אין עליו
והייתה שבת ככ כיפית, אני רוצה שהיא תהיה שוב ושוב ושוב ושוב
וסבתא מצחיקה
מי היה מאמין שהם פעם היו צעירים ויפים?
והצלחתי לישון. אחרי שבועיים שאני ישנה בממוצע שעתיים בלילה, אני ישנתי שמונה שעות
ואני חולת שש בש
באלי את הכל שוב.
אין עליו
והייתה שבת ככ כיפית, אני רוצה שהיא תהיה שוב ושוב ושוב ושוב
וסבתא מצחיקה
מי היה מאמין שהם פעם היו צעירים ויפים?
והצלחתי לישון. אחרי שבועיים שאני ישנה בממוצע שעתיים בלילה, אני ישנתי שמונה שעות
ואני חולת שש בש
באלי את הכל שוב.
שום ניקולס ושום בטיח
סבא הוא סבא וזהו
נראלי שניקולס קיבל תהשראה ממנו |מהורהר|
חוצמיזה שזה עוד לא נגמר טרגי ב'ה, אז זה לא ניקולס בכלל
אמ, אני גרועה בללמד
את יכולה לבוא ולשחק איתי כמה משחקים ולהפסיד וככה תוך כדי תזכרי
אפשר לנסות 
פשוט מפסידים
קול דממה
אז תבקשי ממישהו שילמד אותך ואז תחזרי אלי ונשחק ואז תפסידי
קול דממה
הנסיך הקטן.אחרונהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)