייתי מתרגשת.

ב' לגבי דיבור:
אני חושבת, שיש הבדל בין לדבר ובין לדבר טו-מאצ'. לדבר אובר. יש הבדל בין שאלות טכניות ואפילו שלום, לבין שיחות נפש.
בעלי חברמן כזה, ואין לי בעיה עם התשאול שהוא מתשאל את הקופאית בסופר למשל... או מזכירה בעבודה שלו. כל עוד זה לצורך וזה בנורמל.
אבל קורה לא פעם שזה גולש לפסים אישיים ופה, כן אני יושבת איתו ומסבירה לו שזה פשוט לא נעים לי.

כנ"ל ההיפך, אני עובדת במעון גדול ואין גברים למעט הורים וספקי סחורה.
ההורים זה שלום להתראות מה נשמע ושאלות טכניות... ויש ספק סחורה אחד שמרגע שנכנס לא מפסיק לטמטם אותי ומספר לי על הא ודא ומה לא.
בעלי פשוט מתעצבן מזה.
אני חושבת שבצדק, יש גבול לכל דבר.

לא סתם התורה הביאה סייגים גם לעניין הזה...
הסייג של התורה הוא שכל דיבור שאינו ממש נצרך , לא לדבר עם גברירושליםםםם

זר. למי שלא מכירה , הסיפור של ברוריה ורבי יוסי הגלילי , ששאל אותה איך להגיע למקום מסוים , והיא הוכיחה אותו שהיה צריך לשאול אותה יותר בקצרה

הרצון שלך לגיטימי לגמריהפי טרי פרנד

גבר שעובד עם נשים זה גבר שבהכרח עומד בנסיונות יומיומיים. דאגה מכך היא הגיונית ואי-דאגה מכך הינה אווילות.

 

ה"לא מקובל עלי" זה בהחלט ביטוי שלא יועיל ליישם את הרצון. יש מי שיקבל ויבין בדרכי הסבר ובקשה. מאידך, יש גברים שלא יהיו מוכנים לקבל אפילו בקשה או רמז, כי הם מאוד בטוחים בעצמם וירגישו עלבון מר מכך שהאשה לא בוטחת בהם. זו כמובן סכלות מצדם, אבל במקרה כזה אין מה לעשות וכל הנסיונות יסתיימו בתוצאות עגומות.

מותר לדבר רק עניני עבודה וגם צריך לבדוק שאין ענין של יחוד!ליאורה 613
אז אם אתם שומרי מצוות תסבי לו את תשומת הלב לענינים הללו! בהצלחה!
תשובה לשואלתgidireich

ראשית, 

 

לא הייתי מציע לתת למישהו להלך עליך איימים.

 

טעות חמורה?

מה זה טעות חמורה?

 

אפשר לחשוב שירית בו. או לכל הפחות שכבת עם מישהו אחר

 

אמרת משהו. 

אולי את לא שלמה עם זה ואולי כן

 

אפשר לעשות שיחה

 

אם *את* מרגישה שאת לא עומדת מאחורי מה שביקשת ממנו \ דרשת ממנו,

כדאי לדבר אתו, ולומר לו את זה. או להעביר לו את המסר הזה בכל דרך שטובה לך

אם את מרגישה שפגעת בו, את יכולה להתצל

 

אם את מרגישה שהגזמת, את יכולה לדבר ולהבהיר לו את הכוונה במדויק יותר. מה כן חשוב לך, ולמה, ובמה את לא רוצה להתערב ומשאירה לו את החופש שלו

 

דבר אחד, שבטוח יכול לעזור זה לעשות את הדבר הבא:

לגשת אליו, ולומר לו שאת מרגישה או מפחדת שהוא מתרחק בעקבות הדברים שאמרת לו, ומה זה גורם לך להרגיש

ואז... פשוט לדבר אתו. הוא יאמר את מה שיש לו לומר, את תאמרי, 

ו...

לא בהכרח בפעם אחת...

