"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
עוד מעט אמא"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
אם את אמורה ללדת בקיץ- אז כדאי שתדעי שהמנשא הנכרך הוא חם מאוד ובכל לא נוח בקיץ.
לאן הגענו?
נראה לי אנשים כבר ממש נסחפים.
כאילו אם יש לך כסף להשקיע בעגלה כמו ברכב אז סבבה.
מפה ועד להגיד שזה זול המרחק נראה לי גדול.
עונה:
עגלה- אני לא יכולה בלי אמבטיה לעגלה לתינוק קטן. נראה לי פרוץ לרוחות,
גם בקיץ יש ערבים שקריר בהם קצת . גם תינוק שנולד באוגוסט בשיא החום,
באוקטובר הוא יהיה רק בן חודשיים וחודשיים זה קר מידי בשביל טיולון , גם אם הוא נשכב לגמרי
ובחנות אומרים לך שזה מגיל לידה. לטעמי חובה אמבטיה , אלא אם נוסעים באוטובוס כל הזמן
שאז זה באמת קשה. אבל אפילו אם חלק מהזמן באוטובוס, וחלק מהזמן מטיילים ברגל או נוסעים
ברכב, אז עדיף לקנות גם אמבטיה ולהשתמש בסלקל רק לנסיעות באוטובוס.
אני מאוד אוהבת את הבייבי-ג'וגר שלנו. קנינו את השלושה גלגלים בזמנו,
כי לא היה לנו מושג שזה מפחיד כשילד אחר מנסה לטפס על זה. קנינו לבכורה.
אל תקנו שלושה גלגלים . אל תעשו טעות.
קנינו את הבייבי- ג'וגר בלי סלקל, טיולון עלה 1000, אחרי שהורדנו אותו ב100 שקל, ועוד הוצאנו
ממנו פגוש מתנה
אבל מדובר פה על שנת 2012. אולי היום עלה קצת המחיר.
לפני כן השתמשנו בעגלת אמבטיה, שקיבלנו מתנה מדודה שלי אחרי ששימשה אותה שנים.
העגלה כבר לא תקינה, אז קנינו אמבטיה טובה לבייבי ג'וגר, את הסוג הגדול יחסית, נראה לי שזה דגם קומפורט
לא בטוחה ב100% שזה השם. זה הדגם לא הכי חדש, ולא הכי ישן. דה לוקס זה החדש והוא יקר מאוד,
מיני זה הקטן וזה מעפן. אל תקנו אותו ביותר מ850 שקל.
מה שקנינו זה הבינוני מבחינת המחיר וחדשנות, והגדול מבחינת גודל.
קנינו בבייבי- סטאר בבארות יצחק, חנות מעולה לטעמי, חוץ מבביגוד ראשוני
שיקר שם ולא קניתי, אמר לנו 1200, והגענו איתו ל1000.
מרוצים ממש מהבייבי-ביורן, קל, נוח, לא יקר יחסית לעגלות אחרות באיכות הזאת,
קלילה לנסיעה, מתקפלת הכי קליל שיש. יפה יחסית, אם כי לא סמל הסטייל , אבל לא אכפת לי .
אפשר להתאים לזה סלקל. לא יודעת כמה עולה. אם אתם קונים בבייבי סטאר , שזו אחלה חנות,
עם שירות מעולה,
תדעי שאפשר להוריד אצלם, מדריך למתמקח למי שלא מכיר את השיטות : גם אם נראה לך יפה, לא להתלהב, לעשות קצת פרצוף חמוץ למוכר, להתלבט,
גם אם את לא מתלבטת באמת, לעשות כאילו, להגיד שזה יקר לך . שאתם צעירים,
שההורים הקציבו לכם X כסף מתנה לקניה , ואתם לא רוצים לחרוג בשקל כי אין לכם.
תסתובבו עם זה קצת בחנות. תראו כל הזמן כאילו אתם לא מתלהבים.
