יש כאלו שממש סובלים מעדשות..

ולמתקשים - הלצה על בסיס שם הניקית, שמתקשר לדמות הטלוויזיונית שמעבירה את הזמן לילדים הקטנים ונותנת עוד כמה דקות שקט להורים שלהם

נראה לי עוד יותר נורמלי מהדמות שהוא תיאר..;)

אז אל תיקחו דוגמה מדורה איך להגיע לפגישות!

על זה שיצא לפגישה לבוש כנ''ל.

''מה, ככה?''

אם זה לא היה משנה לך, אז הייתי אומר לך שלטעמי היה עדיף עדשות.

אם כי יש כאלה שבאופן כללי יותר אוהבים משקפיים.

אני אישית הולכת בקביעות עם עדשות כי מאוד לא נח לי משקפים.. אבל אני חושבת שלא הייתי סובלת בשביל עדשות, אז אם זה סבל בשבילך -תוותרי.

>> ''השרשור ההוא''

לא רק שהולך - אלא חובה!

חובה לגוון.

ואם את יכולה לגוון עם כמה משקפיים- אפילו רץ. 

וברצינות -

משקפיים יכולות להיות פריט אופנתי משדרג.

שמייפות ועושות טוב למרכיב אותן.

>>>>

מה שסביר שלא...

ואם כן, מה הערוץ שמים פה תמונות של אנשים אמיתיים?

אין איזה חוק שמירת הפרטיות והגינות המידע או משהו?

.





חביב











 

בס"ד

לפעמים מתסכל אותי כמה בנות מתלבטות בקשר לדברים שנראים לי כל כך מוזרים להתלבט עליהם..

אז תבואי לדייט בלי משקפיים, ודייט שני גם בלי, וככה גם שלישי ורביעי, בשלב מסוים ההצגה תיגמר לא?

מניחה שדעתי מובנת...

בס"ד

אני מבינה בנות שלא יבואו עם חולצות טריקו של בני עקיבא לדייט, אבל מפה ועד ללהתלבט אם לבוא עם משקפיים?!

זה פריט לבוש בסיסי!

אני נגיד רגישה לעדשות, לא מסוגלת לגעת בעיניים שלי [האופטימטריסטית התייאשה ואמרה לי שאחכה...], אז למה שאסבול בשבילו?

הוא לא רוצה? הוא לא אוהב? שיערב לו.

יש מספיק בנות שמוכנות לעשות עדשות או ניתוחי לייזר והוא בכיף יכול ללכת עם אחת מהן...

אם הוא לא אוהב משקפיים יש לו בעיה.

אני לא מדברת איתך על דברים שכביכול יכולים להראות זלזול [אם כי גם על זה יש לי השגות אבל אני די מהפכנית בקטע..], אני מדברת על דברים בסיסיים.

זה כמו שמישהי תשאל אם להתאפר לדייט ראשון למרות שביום יום היא לא מתאפרת...

אז בוודאי שלא!

מה הקטע??

מה כבר יכולה להיות הבעיה להתאפר? אם היא רגישה למוצר מסוים יש מלא חברות.. ובטוח תמצא מה מתאים לה.

לדעתי איפור זה חובה לפגישה..

קצת להשקיע, בנות!

ולפעמים איפור יכול להרוס.

אני רואה כ"כ הרבה בנות שלא יודעות להתאפר, שבאמת הן רק הורסות לעצמן...

אני מתכוונת לאיפור נורמלי ולכאלו שיודעות להתאפר..

זה מינימום השקעה לפגישה, כמו שלאירוע אף אחת לא תחשוב ללכת בלי איפור.

מראה ראשוני הוא קובע מאוד.

וגם הרבה בנות לא יודעות לשים עיפרון והוא רק נראה כאילו הן לא ישנו בלילה

כך שאיפור גם יכול להזיק יותר מאשר להועיל אם לש שמים אותו טוב

בת נורמלית עושה רושם ראשוני יפה גם ללא איפור (אם אין לה פגם קיצוני שצריך להסתיר)

(נראה לי פעם ראשונה שאנחנו מסכימות )

לא בקטע של כעס...

ואני מניח שעם רמת הדוסיות שאתה מחפש - גם על ג'ל בשיער היא תוותר לך

בכל אופן יש כל מיני דיעות..

ואגב לחתונה זה באמת מוגזם.. יש לי בת דודה שעשתה את זה גם, אבל לפני כמה שנים טובות..

קשה היום לראות כלות שלא מתאפרות. (סקרנת אותי לראות איזה כלה היית)

גילוי נאות- אני מתאפרת גם ליומיום- עבודה ,לימודים.. ותמיד.. אז אולי בגלל זה, זה נראה לי כ"כ ברור מאליו.

כמעט כל הבנות שאני מכירה הן ככה.. טוב אולי ללימודים לא. בסה"כ כיף לכן שלא התמכרתן לזה.

שאם הבחירה בין איפור גרוע/ לא טוב ללא איפור- אני אלך בלי...

חוץ מזה לא לכולן יש את הזמן באמת לאיפור מושקע[איפור לסתם יציאה עם חברות לוקח לי 40 דק' עד שעה..אז.. ולאירוע 50 דק' עד שעה וחצי אז..]

