ואי אחותיי..

מניסיון, פשוט תני לה.

אם היא שוקלת ללכת לטיפול כנראה שהיא מודעת לעצמהה ב"ה.

זה קשה על ההתחלה לספר והכל,

ואם זה ברמה שהיא יודעת שצריכה לספר וזה,

אז פשוט תני לה לבחור למי. אל תלחצי עליהה.

תני לה תמקום של החברה שאפשר לספר לה וזהה,

ואם תראי שהיא ממש מוטרדת מזה,

ובאמת לא מספרת לאפחד-

אז תנסי לראות איך אפשר שתספר למישו שנוח לה.

בהצלחה נשמהה! 

אשרייך שאת כזאת. 

לילהטוב

אבל במקרים אחרים, מניסיון משני הצדדים,

זה חשוב וזה נחוץ

אבל באמת במקרי קיצון.

לכי עם הלב שלךך כפרע

התלבטתי אם לכתוב כאן, ולא התחרטתי.. (גם עזרתן מאד)

מה שאמרתי לה בסוף שתעשה מה שהלב שלה אומר...

אמרתי לה את החסרונות והיתרונות בטיפול והראתי לה מה החסרונות והיתרונות שאם היא לא תספר לאפחד..

אז שתשקול פעמיים לפני מה שהיא עושה

כמובן שאני לא אספר את זה לאפחד! זה אמון שאני רוצה שישאר ביננו...

תני סיבה אחת טובה שלא

ההורים צריכים לדעת מכוון שמדובר בבת שלהם

ויש להם זכת

והם יכלים לעזור לה יותר מכל

חברה.

הילדה לא רוצה לספר ולכן לא אספר לאפחד וגם היא לא תספר.

היא לא בקטע של לספר לאפחד חוץ ממני שגמלי היא סיפרהרבע ממה שעובר עליה.

ילדה מופנמת, לגיטימי, לא?

טיפול יכול לעזור כי זה המקום היחידי שהיא מסכימה לספר (היא מרגישה בנוח לספר אצל מישו מרוחק)

סיבה אחת טובה שלא?

הם יכולים לדאוג יתר על מידה ויגרמו לה לחוסר נעימות, דאגת יתר שלא תעזור לה, יהיו איתה בקשר 24 שעות 

ביממה כדי לבדוק שלא קרה לה כלום, קצת יחנקו במקום קצת לשחרר.

כתבתי בהגזמה, אבל אי אפשר לדעת איך ההורים שלה יגיבו אז כתבתי בהכי הגזמה.

בטוח שההורים צריכים לדעת,

בוודאי.

אין סיבה שלא.

הסיבה היא הזמן.

זה לוקח זמן, כל אחת והזמן שלה.

ואצל הרבה זה הולך קודם טיפול/ יועצת/ חברה/ מדריכה,

ואחכ קל יותר לספר להורים,

וגם הטיפול יכול לעזור בזה.

מנסיון- לפעמים זה פשוט לוקח זמן.

זה חייב להגיע מתישהוו. ברורר.

אבל מתי? 

לא צריך ללחוץ על ההתחלה.

בהצלחה

מסכימה איתך.

ככה גם חברה שלי מרגישה ולכן לא אלחץ עליה שתספר..

אני בטוחה שאם היא תלך לטיפול (וההורים יודעים שהיא הולכת לטיפול,אבל לא מהסיבות שהם חושבים)

אז יש מצב שאיכשהו ההורים כן ידעו...

עברו עליה הרבבה דברים, אני לא רוצה שגם הקשר שלנו עכשיו יתפרק והיא עוד יותר תישבר.

מצטערת לומר לך יקירתי, מניסיון כואב קשה ומר

ההורים צריכים לדעת.

ילדה מופנמת בעיקרון אם היא שומרת יותר מידי דברים בבטן

רוב אלו שמתאבדים כאלו.

ואני באה להלחיץ אותך, אם שאלת

כי פגיעה מינית היא לא רק פגיעה בגוף

זו פגיעה בנפש, באמון בבני אדם, בגברים

והאדם שהיא הכי יכולה לסמוך עליו, יותר מפסיכולוגים

יותר מחברות (ולא משנה עד כמה הן טובות

הן ח-ב-רות!! ולא יותר מזה!)

זה ההורים שלה. אמא, אבא

אבל היא חייבת לספר את זה!

פגיעה מינית זה לא רק לעכשיו שלא בא לה שיגעו בה

התמכרויות ודיכאון, זה גם לחיים אח"כ, לחיי זוגיות ומשפחה

ששם את בתור חברה לא תתפסי מקום!

אז שיהיה לכולן ברור, לכל המסתירות, לכל אלו שלא מספרות

ת-ספרו!! ואני יודעת שזה קשה, גם אני שמרתי בסוד דברים כאלו

אבל מניסיון, אל תשמרו בבטן, תספרו

ובמיוחד להורים.

הם לא יכולים להאשים אותה, נכון?

היא צריכה לסמוך על ההורים שלה יותר ממה שעלייך.

מצטערת לומר לך

ואם לא זו בעיה נוספת.

ותתחיל לפתח איתם קשר.

אם אין אפשרות, אז שתדווח למורה, או למדריכה

ממש לא להשאיר את זה ברמה של חברות.

אבל אם היא מדברת איתם ויש לה אפשרות

ישר להורים.

חברות זה נחמד, מקסים, פותח את הלב

אבל חברות הן לא מטפלות פסיכולוגיות

או בכלל מבינות.

אני למשל לא רואה את עצמי מבינה

בנושאים שכאלו

למרות שעברתי בעצמי ויש לי ניסיון

ולמרות ששואלים אותי.

אני חברה ולא מוסמכת לענות ולא יודעת וצריך לברר כל מקרה לגופו.

היא סיפרה את זה למדריכה שלה..

היא לא עוזרת לה כ"כ.

קצת הגזמת בעניין כי זאת לא באמת היתה הטרדה רצינית ספציפית למקרה שלה,

אז תודה על כל מה שאמרת אבל לא בהכרח מה שאת אומרת נכון, כל מקרה לגופו!

אם ההורים ידעו את זה, אז? אז מה? הם אלה שיטפלו לה אחרי גם את חיי הזוגיות והמשפחה בעז"ה?

לא.

היא צריכה להתמודד עם זה, זה יהיה לה קשה, אבל היא תתגבר ותצליח בע"ה.

כנראה שלמקרה שלה היא צריכה פסיכולוגית או יועצת והם היחידים שבאמת יעזרו לה.

מנהסתם למדריכה באולפנה אין כלים לטפל.

מה שמדריכה יכולה לעשות בעניין זה להעביר הלאה.

כל הטרדה גם אם היא לא רצינית

פוגעת לה באמון בבני אדם כי זה המרחב

הפרטי שלה שפרצו לה אליו.

הטרדות מינית זה סיפור לא פשוט בכלל.

אם לא מטפלים, ומדחיקים

זה חוזר אח"כ בהפוכה, ביותר גרוע.

וזה עובדות מספרות, לידע כללי.

אם ההורים שלה ידעו את זה, הם ידעו

מה טוב לבת שלהם כי הם מכירים אותה

הכי טוב שיש גם אם היא לא מדברת איתם.

ההורים שלה בסופו של דבר ישלמו לפסיכולוגית, דרך אגב

פסיכולוגית עולה כסף.

היא צריכה להתמודד עם זה, זה יהיה לה קשה, אבל היא תתגבר ותצליח בעז"ה.

אבל יחד עם מי היא תתגבר?

את בתור חברה שרוצה לעזור לה, צריכה להבין

את המשמעות של ההורים

את הכוח של אמא, ואני לא חושבת שאת לא

אלא לא מספיק

ההורים הראשונים שצריכים לדעת.

ואת כל מה שכתבתי אני כותבת לך מניסיון אישי.

כן?

לא חברות שלי, ולא אחיות שלי.

למדריכה אין כלים אבל מצופה ממנה שתתמוך ותעזור.

אבל הבנתי מחברה שלי שהיא לא סיפרה לה על ההטרדה אלא רק על מה שעבר עליה בשנה האחרונה.

צודקת שהטרדה זה פגיעה באימון וכו'..

