ואז! הזקנה התפצלה לשתיים (זה נורא לקרוא את זה |מזיל דמעה|. במציאות אני עושה את המבטא ממש טוב)
תורכם
ואז! הזקנה התפצלה לשתיים (זה נורא לקרוא את זה |מזיל דמעה|. במציאות אני עושה את המבטא ממש טוב)
תורכם
בס"ד

אני בערך יודעת את המערכון הזה בעל פה וכולם טובים מכדי להשמיט אז סליחה

כישוף כושל
ריעות.הם פשוט תותחים

ריעות.בס"ד
גם אחד הענקים
ושוב סליחה שלא הצלחתי לבחור רק משפט אחד
ריעות.
אביגיל.
קול דממה|אינטרנט רימון| ![]()
פשוט תכתבי אסי וגורי ביוטיוב.
הוא מורכב בעיקרון מהרבה מערכונים, אבל המוצלח שבהם - והמוכר שבהם - זה האחרון, המוכתר בשם 'חייזרים'.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול