המצאנו אותו בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמנו.

כי יצר לב האדם רע, הכוונה היא ליצר מלשון יצירה ולא מלשון יצור.

למה יש בנו רע? זה חלק מהיותנו אנושיים.

אם תשאל את הרמב"ם זה בגלל החומר שבנו, אם תשאל את פרויד זה בגלל האיד, בכל אופן ברור לגמרי שכל עוד אתה בטווח הנורמלי זה בסה"כ דחפים ואפשר לעמוד בהם.. 

לגבי איך עושים את זה, לכל אחד יש את השיטות שלו. כשלי קשה אני מעדיף לא להעלות את השאלה של "האם לעשות ככה?" ולהתלבט אלא לעשות את מה שצריך בלי לחשוב, או במקרה שהתחלתי להתקשות אז לזלזל בקושי ולחשוב לעצמי, "מה אני ילד שאני לא מסוגל לשלוט בעצמי?", תמצא לעצמך את מה שהכי עוזר לך..

זה לא "אנחנו המצאנו".. אלא ה"חלק מהיותנו אנושיים" שמושך לצד שאינו מבורר, שאין בו מגמה של טוב - הוא היצה"ר.

ויש לאדם בחירה, לא להיכנע לו, וגם עם הזמן לתת לכחות הללו מגמה נכונה והלעלותם.

הרב קוק זצ"ל כותב שיש בזה צד נכון וטוב, לתפוס שהרע אינו מהותי לנו. "יצר הרע". 

אבל היסוד הוא טוב.

[לא ראיתי את השרשור, רק התייחסות לחלק הספציפי הזה בהודעה..  ומרענן לראותך כאן שוב...]

תודה, גם אותך.

על שמיעת שיעורים/קריאת ספרים של הרב ארוש. הוא נותן דרך מעשית.קשה לפרט על רגל אחת.

ואם היצה"ר בנושא שמירת הקדושה אז יש לו את הספר "בריתי שלום".

אתה שואל למה היצר הרע כ"כ רע וחזק?
אז בלי לסתור את כל מה שכבר נאמר אוסיף בע"ה עוד כמה עניינים.
האדמו"ר הזקן בתניא מביא שיש לאדם שני נשמות, נפש אלוקית ובהמית. לכאורה באדם יש כל הזמן מלחמה בין שתי נפשות אלה. לענ"ד ברגע שהנפש הבהמית מתנסת בחטא היא מקבלת קשר מסויים לחטא. חז"ל אומרים שאם אדם חוטא, החטא נסרך אחריו.אז אם כן, שאלת שאלה גדולה: איך אפשר לחסל את היצר הרע וחסל?
אז נקדים לומר שהרמח"ל במסיל"ש (פ"י) מתאר את הנקי כך וז"ל: והנך רואה עתה ההפרש שבין הזהיר והנקי וכו',עד שסוף סוף יכול להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יכבה אש התאוה הגופנית מלבו בהתגבר בו החמדה האלהית עכ"ל. כלומר המתכון לחסל את היצה"ר הוא זהירות, זריזות ונקיות. הדבר אפשרי ואף חובתו של כל יהודי לשאוף לשם-זאת מדרגת הצדיק מהחייבת כל אחד!!!
מו"ר הרב טל שליט"א אמר על זה שהמדרגה הגבוהה של הצדיק צריכה מאוד לשמח אותנו ולא לייאש, כי זה מלמד שאפשרי לכל אחד להגיע לשם.
ברמה הפרקטית הדרך היחידה להתמודדות מהסוג שאתה דבר היא הרבה חשבון נפש.

(אם פרקטיקה זה לא העניין עכשיו-אז תדלג לסוף)
אני ממליץ על שיטת ההתבוננות של מו"ר הרב טל שאלה הם שלבי העבודה:
א) הצפה-מציעת הנושאים לעבודה-אתה זה כבר עשית, יש לך נושא חשוב מאוד.
ב) בחירה-בחירת נושא מבין הנושאים שצפו-וכנ"ל יש לך נושא שבחרת.
ג) בחירת נק' קצה-הגדרה בצורה הכי ברורה לאן שועפים להגיע+נק' ביניים. את נק' הביניים צריך כי כדי להקל על התהליך, כי א"א לקפוץ מבור תחתיות להר הגבוה.
ד)לימוד מעמיק-יכול להיות ממש כתיבת מאמר על נק' האמת, וכנ"ל על נק' השקר במידה שרוצים לבטל.
ה) דימיון-התנסות 'וירטואלית' בהתמודדות בעזרת הכלים שנרכשו, כך שבהגיע זמן האמת כבר יודעים מה לעשות כדי לא להכשל שוב.
כל זאת על קצה המזלג-אולי יזהר יכול להוסיף עוד (אולי את החוברת על התבוננות)
ואיך אפשר שלא לסיים עם המכתב הידוע של הרב הוטנר מצ"ב קישור

המון בהצלחה במלחמה.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.