רוצה להסביר לי מה זה אומר ?כשאת כותבת- זה חוזר אח"כ בהפוכה, ביותר גרוע.

אלו עובדות?

הם מכירים אותה, אבל הילדה לא רוצה. לא רוצה לספר לאפחד. לא לאבא ולא לאמא.

לא משנה מה כוחה של אמא, היא לא רוצה לספר.

אני מבינה את משמעות העזרה, משמעות הכח של אמא. אבל אני יודעת כשאהיה במצבה, לא ארצה לספר 

לאף אחד, גם לא לאמא.

לא יודעת למה.

אז שאני אשכנע אותה לדבר עם אמא שלה שאני בעצמי לא מסכימה אם מה שאני אומרת?

ניסיון אישי? בסדר, את זה כבר הבנתי. זה לא אומר שיש לך ניסיון במה שהיא עוברת כרגע אז את לא יודעת.

וגם אני לא, כן?

באמת כל הכבוד על האכפתיות שלך כלפי החברה שלך...

א. מדריכה - בת כמה היא? לא יותר מ20 מן הסתם. מסכנה! אם היא לא חוותה שום הטרדה מינים בחיים שלה אז למה שיהיו לה כלים לעזור לחניכה שלה? ולהרבה אנשים גם קשה לתמוך במצבים כאלה כי לא כ"כ יודעים מה לומר ואיך להתנהג.

ב. המסקנה היא- חובה לספר להורים. וכן, זה נכון ברוב המקרים (אלא אם כן להורים יש בעיות ח"ו). גם אם ההורים שלה לא ידעו מה לומר הם יוכלו להפנות אותה לאנשים הנכונים ותהיי בטוחה בזה. כי הם ההורים שלה והם ירצו את הטוב ביותר בשבילה גם אם היא עכשיו בראיה מצומצמת של המציאות לא רואה את זה. 

ואם אתן באמת חברות - אולי כדאי שתשפיעי עליה שתספר להורים..

א.כנראה שלא קראת את כל מה שכתבתי במשך כל השרשור (אני אנונימית שפתחה את השרשור) כתבתי שבסוף הבנתי ממנה שהיא לא סיפרה למדריכה אלא רק סיפרה לה מה שעבר עליה בשנה האחרונה (וקרו דברים), והמדריכה יאמר לשבחה באמת הקשיבה לה ואפילו קצת עזרה, תמכה ועודדה.

ב. ברור שישר שהיא סיפרה לי המלצתי לה וחפרתי לה שתספר להורים ושזה הדבר הכי טוב בשבילה כי הם יעשו הכל בשבל הילדה שלהם, אבל כנראה שיש לה גם בעיות משפחתיות וגם היא לא כ"כ רוצה לספר..

אז מה אני אעשה?

הגבתי כאן כבר ומרגישה צורך לומר את זה שוב.

מישהי- את צודקת לגמרי,

אבל זה באמת עניין של זמן,

ושל רגישות.

אצל כל אחת זה רגיש באופן אחר ומורכב באופן אחר,

ולכל אחת זה יקח זמן אחר.

ולך- פותחת יקרה-

זה מגיע. אל תדאגי.

זה צורך כזה שבסוף עושים אותו,

גם אם הכי קשה.

יכול להיות שהיא צכה עוד זמן להרגע מזה והכל,

גם אצלי זה היה קודם כל טיפול אצל עו"סית באולפנה,

ואחכ היו לי יותר כוחות לשתף גם את ההורים.

ו.. עוד משו-

לספר להורים זה לא רק בגלל העתיד,

בגלל ההשלכות ומה שיקרה וכו.

אני יכלה להגיד מעצמי-

שבהתחלה כשסיפרתי רק לחברה ולמדריכה,

ואפילו בשלב שסיפרתי גם לעו"סית,

עדיין התחושה הזאת נמצאת אצלך כלהזמן בלב,

וכשאת בבית- ואז נגמרים כל אלה שיודעים.

חברות בבית, ומדריכה וכו- באולפנה,

אז פתאום מרגישים תבדידות.

חוסר אונים כזה.

אני זוכרת לילות וימים שלמים שהייתי בוכה,

כי בבית פתאום אפחד לא הבין אותי.