תגידו לו שיעשה לכם טיולון + אמבטיה (לא בטוחה על היחס של הסלקל והמתאמים, לא צריך להיות
יותר מ300-400 גג נראה לי)
ב1700, הוא יגיד לכם , שהוא לא יכול ועוד כמה דברים. תגידו שוב שאתם מתבלטים, שראיתם גם
עגלות יותר זולות . שאמבטיה זה לא כזה הכרחי כי זה תינוק קיץ ואפשר לוותר אם לא מגיעים למחיר
שמתאים לכיס שלכם. שזה לא כזה מצדיק את המחיר, שזה יקר לכם, שאתם בתחילת הדרך וצריכים
לעמוד בסכום מסויים של גג 1700 לאמבטיה + טיולון. שX Y אZ (כאן תגידו מה ) לא מוצא חן כל כך ,
הוא יגיד 2200 או משהו בסיגנון, אתם תגידו 1800, הוא יגיד משהו בנוסח אין סיכוי. אתם תגידו
משהו מהנזכר לעיל , הוא יגיד למה אי אפשר אתם תגידו למה זה יקר לכם, אם תגיעו ל2000 ש"ח לאמבטיה+ טיולון
בסוף, זה יהיה מעולה, ותתמקחו גם על הסלקל. תגידו שאתם קונים את כל המכלול של העגלה.
תבליטו קצת דברים שיכולים להיות חסרונות. גם אם זה לא מפריע לכם .
אבל אל תגזימו, כי בסוף זה לא ילך. גם כשמתמקחים זה צריך להיות בטאקט.
קנינו שם גם שידה של רהיטי טל. שידה מMDF, יפה, עלתה 1100 אחרי שהצלחנו
להוריד אותו ב100 שקל. ואני לא כזאת טובה בלהתמקח . ציון 7 בסולם תפוצת קה"ק טהרן,
לדודה שלי הוא היה נותן חינם את כל החנות יחד עם המוכרות רק שתעוף לו כבר מהעיניים .
לרהיטי טל יש אולם תצוגה בבני עייש . אולי שם יותר זול. לא ידעתי שיש את זה
אם הייתי יודעת הייתי קונה שם ואולי חוסכת.
אל תקנו מלאמין. זה יתפרק לכם במעבר דירה ראשון.
אני סובלת מהגב, ככה שהייתי חייבת שידה. עם הבכורה לא היה לנו,
כי גרנו בקופסאת גפרורים. בקושי לעגלה היה מקום בבית.
כדאי לך לקנות שידה אם הבית מספיק גדול בשביל זה. לא צריך בהכרח את הרחבה.
מנשא- קיבלתי משומש במצב טוב את הדגם מיריקל של בייבי ביורן, פיץ נולדה שמנמונת ועם ראש חזק,
ככה שסמכתי על זה שהם כותבים שזה מגיל לידה. שאלתי שכנה פיזיותרפיסטית,
היא אמרה לי שהדגם הזה ספציפית איך שהפיסוק, נראה לה בסדר. ושבייבי-ביורנים אחרים
לא כדאי אותם מגיל לידה. אז לא קניתי את הבד. בארץ זה יקר מאוד, 800 ש"ח בערך.
בארה"ב 100$. אם יש לך מישהו שיביא לך אז מעולה.
צריך כישורים מוטוריים טובים כדי לא להסתבך עם המנשאי בד, והם כבדים. זה דיי תיק להיסחב איתם.
אז ויתרתי.
דברים קטנים שחשוב שיהיו בבית רשימה חלקית (יש גם רשימות של דברים הכרחיים באמת, לא באתרים של הרשתות
אלא אתרים כמו טיפת חלב )
8 בגדי גוף שרוול ארוך בסיגנון "חזיה", שלא צריך להזיז את הראש של התינוק בשביל להלביש.
יש כאלה שמסתדרים עם פחות, לי קשה.
8 רגליות. כ"נל .
3 אוברולים ארוכים.
טיטולים
שישיה של חיתולי טטרא
שישיה של חיתולי פלנל
סדיניות לא צריך. סתם שטות. שמים חיתול פלנל מתחת לראש. טטרא לא סופג את הפליטות
3 סדיני טריקו לעריסה / לול / מיטה מה שיהיה לכם מביניהם
2-3 סדינים למזרון של העגלה
אלוכסידין לטיפול בטבור. קונים בבית מרקחת.
