אבל.... תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואם את שואלת על מה, אז על זה...
עכשיו ראיתי עד הסוף, וסיימתי עם דמעות. וזה לא קורה לי אף פעם!!!!!!!!!
אז שוב, תודה רבה.
נ.ב. המסר שם זה שכל אחד צריך מישהו שיאמין בו. מצאתי מישהו כזה, למרות אותו דבר נוראי...
כן, אותה "אחותי"...
כל הדוחפים והלא קשורים שפתחו את זה ולא הבינו כלום או חשבו שהבינו - לא הבנתם כלום, מה אתם נכנסים למשהו לא קשור....
~אורטל~
מירי ט.
א"א לראות סרט ככה.
ס-י-ו-ט.
אבל אני חייבת להודות שיש סרטים באנגלית עם דיבוב לעברית ברמה גבוה.
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
