קרה לי פעם בדייט. שהמדוייט בא אחרי עבודה (מאבטח) כולל הכובע.

וזה היה ניראה כ"כ מגוחך שהתפדחתי בשבילו..

עד עכשיו אני לא מבינה מה עבר עליו.

מדי חברת הבטחה.. חולצה תכלת מכופתרת עליה כתוב חברת הבטחה וכן כובע מצחיה כחול שכתוב עליו כנ"ל

דווקה איש טוב וחמוד.. לא הלך בלי קשר לביגוד.

אבל בכל זאת טיפלה איכפתיות כלפי מי שאתה יוצא איתה בכל זאת...

(אחרת הייתי שם פסיק אחרי המילה "מה")

כבר יצא לי לצאת עם מישהי שחתכה אחרי פגישה אחת בטענה שהיא מרגישה שהיא לא יכולה לצאת בזמן הזה, שיש לה עומס, ולא מתאים לה קשר עכשיו... (אז בחייאת, למה מראש יצא בכלל? או שזה סתפ תירוץ לא אמיתי ולמעשה שבוע לאחר מכן היא כבר יצאה עם מישהו אחר, פשוט לא היה לה נעים לנפנף אותי בדרך אחרת - זה כבר בעיה מסוג אחר, אבל שיהיה).

מן הסתם היא חששה לפגוע בך, אז היא העדיפה לתת איזו סיבה אחרת..

כבר היה כאן שרשור לאחרונה, לגבי האם הסיבה שאומרים לך היא בהכרח הסיבה האמיתית.

(אני לא הייתי בונה על זה, ובוודאי שלא לאחר קשר קצר(צר).)

בחזקת כזאת שלא אומרת שקרים כאלה רק לצורך פרידה (מה גם שהיו לה עוד דרכים פחות מפותלות ממה שעשתה, כדי להבהיר לי שזה לא זה - אבל לא נרחיב כבר, באמת בגלל שזה לא שייך כאן).

ואם היא באמת רק חיפשה תירוץ, אז זה כבר לא בעייה שלי - אבל אני מעדיף לחשוב שהיא דיברה אמת. בריא יותר, לדעתי...

מרוב האמון שלך בה -

אתה מעדיף לחשוד בה שהיא סתם סובבה אותך לשווא,

מאשר לחשוד בה שהיא רק לא אמרה את האמת על-מנת להימנע מלפגוע בך.

כנראה שבכ"מ יצא שאתה חושד בה במשהו,

מכיוון שמותר לא להגיד את האמת במצבים מסויימים כדי שמישהו לא יפגע,

אז אני חושב שהחשד שלי עדיף על החשד שלך.

למרות שמה שאתה אומר גם יכול להיות אפשרות, אבל בד"כ זו גם אפשרות פחות נפוצה.

ולכן לא מבין למה לי אישית ברור שעדיף לחשוב כמו שאני חושב ולא בדרך האחרת.

ובגלל שאני לא יכול להרחיב כאן באמת מחשש אמיתי לאאוטינג לי או לה - תאלץ כנראה להסתפק בכך שאומר לך שלא משולל יסוד שהיא אמרה לי את האמת, ממש לא - וגם לא משולל יסוד שבאמת לא עשתה את זה סתם מרוע או מחוסר מחשבה אלא מהישתנות הסיבות תוך כדי זמן קצר יחסית (למרות שגם זה קצת מעצבן - אבל אפשרי) - ולכן בכל זאת עדיף לי לחשוב שהיא דיברה אמת, מאשר שהיא שקרה. כי חשוב להבין - יש הבדל בין לא לומר את כל האמת, או "להחליק" דברים, לבין לאמר שקר מופגן. 

זה ממש משפיל.

שבחורות אמרו לי שיש או היה להן בלת"מ ולכן הן מעדיפות לדחות את הפגישה,

נעניתי להן ברצון.

אין לי שום עניין שהבחורה תגיע לפגישה כשהיא לא במיטבה, ומותר גם לא להיות אנוכי ולעבוד קצת על מידת הסבלנות.

כמובן שאם כל שטות תהפוך אצלן לבלת"מ או שיש להן הרבה בלתמי"ם מתוך רשלנות, אז זה כבר יפריע.

כל מקרה לגופו.

אם אני יודעת שהעייפות עלולה לקלקל את הפגישה - אכן אעדיף לדחות. 

למרות שדוקא כיף בשלב מתקדם יותר - להיפגש כשעייפים. 

המחסומים קצת יורדים, פחות בשליטה...

(ככה זה אצלי בכל אופן)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?