ובאמת לא מפריע לי ללכת בלי איפור, אמנם אני  יש אנשים טובים שיגידו לי "את חייבת ללכת עם איפור, אסור לך לצאת בלי.. וכו'" וזה נאמר לי[ויש לי עוד עור שלא דורש כיסוי.. ועדיין אנשים "טובים" תמיד יש... אז מה?

(לי לוקח איפור בוקר רגיל מקסימום 10 דק' )

ממש פושטי שאני קמה ב5 בבוקר- הוא אולי 15-20 דק' וכולל מינימום הכרחי למראה "אני אבל קצת יותר טוב"...

אני פשוט ממש משתדלת לעשות איפור מדוייק ולפעמים אוהבת להיות יצירתית.... וכן, זה לוקח זמן... 

מכבדת כל דיעה יפה לך ולכן!

נראה לי אני בדעת מיעוט כאן או אולי דעת יחיד..

עדיין נראה לי שצריך להתאפר אבל אם טוב ככה אז אין בעיות.

סליחה אם זיעזתי אתכן, ואין שום חובה להתאפר!!! (חוזרת בי..)

יש דברים שהם ממש חובה (כמו לבוש נקי), ויש דברים שתלויים בסגנון, בהרגל ובחברה.

העיקר שהפליז נקי, או שלא רואים עליו את הלכלוך.

אבל -אוי, וֵי וֵי! תלמיד חכם שרבב על בגדו... 

אני נוהגת להתאפר ביום יום.

אך מאד עדין וטבעי.

לדעתי איפור עדיף מוסיף, וגם מראה על טיפוח.

הדוברת הינה אחות של.... שנחשדה על ידי ילד בן שלוש בערך ככלה גם.

להתאפר רק לפגישה אם מישהי לא רגילה להתאפר בכלל.

אם מישהי כן, אבל רק לשבת, נניח - זה משהו אחר. לומר שזה חובה זה קצת מוגזם.

בס"ד

אני לא מתאפרת ביום יום אז אני לא אשקר לו ואבוא לדייט מאופרת.

זה הכל.

את רוצה להתווכח על איפור ביום יום?

את יכולה אבל זה ייגמר במסקנה שהכל אינדיבידואלי ווואלה, לא מתאים לי לעמוד מול המראה ולהתאפר.

אני לא מזדעזעת מהתגובה שלך, אני פשוט חושבת שאין כזה דבר משהו שחייבים לעשות, כל אחת ומה שמתאים לה..

אבל להתחפש זה דבר שנראה לי ממש לא נכון ולא צודק.

ואין חובה להתאפר בכלל!

(לא ידעתי שלא נהוג להתאפר כאן..)

בס"ד

אני לא מייצגת כאן את רוב הבנות, אל דאגה...

כי אני חושבת שמשקפיים זה תכשיט (סוג של...) יש בנות שקונות בלי מספר... אני אישית עם משקפיים וזה מאוד יפה לי וגם עדשות (כאילו בלי משקפיים...) השאלה איך את מרגישה שזה עלייך... (יפה/לא יפה...)

אם אני אומרת שאני יפה גם בלי איפור?

אני לא מאמינה במשפט "צריך לסבול בשביל להיות יפה".

יש מספיק מסגרות יפות היום בכל מיני גדלים וצורות שיכולות להתאים כמעט לכל אדם.

זו הפגישה שהמשקפיים נשברו לי בדרך אליה...

[סיפור ארוך ]

לא נראה לי שמישהו פסל אותי על זה...

אם את הולכת בד"כ עם משקפיים זו את.

"להתחפש"  למישהי אחרת למה?? את מי את רוצה שהבחור ייקשר ויאהב? את הדמות שאינה את??

והיום משקפיים יש לכל כך הרבה אנשים.....

הבגדים שכן צריכים גיהוץ הם דווקא הבגדים שלי 

(ולמרות זאת הוא מגהץ..)

*לטעמי.

פעם בשבוע וחצי מגהצת כ- 10 חולצות.

אבל הכל עניין של מה שאוהבים לעשות.

לי אישית אין בעיה לגהץ ולכבס, ולכן בזה אני אפנק את בעלי (ואת עצמי )

חולצות של הילדים, ציציות, מפות.

אבל דיברתי על החולצות של בעלי בלבד.

כמו שלכבוד שבת מלבישים חולצה יותר חגיגית,

כך גם לפגישות.

לפחות בהתחלה.

שאלה מקורצצת. הייתי בכמה חתונות ולא ראיתי שהרב לא הסכים לקדש בגלל משקפיים. מאיפה הקרצת את השאלה המטופשת הזו? אם צריך משקפיים אז שמים משקפיים. כמו שכתוב ברשיון הנהיגה, למי שיש לו רשיון ומשקפיים. תתפלאי יש לו/ לה  משקפיים וגם רשיון. וגם התחתנו עם המשקפיים. מה את אומרת?

אם עדשות גורמות לך לסבל אל תשימי אותן, ואת גם צריכה לראות טוב באיזושהי צורה, לא?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם