אני לקחתי בפעם הראשונה, כשלפני כן נורא כאב לי מהזרוז שעשו לי. בפעם השניה לא הספקתי למרות שרציתי, ואחז ראיתי שאני מעדיפה בלי אם לא נורא כואב, וכך עשיתי אח"כ.

 אני ממליצה לך לא להחליט מראש, אלא תוך כדי אם תרצי תבקשי, בהצלחה

היו המון שרשורים בנושא, את יכולה לחפש.

שלי עם אפידורל... מעניין אם זה מאפיין של לידות ראשונות

מבחינתי ההרגשה הזאת של חוסר שליטה בלידה היא מרגשת וחזקה (בלי קשר לאפידורל כן או לא) - בתחושה שלי אני בזמן הזה לא יכולה להחזיק את המושכות, אז אני מוסרת לקב"ה בכבודות ובעצמו שיחזיק אותן!

לא יודעת אם זה יעזור לך או לא, בכל מקרה בהצלחה בהחלטה!

אה, ועוד משהו - אני בספק עד כמה נסיון של אחרות יועיל לך. כל אחת מגיבה אחרת לאפידורל, ויותר סביר שתרגישי בדומה לפעם שעברה שקיבלת אפידורל מאשר בדומה למישהי אחרת מהפורום... אבל זאת רק דעתי...

לקחתי בלידה הראשונה אפידורל אחרי שעות של צירים..!! [15 שעות צירים.. ]

וב"ה, היתה לי חוויה טובה סה"כ מהאפידורל [למרות שהוא עיכב לי את הלידה עצמה!! הייתי 3 שעות פתיחה 10.... חשש לוואקום...]

היה לי נוח לשכב. למרות המחט וכו', תוך כדי דיברתי עם הדולה ובעלי והיה כיף, כיף לא לחוות כאב. כיף להרגיש את הרוגע. כיף אחרי שעות של צירים ונשימות- ואוו, לא כואב- הרגשה מדהימה ב"ה. ועוד הידיעה שעוד מעט אני הולכת לפגוש את הנסיך..באמת ב"ה הרגשה טובה.

היה לי רעד אחרי האפידורל והיה לי קר, ביקשתי שמיכה... אפילו 2 אולי.. והיה כיף דווקא פתאום להתחמם- סוג של כירבול כזה..

קיצר, סה"כ כן, היתה לי חוויה טובה.

זה שזה עיכב לי- זה נתון שבהחלט אני חושבת עליו ללידה הקרובה בע"ה, מצד שני- לא שוללת..

בקשר להרגשת כאב עם האפידורל-

נורא אישי..

יש כאלה בכלל לא משפיע עליהם.. יש כאלה חלקית..

וכמו בכל דבר- ס"ד ותפילה שאם כבר לוקחים-אז שבאמת יהיה לטובה לברכה..

אני לא יודעת מה להמליץ לך...

הכי טוב זה להגיע ולזרום...

מה את מעדיפה ברגע האמת?

כאב צירים או אי נוחות של מחת?

תבואי בראש של אני מתפללת לה' שיתן לי כוחות ושמחה ואמונה- להתמודד עם הצירים.

ותראי מה יהיה ואיך..

זה מה שאני אומרת לעצמי,

קרובה ללידה השנייה בע"ה...

מתפללת לה' שיביא לי כח , שמחה ואמונה להתמודד עם הצירים, כי גם לאפידורל לוקח זמן.....

ובע"ה, מה שיהיה- יהיה לטובה.. ולברכה...

מקווה שכן קצת עזרתי ועודדתי אותך...

גם בלידה ראשונה כמובן..

בכללי עדיף לקחת אפידורל כשאת כבר בשלב האקטיבי של הלידה (כלומר בערך מפתיחה 4-5).

אם לוקחים אפידורל בשלב הזה הסיכוי שהוא יעכב את הלידה הוא יותר נמוך.

אבל כמובן שזה משתנה לאישה לאישה ומלידה ללידה..

נראה לי פתיחה 3-4.. ישר כשהכניסו אותי לחדר לידה... כי פחדתי שלא אספיק, בגלל הלידה הראשונה...
בסוף זה נמרח כמו מסטיק

למה שלא תנסי דברים אחרים שמוצעים?

כך שהשמועות ממש לא מדד.

אני שמעתי כמה פטידין הוא יעיל ונהדר- וזה גרם לי ללידת בזק שהיתה טראומת חיי לשנים רבות.

אצלי האפידוראל משפיע נפלא- ולכן כל סיפורי האימה עליו לא משכנעים אותי.

כל אישה וגופה ומה שמשפיע עליה.

מצחיק להסיק מאחת לשניה.

לפי ההמלצות של הדולה שלי, ניתן לקחת כבר מפתיחה 3-4..

לפני האפידורל הייתי מעולפת, והאפידורל פשוט החייה אותי!! הצלחתי להרדם לכמה שעות ולצבור כוח לצירי לחץ.

לידה קלה בעז"ה!

אם נגיד שלחו בקבוצה של הגן שיש מסיבה כלשהיא ושיבוץ, אז אני כותבת את התאריך של המסיבה וכמה ימים לפני כותבת תזכורת ביומן להכין את הכיבוש שהשתבצתי אליו.

וככה לגבי כל דבר..