אפשר להתגלגל, להבשיל,

אבל מה שמרחיק זה שתיקות

 

ואם תאמרי לו שאת מפחדת שהוא מתרחק, זה אוטומטית, בהכרח, יקרב

 

מה שהוא לא כל כך מועיל (יכול להיות בעל ערך, אבל ערך מוגבל יחסית לתקשורת עם הבנזוג) זה לשאול גברים אחרים בפורום מה הם היו מרגישים. כי מספר ההרגשות הוא כמספר האנשים. המצבים שונים לגמרי, אנשים שונים, קשרים שונים, שונים מבחינה דתית, מבחינה אישית, ובעיקר בסוף... בני אדם שונים

 

אם את רוצה לדעת מה הוא מרגיש, פשוט שאלי אותו - מה הוא מרגיש. וכדי לקבל תשובה כנה, יעזור גם להתחיל בלספר לו מה את מרגישה. עכשיו. הפחד שהוא מתרחק, ועוד כל מיני הרגשות שיש לך

 

אה, ואם את לא בטוחה, גם על זה את יכולה לדבר אתו

משהו כמו... תקשיב הרגשתי שזה ממש חשוב לי... אבל אני לא בטוחה שזו דרישה סבירה... או אם דיברתי בצורה יפה...

אני מתלבטת... מפחדת שפגעתי בך...

 

 

 

 

סגנון לא ראוי בחלק מהדברים.מי האיש? הח"ח!

הייתי מציע לערוך. וכן, לי ערכו דברים ראויים לאין ערוך, אז אני לא שותק כאן יותר כשצריך לדבר. ולעצם העניין: מעניין מאוד שכאשר החופש והשחרור לנשים משרת מטרה מסויימת, פתאום זה מאוד בוער להגן על חופש הביטוי - כמובן, מן הסתם רק כדי לומר דברים מסויימים. בין תחילת הדברים לסופם, מתנהל מהלך מחשבתי אבסורדי.

דברים היוצאים מן הלב מגיעים אל הלבמיטל 770
תתבונני מדוע את מרגישה כך. האם קרה משהו במקום העבודה שלו שפגע לך בביטחון? האם הוא שינה את התנהגותו אלייך? האם את חוששת בגלל העבר שלך. קודם להתבונן מאיפה זה מגיע.
להערכתי עדיף שאיש יעבוד כמה שפחות עם נשים במיוחד בסביבה שאינה שומרת תורה ומצוות. חשוב לתת לבעלך תחושת ביטחון שאת סומכת עליו ואוהבת אותו. להשקיע בקשר. זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים. תחמיאי לו על לבוש ועל דברים שעושה למענך ולמען הבית
לדעתי כדאי שתלכו ליעוץ , או לפחות שאת תלכי כדי להביןאור בישראל

מאיפה חוסר הבטחון הזה שלך נובע. וגם כדי שהחשש הזה לא יגרום לעוד ועוד דרישות נוספות. חבל שהחשדות יחבלו בחיי הנישואין שלכם. לכו \לכי ליעוץ . 

אל תסחףריאליסט

זה צריך להפתר בינם לבין עצמם. זה טבעי לחלוטין ! חוסר בטחון בנשואים טריים מצוי ושכיח וזה נ-ו-ר-מ-ל-י העיקר שהשיח על זה ייעשה בצורה מושכלת ונעימה

האמת אצלנו זה די ברורנשואה-טריה-

בעלי לא מסכים לי לעבוד עם גברים..בהתחלה זה היה קשה לי כי בתור רווקה אלו העבודות שהיו לי,וגם אחרי חתונה הוא הסכים ..ממש רק לאחרונה הוא אמר לי ,זה נובע מקנאה ובסתר ליבי די מחמיא לי...

 

וברור שהוא לא יעבוד עם בנות..

 

עבודה מעורבת לדעתי זה מקור להרבה בעיות..אני אישית מכירה הרבה בתים שנהרסו מסיבה זו

לגבי חומרת הטעות,פינגו0

זה תלוי בבעלך ורמת הקשר שלכם כזוג.

 

היא צודקת בזה שאם באים אל הבעל בדרישות ונותנים לו תחושה שהוא מרגיש ממנה מחנק - זה ממש פוגע בזוגיות.

 

להרגיש שנאה? לא נראה לי

נראה לי שהוא סתם ירגיש מבואס שאשתו מתייחסת אליו באופן כזה..