מקלוני צמר גפן לתינוק . לטפל בטבור
מברשת שיער ומסרק כדאי...
מוצצים חבילה אחת, יכול להיות שלא יאהב.
שלי אוהבת רק את הלטקס, גם הגדולה היתה ככה.
2 בקבוקים אם את מתכננת לתת על ההתחלה, אם לא, לא בהכרח צריך ישר.
לא צריך סטריליזטור, סתם .. מרתיחים עם מים רותחים בכלי אחרי כל ארוחה, ופעם ביום
בסיר על הגז הרתחה עמוקה.
שמפו או סבון - אל דמע. אני אוהבת את סנסיטיב של ד"ר פישר. במוצצים זה זול יחסית.
זה הכי עדין ואיכותי ביחס ל"עממיים" . לא הייתי אפילו בצחוק שמה לילוד שמפו של כיף או נקה 7
או משהו זול אחר,
מצד שני, אני גם לא משתגעת וקונה שמפואים יקרים פחד מחומרים טבעיים בלבד כמו מאמי קר.
לא צריך גם שמפו וגם סבון. או בקבוק שמפו או סבון אל דמע, חבל לתפוס מקום באמבטיה.
משתמשים גם לגוף וגם לראש. מניסיון זה בסדר. פעם ראשונה משאבה. אחר כך ממלאים
מבקבוק של ליטר . לקנות רק במבצעים.
ג'ריקן זה לא יוצא כלכלי כל כך ברמה ששווה את הטרחה, אלא אם יש לך בבית 20 תינוקות אומנה. בדקתי .
אמבטיה. דפני אם אין לך ניסיון ברחיצת תינוק בלי דפני .
מעמד לאמבטיה.
אחת או 2 מגבות איכותיות, גדולות לא צריך של תינוקות , . באושר עד קניתי מגבות ערד טובות וגדולות ועבות, לבנות
ב20 ש"ח. קניתי 4 במחיר שהיה עולה לי איזושהי מגבת דקה בגודל סנטימטר על סנטימטר באריזה יפה בחנות של תינוקות
אם יש לכם כמה מגבות טובות בבית, אז לא צריך חדש. רק אם את רוצה לחדש לתינוק, אבל זה לא חובה.
משחה לטוסיק. אני אוהבת את הקלנדולה של מאמי קר , במוצצים היא לא יקרה כל כך כמו במקומות אחרים (18 שח )
גם בייבי פסטה הכחול זה טוב . עולה בערך 13 במקומות לא יקרים.
מגבונים מסוג טוב. את הג'יפות תמיד אפשר לקנות כשגדלים קצת.. רצוי בלי בישום. יש תינוקות שהבושם לא עושה להם טוב.
בכל מקרה, אם יש אפשרות, מים וסבון בכיור זה הכי טוב. אני משתדלת לא להשתמש במגבונים כשאני בבית.
כדאי מגן ראש, אבל לא הכי חובה..
שמיכה לא כבדה, כדאי מכותנה, יש תינוקות שפליז לא טוב להם ברמת המסוכן.
לא צריך מדחום לאמבטיה. סבתא שלי ואמא שלי רחצו אותי מצויין גם בלי זה. מודדים עם המרפק. אם חם לך במרפק,
אז זה לא טוב.
אבקת כביסה לתינוק, קנינו מקסימה של סנו, לתינוק. על הכל הם שמים תמונה של תינוק
תקני מה שכתוב מפורש, תינוקלין סתם יקר. מרכך כביסה לתינוק. הפרינססה שלנו עדינה
כשכיבסו לה לא אצלי בבית עם אבקה רגילה של אריאל, היא קיבלה פריחה .
כשקטנטנים כדאי להתחיל עם אבקה ומרכך מיוחדים לדעתי.
טוב.. אני עובדת קשה מידי על הרשימה הזאת וקטנטן נרדמה סופסוף
אז הלכתי לישון. המשך יבוא בלי נדר. מקווה שאני עוזרת לך.
א"כ, איפה יש פג במחיר הזה?
תודה!