לגבי תזונה וספורט לא רואה צורך לתעד, פשוט משתדלת לתכנן מראש מה אני אוכלת בימים הקרובים ויש ימים קבועים לספורט

הכנסות- הוצאות אנחנו משתמשים ברייזאפ וממליצים ממש!! אבל לפני זה היתה לנו אפליקציה אחרת (אבל שצריך להזין כל דבר בעצמינו וזה כאב ראש)

בעיקר כותבת לעצמי בראש

זה מרחיב ומאמן את יכולת הזיכרון

משימות קריטיות אני עושה להם תזכורת באייפון

דברים שאני רוצה לכתוב לעצמי

כותבת בפתקים באייפון

תזונה מצריכה יכולות ואימון

אז היכולת הבסיסית שצריך קודם היא לשים לב מה מכניסים לפה ולזכור את זה

ספורט אני עושה כמעט כל יום

אז אין מה לזכור

זה הרגל

אבל גם הוא כמו תזונה

מצריך יכולות של יישום והתמדה

והיכולת לזכור היא בסיסית 

בלי תזמון ספציפי

אני רושמת בפתקים (גם אפליקציה מובנת) עם אופציה של סימון ביצוע לכל משימה 

Trello  זה מערכת לניהול משימות. את יכולה לעשות נגיד עמודות של לעשות, בטיפול, ובוצע. ואז להוסיף שם משימות.

בתקופות מסוימות השתמשתי באפליקציה בשם any.do לניהול משימות וזה היה מעולה  

לתאריכים של אירועים משתמשת בגוגל קלנדר.

אין לי אפליקציה אחת לכל מה שתיארת אבל ניהול של הכל בכמה אפליקציות בטלפון ממש נוח 

עם תומכי זיכרון בפלאפון ליתר ביטחון

דברים שתלויים בזמן או קבועים מראש אני מכניסה ליומן בפלאפון

רשימות וכו באפליקציה של פתקים

קניות - יש לנו קבוצת וואצפ ייעודית

תזונה ובריאות -  יש הרבה אפליקציות של בריאות , גם מובנות בפלאפון וגם להורדה מהחנות. אני אישית ייצרתי לעצמי בai אפליקציית מעקב, השתמשתי בה כמה שבועות עד שהרגשתי שזה כבר מיותר לי

יש גאדג'ט לשים אותו על המסך ממש, ואז הכל מולי.

לא מצפה מעצמי לזכור הכל.

גם בעבודה כל היומן של האאוטלוק שלי מלא בשורות של משימות ותזכורות. 

כשאת רוצה ליצור משהו חדש את לוחצת על הפלוס ואז יש לך בחירה אםזה אירוע או משימה. אם את מגדירה שזה משימה היא תקפוץ לך מתי שקבעת אותה עד שתסמני 'הושלם'

תגידי אם לא מובן חח

עם תזונה וספורט אני בכלל לא מתעסקת.

גם הכנסות הוצאות אני לא רושמת.

תורים ואירועים לרוב אני זוכרת. בתקופות של עומס, אני בדרך כלל מכינה לי לוח חודשי וכותבת שם הכל.

רשימת קניות אני עושה בפתקים בטלפון.

זה כבר יוריד לך לחץ.

וגם לא קשור לנשים.

לכל תחום יש את הרישום שלו.

יש לי קבוצת ווטסאפ עם עצמי.

יומן לתורים עם תזכורות.

הוצאות הכנסות יש חשבון בנק ופירוט אשראי. ממש לא צריך לרשום במקום אחר

יש אפליקציות ותוכנות שמציגות נוח את הנתונים, אבל מקור הנתונים זהה ולא מצריך רישום.

תזונה לא רושמת אבל גם יש אפליקציות.

חדר כושר רשום באפליקציה ויש תזכורות.

זה דווקא נוח שכל דבר מנוהל באפליקציה נפרדת.

איך תור לילדים לרופא שיניים מושפע מרשימת הקניות או ממעקב תזונה?

אם אין השפעה אז אין סיבה לנהל באותו המקום.

מה שאני רוצה ש'יקפוץ' לי כתזכורת אני כותבת בלוח שנה בטלפון

אפליקציה הפתקים ממש מעולה, כל פתק הוא בנושא מסוים (ארוחות, חופשה, משימות ליום החופשי וכו) ולמשל יש לי פתק של תפריט לשבת שכל פעם אני מוסיפה בו את מה שאכי בשבת הקרובה וכשנגמריפ לי הרעיונות אני יכולה לגלול אחורה ולראות את כל מה שהכנתי

תורים בדרכ מקבלים אסאמאס או טלפון יום לפני

הוצאות הכנסות הכל באתרים ובאפליקציות

טיולים של הילדים וכו - בדרכ שולחים פתק ואני מצלמת בטלפון ושולחת לבעלי שיישמר או תולה על המקרר

מה שצריך לעצמי אני לרוב זוכרת כי אני מתנהלת בתוך זה בשגרה

בעבודה - למשימות פתוחות שקיבלתי במייל משאירה את המייל פתוח על מה שצריך/ יש לי אקסל עם צקליסט

איך את יכולה לדעת שלא תקבעי שום דבר על גבי תור שנקבע לך?

לפותחת @אובדת חצות - אני רושמת בלוח השנה ביומן את כל התורים שיש לנו (לי, לבעלי ולילדים) וגם דברים קבועים אחרים (כמו זמני שיעורים של בעלי או חוג קבוע לילד אם יש). זה גם כדי ששלא אשכח, וגם כדי שלא אקבע בטעות דברים על השעות שכבר תפוסות.

לפעמים עושה לעצמי רשימת משימות יומית באפליקציית הפתקים בטלפון (אם אני מרגישה שמצטברות הרבה).

משימות בעבודה לרוב אני זוכרת כי אני מתייגת כל מייל שאני מקבלת בתגית מתאימה (ואז יכולה להיכנס לתגית "עבודה" ולראות אם יש משהו שעוד לא עבדתי עליו). אבל אני עובדת רק במחשב.

לפעמים אני רושמת בפתקים בטלפון גם נושאים חשובים שאני צריכה לדבר עליהם עם בעלי, כדי שלא אשכח כשהוא חוזר🤭

תזונה וספורט לצערי אני לא שמה לב אליהם... אבל יש אפליקציה של כללית שקצת עוזרת בזה. (יש גם לעוד קופות, למיטב ידיעתי)

האמת שאני מרגישה שכאישה אני יותר מצליחה "להחזיק" בזיכרון דברים, יותר מבעלי. אבל כן, גם אני שוכחת דברים... זה אנושי...

כאמור - יש תזכורות מטעם הקופה / המכון אם צריך בהודעה.

לבעלי אני בכלל לא רושמת הוא ילד גדול ושידאג לעצמו

ואם את רוצה לקבוע תור אחר זה יכול להיות גם שבועיים לפני, ואז עלולה להיות התנגשות בלי שתדעי...

(והאמת אצלנו הרבה פעמים אלה תורים פרטיים, אז לא תמיד יש תזכורת לפני...)

רופא שיניים זה רק בעלי אז לא אכפת לי ככ איך הוא מנהל את זה כאמור

צננת, שפעות וכו אצל רופא משפחה מתי שצריך זה רק אני ויש זמינות תורים גבוהה ואסאמאסים

לא מסובך לי 

יש לי קבוצה עם בעלי של אירועים. שם כותבת את התורים, מסיבות, אירועים וכו.

אבל באמת קצת קשה לעקוב. לוח שנה שבועי/חודשי אונליין או ידני יכול נראה לי להועיל יותר. 

הקרדיט לקרציה מפולניה

מצרפת קישור

שיטת המדיח לניהול משימות | הקרציה מפולניה

ולמינון הנכון.(מנסיון) 

צריך הרבה סבלנות, ובע"ה שיהיה לתועלת.

ורק אז אשר לשנות אם זה לא טוב.

לגבי התאבון- עדיף לתת משהו לאכול לפני הכדור,

 ולפעמים אחרי שמתרגלים למינון, התאבון חוזר.

אבל זה לא מניסיון אישי אז אולי המנוסות יוכלו לעזור יותר..

יודעת על הרבה תלמידים שפשוט לא לוקחים כי נמאס להם מהתופעות לוואי, אבל אצלי הם בתיכון ומחליטים בעצמם אם לקחת או לא. 

מניחה שזה בגלל שזה הזמן בערך שההשפעה של התרופה מתפוגגת אצלו, והמעבר קשה לו.

(הוא לוקח את הכדור בבוקר?)

של כמה שבועות ספורים, וזה דיכא לו את התיאבון רק לזמן שהכדור פעיל, בערב כן היה לו תיאבון. בהמלצת הרופא נתתי לו ארוחת בוקר טובה, של פרוסה וחביתה גדולה, על הבוקר לפני שלקח את התרופה, כדי שלא יפספס יותר די ארוחות.

גם אני יודעת, אבל לא ממש מנסיון, שלהתאים את התרופה המתאימה לוקח זמן...

בעיקרון לכל אחד מתאים משהו אחר לכן הרופא הציע להחליף.

האמת שעל אטנט נראה לי ששמעתי על כמה ילדים שהיה להם יותר טוב. אבל כאמור זה אינדיבידואלי לגמרי. 

וגם הסברנו לו שחשוב לאכול לפני אז הוא שיתף פעולה ואכל בזריזות.

אבל כאמור, זה היה לתקופה קצרה, לא יודעת אם היינו מתמידים בזה לאורך זמן. 

אני ממש מבינה את המורכבות

אבל ככה זה מנסיון שלי הרבה שנים כבר.

לק"י

אצלינו מחלקים גם סתם של ירידי חסד לפעמים.

אני בכללי חושבת שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רצונות לא ממומשים של ילדים.

אבל כמובן שקל לדבר.... ובפועל אני מעדיפה לפעמים שלא ידעו מראש.

שיש סיכוי שרק ההורים יראו, ולא הילדים.

איך הפרסומת מגיעה לתוך הגן?

לא מאמינה שזה חוקי אלא אם אתם בגן חבד.

בכל אופן אצלנו שמים שלטים למלא דברים ממש מול הגן. בעיני הזדמנות לדבר עם הילדים על בחירות ואחריות וגם על פרסומות אמת/שקר וכד.

נגיד קניתי לילדים חבילת וופלים שעל וופל עטוף בעטיפה עם צבע שונה. עשינו משחק מבחן טעמים וכד'.

בגיל יסודי מלמדת אותם גם על מיני טריקים.

תחשבי מה היית עושה אם הייתה פרסומת להפנינג שלא תואם לאורחות חייך איך היית מגיבה.

אותו דבר גם פה.

אפשר כמו שאמרת לקנות להם ארטיקים מהמכולת בלי ללכת לפעילות הזו.

אצלנו מחלקים להם פרסומות של חוגים, והם כמובן מתלהבים,

אבל מצד שני זו הזדמנות בשבילי ללמד אותם סדר עדיפויות וחינוך כלכלי, וגם כשיש דברים שמתחשק ללכת לא תמיד זה מתאים לנו.

אבל לא הבנתי למה פרסומת צבעונית היא סוג של שקר.

כולם יודעים שזו פרסומת, ואם יש הגרלה אז כתוב הגרלה, בד"כ מה שכתוב נכון ולא רמאות. על הפרסומות של החוגים כתוב כמה זה עולה כל חודש. ותהלוכות של חב"ד בכלל לא עולות כסף, רק השתתפות בהגרלה, וזה כיף לילדים גם בלי הגרלה (אני בכלל לא אוהבת להשתתף בהגרלות כי מעדיפה שלא יצפו ולא יתאכזבו, אבל הילדים אוהבים את זה בכל זאת).

הם רואים פרסומת צבעונית עם תמונות של פרסים.

אבל הם גם לא יודעים לקרוא איפה יש את הפרסים האלו... אלא אם כן הגננת מספרת להם שזה תמונה של תהלוכה של חב"ד.

בכל מקרה אצלנו מחלקים מלא פרסומות ואני צריכה להסביר וללמד אותם מתי פרסומת מתאימה לנו ומתי לא.

כולנו צורכים פרסומות בכל מיני פלטפורמות.

אבל לחלק פיזית לילדים (ילדים! גן! יסודי!) פרסומות זו חוצפה ממדרגה ראשונה, וגם ממש לא סבבה בעיניי.

רוצים לפרסם? תביאו לגננת/מורה והיא תשלח להורים.

הם קטינים וגם עם שיקול דעת שלא בדיוק שקול, ובעיקר- תחת אחריות ההורים, כשההורים הם גם אלו שמחליטים בנושא חינוך.

אז לפרסם בתוך המסגרות/מחוץ לשער ישירות לילדים? גם לרוב מי שמביא זה אנשים זרים, אז בכלל. ובלי ידיעת ההורים. זה פשוט… חוצפה ומסוכן.

זוכרת את זה כילדה, אבל רק עכשיו מבינה כמה זה בעייתי. אז היה לי נורמטיבי מאוד. 

נכון שזה לא כ"כ בסדר, אבל ברור שאם ילד מקבל פרסומת הוא שואל את אמא ולא בא לבד.

יש המון דברים בחיים צבעוניים, מזמינים, מושכים שילד יבקש ואמא תגיד לא מאמי. הכל טוב, אף אחד לא הכריח אותם ללכת. נכון שזה גורם אולי לחיכוך בין ילד לאמא, אבל זה לא משהו שמשכנע תכנים אסורים, זה בסך הכל משהו חיובי, מעודדים אהבת חינם, אומרים פסוקים. מסבירים מראש מה זו הגרלה ובכלל לא חייבים להישאר להגרלה. למה זה כ"כ מאיים עליכן? 

ולא על הספציפי הזה.

לגבי חבד ספציפית אישית לא רואה בזה משהו חיובי. נכון זה כותרות של אהבת חינם ופסוקים אבל זה מגזר אחר עם אורח חיים שונה והשקפה אחרת. בביס חרדי לא היו מקבלים מורה דתית לאומית גם אם היא תלמד רק תכנים שמקובלים עליהם, וזה הגיוני גם להיפך מהרבה סיבות.

חוץ מזה ממש לא מתאים לי שהילדים שלי יגידו יחי אדוננו או משהו כזה, שלא ראיתי משהו של חבד שלא אומרים את המשפט הזה, וזה בפני עצמו תוכן בעייתי בעיניי

אם זה נכון או לא

אבל לגבי המשך הדברים שרשמת על חבד..

למדתי בחבד ובהחלט לימדו אותי מורות מכל הגוונים... דתיות לאומיות וגם לא דתיות

ממש לא כל המורות היו חרדיות..

ויש גם מלא מקומות ואירועים של חבד שלא אומרים יחי אדוננו..

זה זרם מסויים בחבד שאומר את זה בכל הזדמנות, אבל זה ממש לא כל חבד

סתם הייתי חייבת להגיב על זה, כי נשמע סתם כל מיני טענות על חבד שהן לא נכונות..

על עניין הפרסום זה משהו אחר ויכולה לגמרי להבין למה זה מעצבן

אני עצמי (ואני ממש לא צעירה) השתתפתי בתהלוכה של חב"ד בל"ג בעומר בילדותי וגם הילדים שלי השתתפו לא מעט פעמים.

מעולם מעולם מעולם לא התבקשו להגיד יחי אדוננו.

את המשפט הזה אומרים חלק קטן מאוד מחסידי חב"ד, זרם פנימי מתוכם המאמינים שהאדמו"ר האחרון הוא- הוא מלך המשיח (והוא נפטר ועתיד לחזור) והמשפט הזה מכוון לתחייתו והתגלותו.

רוב חסידי חב"ד ופעילי חב"ד הפועלים כ"שלוחים" של הרבי, אינם משתייכים לזרם זה ואינם מבקשים לומר את המשפט הזה.

הם כן מפיצים 10 פסוקים מתוך תורתנו שהרבי האמין שהם פסוקים שכל יהודי עליו לדעת ולפעמים מבקשים מילדים לחזור עליהם כשהם אומרים אותו בקול.

לי באופן אישי אין עם זה בעיה.

ובכללי אני לא נכנסתי לדיון הכללי בנושא, כי אין לי בנושא זה.

אם כי הייתי יכולה לדמיין דיון כזה בפורום חילוני שבו הורים מתלוננים שחסידי חב"ד פתחו דוכן להנחת תפילין ליד התיכון שהילדים שלהם לומדים בו...

בתור ילדה השתתפתי מלא בדברים של חבד ותמיד תמיד אמרו את זה, וגם בתור בוגרת שראיתי אירועים שלהם מהצד מן הסתם בחיים לא הייתי באירוע שזה לא נאמר. מדברת על ערים שונות, שנים שונות, מארגנים שונים.. 

שהשתתפה כנראה יותר ממך בדברים של חבד

וממש לא בהכל אומרים את זה

ולהפך, יש הרבה מתנגדים להגיד את זה

כנראה איכשהו נפלת על מארגנים מהזרם הזה, אבל יש הרבה הרבה שלא

בכל אופן, לא חשוב.. סתם רציתי להסב שזה לא בהכל ולא בכל מקום

יחי אדוננו...

אבל יכול להיות שזה קשור לסוג החבדניקים

זה קשור לזה שלתת לילד פוסטר פרסום בלי שהורה שלו לידו זה פשוט לא שייך. גם לא שייך לתת לו צעצוע או ממתק בלי אישור הורה (מדברת על אדם זר שמחלק מחוץ לשער לכל הילדים, לא על מורה וגם לא על כאלו שמפתים ככה ילדים ללכת איתם ופוגעים בהם).

אם הילד רואה פרסומת ברחוב, או הולך עם אמא/אבא ויש פרסום למשהו לילדים- סבבה. אבל לטרגט בתי ספר יסודיים ולחכות בסוף יום הלימודים כדי לחלק לילדים פליירים (וממש לא משנה כרגע למה זה ואם זה עולה כסף או חינמי)- זה פשוט לא במקום.

כי זה התערבות בחינוך שלך באופן ספציפי לילד שלך, וכי זה ניצול לרעה של התמימות שלהם.

אם יש משהו חביב שרוצים לפרסם לילדים (הפנינג, חוג או לא משנה מה)- יתכבדו אותם אנשים ויביאו זאת דרך הצוות החינוכי של המוסד, שלפי שיקול דעת (רוח המוסד וההורים) יחלק או לא לילדים, וזה יהיה מדמות שהם מכירים (המורה, הגננת וכו)

אבל תהיי בטוחה שחב"ד מביאים גם לבתי הספר המסורתיים והחילוניים באיזור. ולא נראה לי שההורים שם היו מעודדים את זה במיוחד.

איך נגיד היית מרגישה, אם היו מביאים לילדים שלך פלייר של חוברת חוגים (תמים, לא?), שכוללים תמונות של רקדניות בלט בבגד בלט, שחיינים בבגדי ים, וכו?

או אם תנועת נוער חילונית היתה מחלקת לילדים פרסום על הפנינג חנוכה?

אז שיעבור דרך בית הספר עצמו. שישלח להורים את הפרסום, או לפחות שמי שיחלק לילדים תהיה המורה שלהם אחרי שגם עברה על הפרסום וראתה שהוא באווירת האוכלוסיה…

תהלוכות ל"ג בעומר הם כבר מזמן לא ארוע רק של חב"ד. משתתפים בהם ילדים מכל החוגים והזרמים. לא שמעתי על תהלוכה שצריך לשלם בה דמי השתתפות, נשמע לי מופרך. איזה תוכן בעייתי יש בתהלוכה שלא מתאים לרוח ההשקפה של חוגים אחרים? ממה שידוע לי אומרים פסוקי תורה, (מעולם לא השתתפתי בתהלוכה שאמרו בה יחי אדוננו, מתארת לעצמי שיש כאלה, אבל לרוב ממש לא) שרים שירים של ל"ג בעומר, לפעמים יש הצגה עם סיפור חז"ל או סיפור על מעשים טובים, ואטרקציות ופעילויות לילדים. בכנות, הטענות פה נשמעות ממש כמו הטענות על דוכני תפילין.

זה לא הדבר הראשון ולא הדבר האחרון שהילדים יבואו אלינו בתחנונים שנלך/נעשה/נקנה ואם לא יתאים לנו נגיד להם לא. לכל הורה יש בחירה אם ללכת עם הילדים לתהלוכה או לא. גם אם לא יקבלו פליירים נוצצים, הם יכולים לשמוע על זה מחברים ולהתחנן ללכת, ואז מה נעשה, נאשים את החברים?

" מאיים" , " מזכיר תלונות על דוכני תפילין" .

כאילו ברגע שאני לא אוהבת שמחלקים פרסומת ישר לילדים גן , הפכתי לשונאת חב"ד או לא יודעת מה. תשלום על הגרלה , אבל מה שמושך את הילדים אלו תמונות של הפרסים. וארטיק.

ולא בא לי להגיע כי אין לי כוח , סתם לא בא לי , אין לי סיבה אידיאולוגית . למה כל דבר צריך לבוא דרך ערכים ואידיאולוגיה? סתם לא בא לי ללכת לתהלוכה כי אני לא אוהבת תהלוכות.

כולם מפרסמים פעילויות בקבוצה שכונתית או באלון  שבועי . לדעתי זה מספיק.

כנראה מארגנים יודעים שאם הם לא יחלקו ישר לילדים , הרבה לא יבואו .

גם אמירת פסוקים בגינה. בשכונה הנוכחית עושים את זה בטוב טעם. לפני עשרים שנה גרתי בשכונה שבה שליח שם ארגז קטן של ארטיקים הולך,  כולם כולל ילדים גדולים שלא אמרו פסוקים בכלל , היו מתנפלים על הארגז הזה בצורה חייתית כאילו לא ראו ארטיק מימיו. למה זה היה טוב? לעודד בריונות ?

וגם הסניף שכל פעם המדריכים מגיעים ומפרסמים ומלהיבים ותבואו וזה לפעמים הפנינג בעלות לא סבירה והילדים ממש רוצים לצאת, ואני מתוסכלת.

כל נער ונערה באזור...

מתרימים תמורת מתנות

מעצבן ממש אותי

ובקשר למה שהילדים חוזרים מהגן, אז אפשר להגיד שיש תהלוכה וכו ואנחנו לא הולכים כי זה רחוק/מאוחר/יש לנו משהו אחר באותו זמן / אני לא מאמינה בזה וכדומה

בדיוק היום הייתי והם נהנו האמת🙃

אם לא בא לך אז זה בסדר להחליט שלא. כמו כל רעיון אחר שהילדים מגיעים איתו אבל מסכימה עם מי שכתבה שזה לא כזה סבבה לתת להם ישירות ולהלהיב אותם

ולא של הארגון.

ההנהלה צריכה להפעיל שיקול דעת ולא לחלק ישירות לילדים, ואת העניין הזה כן יש להורים אפשרות לשנות.

אלא אם כן מדובר בגן שלהם ואז זה יותר הגיוני.

וכל פרסומת צבעונית ומושכת, זה הקטע של פרסומות 🤷🏼‍♀️

אין מצב שמחלקים פליירים בבית ספר בלי אישור ההנהלה.

ואם כן זה באמת בעייתי.

אני באופן אישי לא מבינה מה הבעיה, אם זה משהו חינוכי, מביאים למודעות למי שמתאים - אחלה ולמי שלא הכל טוב.

הרי זו בדיוק הטענה של החילונים.

שאיזה חבדניק בא לילדים לשער של בית הספר ועושה להם 'פרסומת' על תפילין. ממש, אבל ממש בלי הסכמת ההורים.

איפה באמת ההבדל???

אני רוצה להגיד משהו שאולי קצת יעצבן.

היום זה פרסומת של חבד בגן ומחר זה יהיה חבר שמביא צעצוע מושך כזה או אחר. או חשיפה לתכנים דלא מתאימים לכם.

אין לנו בכלל בכלל שליטה על מה שהילד ייחשף אליו.

ובעיני ההבנה הזו הלא מובילה ל- "אז אני אחשוף אותו להכל" אלא יותר לעבודה עצמית שלי כמחנכת: " איך אני מתווכת לילדים שלי דברים שהם נחשפו אליהם ולא מוצאים חן בעיני"

אם באמת תהיי שלמה עם עצמך. תוכלי להיות מספיק ברורה ועקבית כדי להסביר לבן שלך למה לכן זה לא מתאים.

בעיני יותר מעצם פיתרון הבעיה הנקודתית הזו- דווקא ההתמודדות הזו תנחיל לילד שלך חוש ביקורתי ויכולת סינון של טוב ורע לפי השקפת הבית שלכם.

ובעיני את יכולה גם להחליט שזה באמת מעצבן אבל השמחה של הילדים שווה את ההקרבה שלך  ולכן את מחליקה.

בסופו של דבר- הניסיון לשנות את המציאות ולהתאים אותה לצורה ש'כאילו' תמנע ממך התמודדות. הוא ניסיון חסר סיכוי. ולכן עדיף לעשות עבודה על עצמינו איך אנחנו מתמודדים עם זה ולא איך מנסים לשנות את הסביבה.

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

תודה!

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר

בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.

קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.

צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.

לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.

אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.

כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.

אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.

בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

ארוחות מסודרות במקרר

בגדים מוכנים, כולל נעליים וגרביים

כל מה שצריך להביא למעון/גן מוכן על העגלה

יש לי שלושה קטנטנים לארגן והשאר גדולים ומתארגנים לבד

בדרך כלל אני קמה איתם וישר מתחילה לארגן אותם. ראיתי שאם אני או הם עושים קודם דברים אחרים אז הכול לוקח הרבה יותר זמן.  סה"כ לוקח לי בערך רבע שעה לארגן (ומאוד עוזר להתארגנות מהירה לתת להם משהו קטן לנשנש תוך כדי)

אז הוא שלח אותי לאולטראסאונד כליות ודרכי השתן, וגם רצה שאעשה בדיקת שתן פעם בשישה שבועות.

לא יודעת אם צריך מעקב הריון בסיכון. שלי היה בסיכון בלי קשר.

לכתוב פניה לרופא באפליקציה?

אני עושה את זה על כל שאלה קטנה וזה ממש נוח

והוא לא התרשם חח..

ב"ה

לדעתי יש הרבה יותר סיכוי שתקבלי תשובות אם את כותבת מהניק שלך.

כי יש נשים שמאוד אכפת להן מהאאוטינג אז הן לא יכתבו על גבי הפורום שהן עשו הסבה לסיעוד, אבל אם הן ידעו מי את הן יפנו אלייך בפרטי.

זו ההשערה שלי.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

פשוט כל הסביבה שלי יודעת שאני מחפשת הסבה ומשווה מקומות אז זה אאוטינג אמיתי...

ואז יהיה נוח לפנות אליך

שאם יש מישהי כזו, היא יכולה לכתוב לאחת המנהלות ואנחנו נוכל לקשר..(לכתוב פה בשרשור שיש מישהי שמוכנה לתת מהנסיון שלה באישי, ושהפותחת מוזמנת לאישי לקבל את הניק)

רלוונטי?

בשע"צ לימודים בין 8:00-15:00

במכון טל 8:30-15:30

בשע"צ לומדים כל השנה חוץ מחול המועד ושבועיים שלוש באוגוסט

במכון טל לומדים סמ' א,ב,אלול

בשע"צ אני חושבת ששנתיים וחצי זה כולל הזמן עד הממשלתי (לפי מה שהבנתי אבל לא וידאתי)

במכון טל זה שנתיים וחצי לימודים ואז המתנה לממשלתי

בשע"צ שנה א' יומיים פרונטליים, יומיים בזום. שנה ב' 3 ימים פרונטליים יום אחד בזום

בטל הבנתי שיומיים יומיים בכל השנים (ושוב, לא ודאי לי עד הסוף אבל ככל הנראה כן)

התעודה משעצ היא של מכון טל כי הם עובדים בשתפ

אני לא בטוחה אבל קראתי באינטרנט בכל מיני פורומים ששעצ זאת תעודה ומכון טל הוא תואר

עוד מידע מפורומים שלא וידאתי אותו:

שעצ כיתות גדולות, מכון טל עד 20 בנות

מכון טל יותר משפחתי

שערי צדק יותר מקצועי

ואולי ניפגש שנה הבאה

ממליצה לבדוק מה המשמעות של זה בשטח כי ךדעתי זה פרמטר ממש חשוב בהחלטה.

יש מקצועות שההבדל משמעותי מאוד

הסבה מבוססת על זה שכבר יש תואר ראשון, ומוציאים רשיון לעסוק בסיעוד, על בסיס התואר הראשון שכבר יש לך.

בעבר בשערי צדק היה רק תעודה ובמכון טל תואר אבל כבר הרבה שנים שערי צדק מוציאים תואר ששייך למכון טל, אבל כל אלו רלוונטיים למיטב הבנתי רק למי שעושה תואר ראשון בסיעוד, בהסבה זה לא עובד לפי תואר.

לגבי הסבה במכון טל לא הכרתי שיש, כנראה ממש חדש, נכון ללפני שנתיים לא היה.

לא יודעת לגבי מקצועיות אבל בגלל שסהכ עובדים בשתפ מלא לא מאמינה שיהיה הבדל משמעותי במקצועיות.

מה גם שכשאת יוצאת לשוק לא מעניין אף אחד איפה למדת (בתחום של אחיות) למעט אם למדת באוניברסיטה בשטחי הרש"פ...

לק"י

לתת מוצקים ולראות כמה היא רוצה. הגיוני שזה יהיה קצת, ויגדל בהדרגה. לתת לשתות גם מים.

ואם אכלה מעט, להשלים עם חלב אחרי המוצקים.

בשר, עוף וכדו'?

(כמובן מרוסקים)

מוצרי חלב (לא חלב נוזלי)

דגים

ביצים

בוטנים (כבמבה או כמחית)

שומשום

פירות שידועים כאלרגניים

אחרי זה, אפשר לתת הכל.

זה הכי נמס בפה ומבחינתי זה המאכל שאני הכי רגועה שלא ייחנק.

ויש כאלה שאומרים שכל שחושפים מוקדם הסיכוי לאלרגיה יורד.

פשוט צריך לתת בהשגחה, בנפרד מאלרגנים אחרים (כדי שאם יתפתח משהו תדעי ממה זה נגרם) וזהו..

אני מעדיפה לא לתת בשבתות בפעמים הראשונות, סתם מרגיע אותי לדעת שאם ח'ו קורה משהו אז יש יותר אופציות זמינות (אפילו ברמת הטלפון הדולק)

אבל ברור שלתת. 

לא צריך כל יום, אבל אחרי הפעם הראשונה לתת עוד כמה פעמים בתוך כמה ימים, ואח"כ להמשיך לתת מדי פעם.

ככה הרופא שלנו אמר, כדי למנוע אלרגיות.

פשוט תמיד תהיתי לעצמי איך חושפים לזה. אני לא מחזיקה ברגיל ממרח שקדים או אגוזים בבית ולתת בצורה השלמה זה כמובן לא אפשרי..

מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.

המצב באמת ממש קשה,

בטח כשקונים בית חלומות.

הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.

עשיתם את זה במודע?

לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,

אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.

ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.

לא קל, אבל פתרון טכני..

בהצלחה!!!

לק"י

לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.

אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).

2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....

ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?

לעשות סדר בחשבון הבנק

לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות

מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים

לכל דבר יש מחיר

לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.

לא פשוט ממש!

לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף

בהצלחה!

וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף

יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי 

שההומאות העיקריות זה 2 רכבים ומשכנתא גדולה

ושכבר רגילים לזה קשה לרדת מזה.

אולי לפרוס את

המשכנתא ליותר? או להתייעץ עם עמותה שמבינים?

דיי איתך בסירה

אמנם לא משכנתא מטורפת ו2 רכבים, אבל הרעיון שאין מאיפה להוריד

אני כל כמה זמן עושה ממש רשימה של כללל ההוצאות שלנו, הוצאות קבועות, משתנות. רואה כמה ממוצע מוציאים בחודש על כל דבר ואם זה הכרחי או שהתפזרנו

זה חשוב מאוד בעיניי

ארגון ללא מטרות רווח

יושבים שם אנשים שמבינים ונותנים סיוע

אתם צריכים להביא לפגישה מסמכולוגיה של עוש וכרטיסי אשראי ויושבים לנהל תקציב

יש להם איזה אפליקציה וכל מיני דברים טובים שיכולים לעזור.  

אין סיבה שבאופן תדיר תוציאו מחסכונות. ממש ממש לא.

נשמע שאתם מרוויחים אחלה, והבעיה היא יותר בהתנהלות של ההוצאות. ובדיוק בשביל זה פעמונים הכי מתאים.

מקווה שיעזרו לכם.

בכל מקרה, סופר למשפחה גדולה- לגמרי הגיוני שיצא כמה אלפים. כמובן שכדאי סופר גדול זול בשביל הרוב המוחלט (אושר עד, רמי לוי וכו).

רכב זה מאודדדד יקר ברמה החודשית. אז ברור ש2 זה משפיע מאוד.

ומשכנתא- מה זה גבוהה מבחינתך? אבל לחלוטין יכול לחנוק. 

יכולים לעזור לכם ממש משמעותי

בכללי ישראל מדינה יקרה והכל עולה יקר.

אבל אם כל חודש אתם אוכלים חסכונות, מתישהו החסכונות ייגמרו ואתם תיכנסו למינוס

או לחילופין תיאלצו לרדת ברמת חיים או להגדיל הכנסות. אז עדיף לשקול לעשות את זה עכשיו ולא אחרי שייגמרו החסכונות.

בקיצור בשורה התחתונה, אתם חייבים לעשות סדר.

משפחה לא יכולה באופן קבוע ולאורך זמן להוציא יותר מההכנסות.

אבל כמה דברים שעלו לי

קניות- לבדוק שאתם קונים במקום זול, לבדוק שאתם קונים מה שצריך ולא זורקים אוכל, לבדוק אם קונים מותרות או פינוקים שלא חייבים כגון ממתקים, מעדנים, בשרים יקרים, גבינות יקרות ועוד...

בנוסף, הרבה פעמים גם אם עושים קניות במקום זול עושים השלמות במקום יקר ושם מתחבא הרבה כסף

חוגים- בעיני זה מותרות ולא חובה, בעיקר שנכנסים למינוס, אני הייתי מקצצת בזה

גם מעשרות- אני לא רב, אבל אם יש מינוס אולי אפשר לתת סכום נמוך יותר

משכנתא- לא מבינה בזה אבל שומעת לא פעם על מחזור משכנתא

מה שאני מציעה לעשות רישום מדוייק של כל שקל שאתם מוציאים בחודש, הכל ממש, ולחלק לחייב, צריך, רוצה ולראות במה אפשר לקצץ.

בהצלחה רבה

להתנהלות כלכלית נכונה

נמצא במשפט 'כל מיני דברים שצריך'

ככל שאדם 'צריך' יותר

היכולת שלו להתנהל נכון כלכלית יורדת

ואז לוקחים משכנתה גבוהה מדי ורכבים וחוגים ובגדים

יותר ממה שמרוויחים

לכן רוב האנשים מתקשים להתנהל כלכלית כי הם צריכים

כי החינוך החברתי/ סביבתי הוא לצרוך

הדרך הנכונה זה להוריד את הצרכים למינימום

ואז להוסיף מה שאפשר במסגרת התקציב

לא כי צריך

כי אפשר לצרוך

ועדיף שישאר עודף כל חודש לחסכונות/ השקעות/ לצרכים עתידיים 

לנו לדוג יש 2 רכבים כי גרים בחור ....

ל2 ההורים שחייבים.

לאחרונה אחד לא עובד

אז מצריך הרבה יותר קושי של נסיעות לעבודה, המון זמן מתבזבז

אין אפילו אגד

הוא לא כמה רכבים

אלא ה'צריך' וה'חייבים'

בעיניי הדבר היחידי שצריך/ חייבים

זה להוציא רק מה שיש

זו נקודת המוצא

שחיים ממה שיש ולא ממה שאין

ועדיף גם לחוש ככה

לא לרצות לצרוך

אלא לרצות לחיות במסגרת היכולת

(ועדיף מתחתיה) 

בדירת חלומות מעל היכולת הכלכלית שלו ושאפילו לחסוך באחזקת רכב לא מתאפשר לו, צריך לבחון היטב את סדר העדיפויות ואופן קבלת ההחלטות.

בתוך לחץ כללי קשה לפעמים להרים את הראש מעל המים.

ודווקא התחושה הזו של הלחץ יוצרת לפעמים קושי יותר גדול בניהול של התקציב (כי לא בא לנו להרגיש 'קמצנים' ו'מתחשבנים').

ואני רוצה גם להציע בזהירות, שלפעמים הגוף שלנו לא נכנס להריון כי יש איזה עניין לא פתור, ואולי באיזה מקום יש פחד איך תסתדרו כלכלית עם ילד נוסף והפחד הזה יוצר קושי בכניסה להריון (זו רק השערה, וכמובן יכולים להיות עוד מיליון דברים, אבל נשמע שהלחץ הכלכלי יותר מקשה מהחוסר בהריון, שגם הוא כמובן קשה מאוד).

ממליצה כמו קודמותי לנסות לגלות לאן הכסף נעלם.

משכנתא אפשר למחזר (לא בטוח ישתלם, תלוי מתי לקחתם ובאיזה תנאים. זה יצריך בדיקה רצינית, אבל אם כן- יכול להקל במאות עד אלפי שקלים בחודש). אולי אפילו שווה לפתוח את כל החסכון, ולצמצם בעזרתו את החזרי המשכנתא בצורה רשמית. תבדקו אפשרויות.

רכבים- זה בעיניי דווקא סעיף שיחסית קל לצמצם בו ולחסוך הרבה. אם יש לכם רכבים יקרים, לעבור לרכב קל וחסכוני בדלק- גם יכול לפנות מאות שקלים בחודש (רכב זול גם עולה פחות הראשוני, גם יותר זול בביטוח, לפעמים אפשר לוותר על המקיף לגמרי. בעיניי סעיף שאפשר ממש לצמצם עם יחסית מעט חוסר נוחות).

חוגים- לא חייבים לשלוח. בטח אם זה מכספי החסכון. לעשות חישוב מחדש.

קניות בסופר- לעבור לקנות בסופר יותר זול, ו/או לחפש דברים 'כבדים' שעולים הרבה ולא יהיה מדי עוגמת נפש לצמצם (למשל- פחות בשר בקר, או לעבור לפירות יותר זולים. ממש תלוי בכם ועל מה הכסף הולך.

תשלומים חודשיים- לפעמים הולך מלא כסף על ביטוחים כפולים, תשלומי מנוי מיותרים (נגיד- קו בזק שרוב האנשים כבר לא צריכים), וכו'. שווה לעשות סקר שוק על הסלולרי, הווי-פיי וכו'- אפשר לחסוך שם עוד כמה מאות בלי לצמצם כלום ביומיום.

ובכל מקרה, אני חושבת שחשוב להיות קשובים לעצמכם, לא לחתוך מדי בבשר החי ואחר כך לגרום לאפקט של פיצוי (חסכתי כל כך הרבה, מגיע לי להתפנק בחופשה בחו''ל).

וגם כתבת 'עוד כל מיני דברים'. לא פירות, ואת לא חייבת לנו פירוט, אבל ממליצה בשבילך לשבת ולכתוב לעצמך כל מה שעל הלב. אני בטוחה שמסתתרים שם עוד דברים לא פשוטים. ומגיע להם, ולך, מקום.