 

אני חושב שיהיה לך הכי נכון לבקש ממנו סליחה על מה שקרה,

ולהעלות את הנושא הזה לדיון.

וצריך גם לדעת לקבל את מה שהוא אומר לך, גם אם זה לא ממש הכי בא לך בטוב.

(הוא גם מכיר את עצמו ואת הגבולות שלו יותר טוב ממך.)

 

נראה לי שגבר שנמצא בזוגיות שיש בה אמון ושטוב לו עם אשתו, ממילא הוא לא יהיה מעוניין בקשר עם נשים אחרות.

אבל אם אשתו קנאית מדי וגורמת לו לתחושת מחנק, זה ייצור דווקא את האפקט ההפוך, הוא ינסה לעשות הכל כדי לצאת מתחושת המחנק.

חייבת לשתף ולשאול נשיםזמני לשאלה
בזמן שהפורום ממשיך לדבר בנושא, אני ובעלי המשכנו בשגרה כרגיל אני מחשיבה את עצמי לאשה שלא לוחצת על בעלי בעניין. אנחנו פתוחים מאוד ומדברים על הכול סיפרתי לו שהייתה לי שאלה לגבינו ואני בוחרת לא לשתף. קצת בלבל אותי שיש מגוון עצום של כיווני חשיבה על העניין.
אגב אין לי שום מחשבה או בסיס לחשדות הוא כולו טהור ומאוהב בי מאוד ולא חסר לנו כלום.
אני מאחלת לכל זוג כאלה תחושות של אהבה ושמחה אחד בשני ועדיין עלו לי הפחדים שלי....
השאלה שלי לנשים:
איך אתן כל כך שלוות כשהבעל שלכן יוצא לעבודה
האם זה עודף אהבה
האם זה חוסר אכפתיות
האם זה בטחון שהחיים מושלמים לנצח
מה זה????
תודה לעונים ולעונות
למה שהזוגיות לא תישאר טובה ואיתנה אם עובדים עליה?אלירז

מה כבר יכול להתחרבש?

בעיות בזוגיות לא צצות מאליהן, הן באות מתוך חוסר תקשורת וחוסר תשומת לב לאורך זמן..

אם יש תקשורת כנה ומכבדת לאורך הזמן -

לא אמורים לגלות משהו חדש..

^^^ מילה במילה ורוד


זמני לשאלה- התשובה היא בעיקראמא של נוני
אהבה ואמון מלא אחד בשני.
מתוך בניית אמון הדדי (שנבנה שנים) שמדברים על הכל ולא משאירים בלב..
בהצלחה!
קחי את זה כנקודה למחשבהריאליסט

ברגע שתדעי למה את חושדת כגון : שיחה ידידותית עם מישהי בטלפון או מייל קצת אישי ולא פורמלי. יהיה לך קל לסגור את זה מולו

אם הכל בסדר וזה רק בדמיון שלך, יהיה לו הסבר מניח את הדעת שרק יחזק את האמון שלך

ואם יש משהו והוא באמת פוזל החוצה את תראי שהתגובות שלו יהיו מתגוננות.

בכל מקרה גם אם "עלית" על משהו תנסי לברר בדיוק במה מדובר זה יכול להפתר בשיחה אחת ביניכם.

 

אהרון הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום מקרבן לתורה. שמעתי הסבר נפלא: אהרון היה מדבר עם עברייני כלל ישראל והיה אומר להם איזה צדיק אתה ! בוודאי אתה חוזר עכשיו מהכולל אחרי יום לימוד מפרך! אשריך כל הכבוד ! והוא ידע שהעבריין הזה חוזר מאיזו מסיבת סמים והוללות. ואז אותו אחד הרגיש מצפון, מה ? ככה אחרון הכהן חושב עלי ? אני אתחזק. וכך היה מקרבן לתורה.

גם בזוגיות אמון של בן זוג יש לה כח רב והוא גורם לבן הזוג השני להתקרב ולהדבק !

חז"ל מכנים את האשה כחומה של הבעל וזה על ידי נתינת אמון ולא על ידי קנאות 

אמון = קירבה , קנאות = ריחוק

תזכרי,שבשונה מאשה שנהנית שבעלה מקנא לה, גבר ההפך. הוא ממש ממש לא אוהב את זה וזה לא מוביל לשום מקום.