הדס123אחרונהזה בד"כ מאוד משמעותי בשאלת הדרישות מהעגלה ובצורך לקנות בסיס לסלקל.
לגבי סלקל שמתלבש על עגלה- לי לא היה בשימוש כלל, כי התניידנו בתח"צ.
היום הייתי קונה סלקל פשוט שנוח לסחוב ולא מתחבר לשילדה.
וגם באיזו קומה אתם גרים....
לגבי מנשא- אני איתך! מנשא כריכות הוא כיפי ונוח. יש מאוד בזול ביד2
לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.
אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.
ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.
אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?
נגיד דברים כמו-
לשטוף קצת כלים,
להכין ארוחת ערב/ צהריים
לחתוך סלט
לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)
יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.
זה סבבה.
עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.
(רצפת אגן וכו)
כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).
אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...
ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.
לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!
(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה
זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.
לשטוף כלים ולקחת ילדים
שבועיים אחרי לידה
זה ממש לא סבבה
להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.
כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.
לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.
סותרות אחת את השניה
כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...
ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...
אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...
בבצלחה ומזל טוב!
אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה
ומרגישה מעולה ממש ממש!
מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה
אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..
עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.
הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..
שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.
המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.
ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:
לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:
משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.
בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.
כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.
אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.
את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.
שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.
אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.
אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?
אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.
עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.
הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.
בלי פער בגובה.
היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר
והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.
יש משהו שהוא גם וגם?
אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.
היה מין פוליגל מושחל.
הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.
שאחפש לך את הקישור שלה?
מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות
אפשר לכוונן את הגובה שלה לפי הגובה של המיטה.
בהריון תאומים שבוע 32.
התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.
משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.
הצילו
תודה רבה
הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.
לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד
התרחבות של הרחם.
זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).
אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.
חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ
תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא
זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...
וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊
אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.
😍😍
מגיעה על לחשוב על אחרי
תודה לך
כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..
פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר
תודה לך. זה ממש כאב לא נעים
ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.
שבוע טוב,
מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...
בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).
אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!
כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...
מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...
אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...
בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...
יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.
לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..
מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..
להחליף התקן.
חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן
והעיצות הרגילות להפסקת דימום.
נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.
כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית
הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!
מה אתן עושות?????
צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע
לא
ולא
עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.
הורדתי באפילציה ךפני שנים.
בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...
לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.
בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....
מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...
אשמח לשמוע אתכן
אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,
בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....
לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),
ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.
בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...
אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,
מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל
כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.
תודה 
מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.
לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה
גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)
ואני
משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי
כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער
אנחנו חברות טובות דווקא
אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה
וואלה עצבן אותי חח
כזה אופ נו מה נו
גם כי אני גם רוצה כבר ללדת
וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ
והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭
זה שלב כזה שאת מתה ללדת...
ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.
אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך
העיקר בעיתו ובזמנו.
ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא? 
ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.
וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...
גם לי זה היה.
משמים בסוף כל התיזמונים האלה...
השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️
בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅
בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך
ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל
גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.
וכן התעצבנתי חח
כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני
הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה
ושתינו עשינו ברית.
האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני 
אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)
זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושיתוכו'
נחיה כנראה מה יקרה בסוף
לק"י
(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).
אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.
הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.
נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...
שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...
כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..
אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉
אני כל כך אוהת להיות בהריון....
תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.
הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.
ואני כל כך יפה וסקסית...
לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.
תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.
אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!
אני לא מחכה ללדת
אני מחכה להיות אחרי
חחחח
לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל
ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.
זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...
לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע
את לא רוצה שלא יהיה לה
את פשוט רוצה כבר גם..
אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק
(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)
והיא מסכנה עבר לה…
כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…
היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.
ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!
הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅
כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח
היא ילדה יומיים לפני
נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם
הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב
בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.
אבל עוד חזון למועד 