אני חושב שזה בדיוק להפך

העובדה שיש לך חברה עוזרת לך להתמודד טוב יותר

גם עם היצר וגם עם הקשיים בכללי.

השאלה אם זה יכול לגרום לך לוותר על דברים ..כמו למשל סיירות או פיקוד וכו..

אגב ממצב אחי?

שנים לא שמעתי ממך...

נ.ב בנדוד שלי בסיירת מגלן התחתן תוך כדי הצבא.

יש לי כמה חברים שהיו שם, הם יצאו בערך פי 3-4 מחייל קרבי רגיל.

ש"חברה" זה בשביל לעזור לך להתמודד עם היצר, או עם קשיים - כיוון שעם היצר צריך להתמודד תמיד לבד בכל מקרה, ו"להטיל אחריות" על אדם אחר בעניין הזה, בפרט אם הוא בחורה, בפרט אם אתה בכלל לא מספר לו/לה שאתה מטיל עליה את האחריות - זה עמשה לא נכון ולא בריא, לא לך, ולא לה.

ועם "קשיים", גם, צריך להתמודד לבד, אבל אפילו אם מתמודדים עם עוד מישהו - קשר הוא דבר הדדי, וקשיים יש בשפע גם לצד הנשי, וכאשר הבחור בצבא, ובפרט לוחם ולא ג'ובניק שזה סיפור אחר - זה מאוד מאוד קשה לתמוך ולהיות שם נפשית בשביל הבחורה כאשר היא צריכה אותך בדיוק ואתה לא יכול כי אתה באמצע תרגיל/מטווח/סתם אתה לא יכול לדבר עכשיו מסיבה צבאית כלשהי. 

אני לא אומר שיש איסור מוחלט להתחתן בצבא, חלילה - אבל צריך להיות מודעים ומודעות לקשיים - בעיקר על ידי דיבור עם נשות חיילים בפועל. וכמו שאמרתי, יש הבדל בין חברה לאישה, בפרט בקטע ההלכתי - אישה זה כבר סיפור אחר לגמרי ולגיטימי הרבה יותר "חברה", כאשר זה לאורך זמן, ובתנאי שטח קשים של צבא, וכו' וכו' - זה לא ממש בריא למשוך את זה לאורך זמן, ולא יעזור לא לך ולא לה. לכן אם כבר, עדיף שזה יהיה חתונה ולא "חברה לשנה וחצי/שנתיים שאני בצבא ורק אז נתחתן". לא בריא.

זה כמעט לא תלוי בך, זה תלוי בעיקר בה.

א. צריך שמבחינתה החשיבות של השירות תהיה יותר גדולה מהחשיבות של הזוגיות שלכם.

ב. צריך שיהיה מדובר באישה שיש לה אופי וגב מאד חזק, כדי להתמודד עם דברים לבדה.

ג. חשוב שיהיה לה גם הרבה עיסוקים, כדי שהזמן לא יעבור לה רק בציפיה וכיליון לחזרת הבעל הבייתה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?