 

המון בהצלחה מקווה שהועלתי ולא ההפך.

בכל מקרה לעולם אל תחליטי על מידע שמתקבל מאינטרנט כולל מהפורום המכובד הזה !

כתבתי פעמיים שאין לי סיבה לחשוד ואני גם לא חושדתזמני לשאלה

אם היו לי חשדות הגיוניות זו לא הייתה שאלה לפורום. 

למדתי משהו מאוד חשוב מהשרשור בהקשר לפורום:

לא להוציא דברים מהקשרם!

לקחת בחשבון שאנשים לא תמיד מדייקים בכתיבת הבעיה וכמה זה חמור! (שכתבתי בהגזמה לאיך שנאמרו דבריי)

לפני תגובה תקראו את המשך השרשור של הפותח.

אשה גם לא אוהבת שהגבר שלה מקנא לה!!! אני מבינה היום כמה זה נחמד שיש חופש לכל אחד 

ושאמון זה חלק חשוב (וכותבת בגאווה שכן יש לי הרבה אמון פשוט עלה חשש קל לקראת שינוי)

אני במשך השבועיים האחרונים מרגישה שחרור נפלא לגבי האמון שלי  שחזר.

ותודה לבעלי שברגעים אלו שאני חותמת מבחינתי את השרשור הוא מחכה בסבלנות באהבה ואמון רב ומכבד את הפרטיות שלי! לילה טוב לכולכם משתתפי הפורום

זה אמון.כמו צמח בר
אני יודעת שבעלי לא ישקר לי. אף פעם.
ואני גם יודעת שהוא בחיים לא יעלה בדעתו לעשות משהו שנוגד בעניו את התורה, את האהבה שלו אליי ואת היושר הבסיסי.

אני סומכת עליו. מאמינה בו.
זה כל הסיפור.
לגיטימיריאליסט

זה אופייני מאד לנשואים טריים.

לוקח לאשה זמן להבין שלא כל חיוך הוא נסיון פזילה מחוץ לנישואין ולא כל "היי" מרמז על בגידה.

וגם הגבר לא מבין שתגובה של אשתו לא מגיעה מחשד אלא מתוך אהבה ורצון לחיבור אמיתי וכנה

 

מצ"ב תרחיש שכיח בנושא הזה:

האשה: לא מקובל עלי שאתה מדבר עם נשים חוץ ממני אחותך ואמא שלך (גם זה לא תמיד)

הגבר:  טוב , והוא לא יודע מאיפה לאכול את זה והוא מסתיר את קשריו בעבודה עם נשים.

האשה: חושדת ושואלת: מה אתה מסתיר ממני ?

הגבר : כלום

האשה : בודקת ומגלה כי הוא ב"קשר" עם קולגות בעבודה ואז באה השאלה: אם אין בזה כלום למה אתה מסתיר זאת ממני ?

הגבר : מסביר את תחושותיו

 

ואז -

  1. חוזר חלילה
  2. הזוג למד בדרך הקשה את השורה הראשונה בו פתחתי את התגובה חיוך גדול
איך בעלי ענה לי: אני לא יכול לא לדבר עם יותר ממחצית מהעולם.אמא ל 5

זה לא יכול לגרום לשנוא  הלכת רחוק,

 

זה כן רצון לא הגיוני שלנו לשמור על הבעל בארון זכוכית.

 

את לא משוחחת עם גברים ?? 

מה זה לשוחח? מה זה לדבר?יזהר


לא לשנואקשלש

אבל למה להגביל ? את לא סומכת עליו ? אז למה התחתנתם ?

אולי מישהי תעשה לו עיניים מהעזרת נשים - אז שלא ילך לבית הכנסת 

אולי מישהי בקופת חולים תדלק עליו - שלא ילך לשם 

 

אין לדבר סוף 

הפתרון לסמוך עליו שהוא שם גדרות ויודעת להפרד מבני\בנות המין הזני 

 

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

😔רק שואלת10אחרונה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

הבייסיקסשבורת,לבאחרונה

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך