לענ''ד - התחתנתם, יש לכם אחד את השני ולכן אתם פחות מתרגשים מל''ג בעומר עם חברים כפי שהיה בילדות. ידוע שילד קטן מתלהב בהתחלה מצעצועים ואח''כ כשגדל מתלהב מאופניים וכשמתבגר מאופנוע וכן הלאה.. גם העניין שגורם להתלהבות וגם העוצמה משתנה. כשרואים מבוגר שמח ומתלהב לפעמים אומרים לו, 'מה אתה מתלהב כמו ילד?' כי ילדים באמת מתלהבים ושמחים בעוצמה רבה יותר. בזוגיות, אני לא יודעת כמה זמן אתם נשואים אבל כשהייתם זוג ממש טרי סביר להניח ששמחתם יותר מעכשיו כי זה היה חדש. אח''כ נכנסתם לשגרה ובשגרה לא יכולה להיות התרגשות תמידית. לכן חז"ל בחכמתם אמרו "תהיה נדה לשבעה כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה" כלומר המטרה של ההתרחקות אחד מהשני בימי הנידה היא הצתה מחדש של ההתלהבות הראשונית. לגבי עבודת ה' כדאי שיהיה לכם רב שאתם מחוברים אליו שיכול להדריך אותכם. באופן כללי אגיד שכל מצוות התורה עם פרטיהן והמנהגים הרבים נועדו כדי לחבר אותנו לעבודת ה' בשמחה. 'ושמחת בחגך' זה ציווי, סימן שאפשר לצוות עלינו לשמוח גם כשלא מרגישים שמחה באופן טבעי. אנחנו צריכים לעבוד על השמחה הזאת, במחשבה ובמעשה.. בהצלחה וכל טוב

זה פשוט תסמיני השנה ראשונה..

מחילה על הנימה.
קודם כל בא נגדיר ויכוח. אם הוא נעשה בצורה רגועה ושמחה אז זה לא ויכוח. זו שיחה נעימה שבה מלבנים דברים.

ויכוח מעצם היותו ויכוח הוא קצת פחות נעים ומלבב...

עכשיו- מה הקשר בין אהבה לויכוח?

מה, בגלל שאני אוהבת אותו אני לא יכולה לכעוס עליו? להיפגע ממנו? לפעמים, בטעות, לפגוע בו?

אני לא יודעת מה קורה בבתים אחרים וגם לא מענין אותי כ"כ. אבל נראה לי שאם כל הזמן רק רגועים ושמחים ומדברים יפה והכל סבבה אז משהו קצת מוזר פה.

ויכוח לא מקטין את האהבה, הוא פשוט מעלה לפני השטח שבדרים שכואבים, דברים שמפריעים, שמעצבנים, שפוגעים. אין מצב שיש זוג שאין לו דברים כאלה.

ומטבע הדברים- כשיש פגיעה, או כאב או עצבים- אז לרוב האנשים קצת קשה לדבר בשמחה בנחת וברוגע.

מי שעושה כך נראה לי שאו שהוא מלאך או שהוא לא מספיק כנה ואמיתי.

והאמת היא שאם מתווכחים או רבים- ככל שהויכוח יותר רציני ושני הצדדים עושים עבודה אמיתית בעקבותיו, ככה הקשר מתחזק ומעמיק- וזה בהחלט נותן התחדשות.

האם יש זוג כזה מושלם, שאת כל הכעס או התסכול או הכאב מצליח תמיד לפרוק אחרי עיבוד פנימי?

לפעמים הפריקה לפני העיבוד יש בה משהו מאוד כנה ואמיתי, יותר מאשר אחרי העיבוד.

ולפעמים לא.

מה שניסיתי בגדול להגיד הוא שגם אצל זוג מאוד מאוד אוהב- האהבה לא תלויה בויכוחים או לא.

אבל כדאי לדעת שלא אצל כולם זה עובד ככה, גם אם רצוי שזה יעבוד ככה.

וגם אם יש זוג שלא הגיע למצב כזה שבו הפורקן הוא נכון ויש התפרצויות של כאב או של כעס- זה לא סוף העולם, וזה לא אומר שאין אהבה. לא שהתפרצויות זה טוב אבל כמו שאמרת- לא כולנו מלאכים. יש כאלה שמסיבות שונות קל להם יותר לעבד בפנים ולפרוק נכון ויש כאלה שהרבה הרבה יותר קשה להם. וגם לאלה יכולים להיות חיי נישואין שמחים וטובים, גם אם קצת יותר סוערים...

לא שאני אומרת שזה אידיאלי, אבל יש יותר מדגם אחד של זוגיות נורמלית.

וחוצמזה שזה גם מאוד ענין של מנטליות.

(בין המשפחה שלי למשפחה של בעלי יש הבדל עצום בצורת ההתנהלות בזמן ויכוח- ואני לא בטוחה שיש צורה אחת שהיא הכי טובה. )

ודבר אחרון- אם נציב את שתי האפשרויות הקיצוניות- של איפוק שמוביל לחוסר כנות (ויש חיה כזאת...) או של התפרצות שיש בה כנות, גם אם לא נעימה- אני לא בטוחה שלטווח רחוק האיפוק הוא זה שיוביל לקשר טוב וקרוב יותר. וכמובן- שזה קיצוני, ורוב האנשים נמצאים בטווח שבין שתי הקצוות האלה, ולא בקצוות עצמם.

להשקיע בלמצוא את השמחה...

אשריכם שאתם מודעים לצורך, מעולה זה הזמן להשקיע....

רכיבה על סוסים, טיול ג'יפים קייקים סנפלינג , חוף הים, כרמל,..

חוויות כיפיות של חיבור ושמחה שהן חד פעמיות מרעננות את השיגרה,

תצאו לבלות ולהנות ...

להזמין אורחים לנסוע ביחד לשבתות במקומות מעניינים 

לימוד משותף של משהו תורני שמעניין את שניכם,

לקבל על עצמכם איזושהיא התנדבות משותפת , אם יש דודה/סבתא זקנה שכמהה לביקורים להחליט לבקר אותה ביחד ולשמח אותה,

כשמשמחים אחרים זה מדבק...

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.