אז נכון שההורים איתנו 24/7 ויש כאן חיסרון,

אבל יש פה גם יתרון מטורףף.

שברגעים האלה שקשה,

ואין את החברות והמדריכות-

יש הורים.

והם מדהימים. באמת!

לכל אחת!

ו.. אתן כולכלן צודקות,

שזה נושא רגיש ואצל כל אחת זה אחר,

אבל כששואלים שאלה בפורום- מצפים לתשובות,

וכל אחת עונה ממה שהיא יודעת/עברה.

אל תכעסו, מקס' אל תקבלו את זה

בהצלחההה

לאנומימי הראשונה, הפותחת.

יש עובדות שאם לא מטפלים בהטרדות כרגע

גם אם זה עניין קטן אחר"כ זה חוזר בהפוכה

זתומרת שזה גדל וקשה יותר לטפל בזה.

שוב, צריך לספר להורים כי הם אלו שיממנו את הטיפול

וזכותם לדעת מה עובר על הבת שלהם.

אל תגידי כשאהיה, הלוואי ולא יהיה לך.

לאנומימי השניה, כבר כתבתי כל מקרה לגופו.

אבל ממה שאני יודעת

(ושלא תחשבי לרגע שהיה לי עם ההורים קל עם זה.

באמת שלא. אני סיפרתי רק כי היה צריך. וזה סיפור בפני עצמו

ולא שאין לי קשר טוב עם ההורים, העניין הזה רגיש פשוט.)

וממה שסיפרו לי אנשי מקצוע

כן? לא מהדיעה אישית שלי, שחייבים לספר.

אני מלחיצה כי הורים הם יודעים יותר טוב ממנו

ויש להם ראיה יותר רחבה משלנו..

שוב, אם היא לא תספר, שלא תספר

אבל זה יפגע בה, ובתור חברה 

שרוצה שיהיה לה הכי טוב לדעתי צריך לעשות מה שהכי טוב.

ולמה שלא אומר מניסיון שלי?

אני עברתי דברים כאלו, למה שארצה שעוד מישהי תעבור?

ועוד בצורה גרועה?

לאזוכרת למי בדיוק יש חובת דיווח. זה גם משתנה בגילאים... אבל אפשר לבדוק את זה בשניה.. רק העלתי למודעות שידעו...

-----

בדקתי-

רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.

השאלה זה רק אם יועצת נחשבת אחד מזה^ (עובדת חינוך/שירותי רווחה/מקצוע פרה-רפואי?) כי אם כן היא מחוייבת לדווח לפי החוק. אם לא- היא לא מחוייבת. אבל מדריכה, מורה, עו"סית בבי"ס... להם יש חובת דיווח, שתדעו. אסור להם להבטיח לא לספר. מותר להם להבטיח שאם הם יצטרכו לספר הם יגידו לכם את זה.

בעזהי"ת

מדריכה בהתנדבות/שירות לאומי לא.

מישהי- את אומרת מנסיון כואב אני מבינה, את לא רוצה שזה יחזור הדברים שקרו לך לבנות אחרות, אבל כל מקרה לגופו, אשתדל לשכנע אותה לספר להורים כל השאר זה בידי שמיים וה' כבר יעזור. אני משתדלת לתמוך בה ולעזור לה הרבה בכל מיני תחומים...

מרב- החברה שלי טוענת שבאמת כמו שכתבת שהיא יכולה להתגבר על זה לבד, בלי ההורים ואלי בלי גם טיפול (בגלל זה היא מאד שוקלת..) ובאמת לא צריך ללכת על כל הטרדה לטיפול אבל הזכרתי בכל משך השרשור שקרו לה עוד כמה דברים קשים שמעיקים לה עכשיו וקשים לה נפשית מאד ולכן היא שוקלת ללכת לטיפול שבנוסף גם הצטרפה ההטרדה (לא עלינו)

בוודאי שלא אדבר עם ההורים שלה, זה ישבור לה את האימון וגם זה לא אמור להגיע ממני...

זה בהחלט מה שקרה לה- הטרדה מילולית שזרקו מילה עם קונוטציה מינית

ולכן לא כזה מעיק לה אבל פשוט יש לה הצטברות של כמה דברים שכבר קשה לה...

תודה לשתיכן ולשאר המגיבות.

היא לא בקטע של לספר לאף אחד!! אף אחד! וזה כולל גם את ההורים שלה.

ההורים שלה יודעים על הדברים שקרו רק שהם לא יודעים שזה פגע בה נפשית והיא לקחה את קשה יותר..

מירב- אני אנסה לשכנע אותה שכשיפתח ביננו הדברים שוב... אני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות. מה שלא הורג-מחשל

מקום בעולם- הם המון ילדים בבית, אז אני לא יודעת עד כמה היא מקבלת יחס אישי ממש וגם יש לה קצת בעיות במשפחה (שמעתי ממש קצת על זה) אז אי אפשר לדעת אם ההורים שלה ישימו לב אלא הם צריכים שהבת שלהם תיפתח את זה..

היא אמרה שזה מספיק קשה לאמא שלה והיא מבינה שזה חשוב מאד והיא יודעת מה כוחה של אמא לבת.

היא מבינה אבל לא מסוגלת...

יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה

יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות

שניהם לא פעילים הרבה.

ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד

לפנות למנהלות

וגם לכלות

מכירה שבאיזור שלי סביב נתניה, יש לא מעט חוגי רכיבת סוסים לנשים. במושבים והקיבוצים באזור.  

ראיתי שיש בצהלה חוג רכיבה טיפולי לנשים לאחר לידה, לחיזוק רצפת האגן 

אני הולכת לחוג מסודר, אבל למה זה אומר שאין ממה לחשוש?

(ואני לא ממש בגיל של אחרי לידה )

תודה

רכיבה על סוסים נחשבת ספורט פופולרי לגברים ולנשים, תורמת לכושר הגופני, יש גם רכיבה טיפולית לטיפול בבעיות שונות. (למשל נשים אחרי לידה. זה היה בתור דוגמה). 

היום זה הוכח כלא נכון...

מוזמנת לגלל קצת

וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה  

רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה

עקרונית אין הנחיות לנשים להמנע מרכיבה על סוסים.

אבל זה כן עלול לגרום לפגיעה בעצב הפודנדלי/ להחמיר תסמינים של זה. אז אם יש כאב בפות באגן או במפשעה אחרי רכיבה על סוסים כדאי להמנע ולהבדק אצל רופאה

יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,

שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,

שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן

❣️❣️

מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים

עד רדת הערב, גשם

הקשב לנשים בחלון

עד רדת החושך, גשם הקשב

לנשים הצופות בוילון

גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה

גם בנו יש אימה וזעקה

למשהו פורח

וכן הלאה

עד סוף השבוע

גשם, הקשב לנשים בחלון

עד קץ השבועיים

גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות

גם לנו בחצר

חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא

גם אנו מצפות עד אין בינה

למשהו ברוך כמו הגשם

גם בתוכנו מחכה שותקת

חלקת ארץ קטנה חרבה

והגשם שלנו איחר לרדת

הגשם שלנו

טרם בא

אך הגשם שלנו יבוא

עננים כבר זעים במרחב

הגשם שלנו קרב, קרב

בצעדי ענק

הקשב לנשים בחלון

גשם אדיר ונוהר.

הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-

הוא חוזר

הוא חוזר

הוא חוזר

נ.ב

יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו

חיבוק וחיזוק 🫂

ההלכה מתירה להפיל.

וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר

ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה

טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד

א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.

ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.

נסי בלי תחתונית 

 ותחתונים מכותנה, גם לאימון.

( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה ) 

@עשב לימון מבד מכבסים? 

אני פשוט חוששת שמריחים אותי 

איך יודעים שזה תקין? ומה עושים כדי שיהיה פחות ריח?

הפורום מיועד לבנות מגיל 15 ומעלה - אין הגבלה למעלה

שרשור לדוגמא בה היא עונה:

שיטת אביבה - הריון ולידה

באתר יש רשימה של כל המדריכות.

אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא

אני מכירה, ניסיתי.

זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.

אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,

וכשלא- לא.