עוד לא לקחתי אופטלגיןריעות.

אבל מידי כשאני מסיימת כאן בעוד עשר דקות- רבע עה, אני אלך לחדר ואקח אותם.

וקיבלתי אנטיביוטיקה חדשה. מסתבר שניצחתי חמישה רופאים שטענו אחרת, במשך כמעט שנה, ויש לי דלקת. תזכירו לי בפעם הבאה פשוט לבקש בדיקות?

אוף. כואב לי הראש

וכבר יש לי שני פרקים חדשים של חברים ועוד אחד בהורדה. הכל הולך לפי התוכנית וזה יופי יופי

אבל החדשות הגדולות הן על גות'האם. תמיד חשבתי שיש עשרים ושישה פרקים בעונה הראשונה, אבל מסתבר שלא. יש עשרים ושניים. ראיתי היום את הפרק האחרון וזה כל כך דורש עונה שנייה. זה נגמר בלי סוף. אז מרוני מת- סו? מה עם פאלקון? ומה הולך לקרות עם בוץ'? וג'ים-לי-ברברה? והארווי? מה, הוא פשוט ככה וזהו? וקאט, מה היא הולכת לעשות עכשיו? וברוס ואלפרד- מה הם הולכים לגלות? אבל הכי חשוב- פיש. פיש מוני האדירה. זה נראה כאילו היא מתה. אוזוולד הפינגווין הזה זרק אותה מראש בניין גבוה אל הים. והיא בהחלט הגיעה אל הים. אבל פיש ידועה בתור אוייבת של באטמן בעתיד, כך שהיא לא מתה. היא ניצלה. אבל איך ומה יקרה אחר כך? אני כבר לא יכולה לחכות לעונה השניה שתצא עוד המון זמן

והכיתה שלי מלאה בחמודות

והחלטתי לא לקרוא את שמחה גדוהל בשמים שוב כי אין לי זמן. אז התחלתי את לילות ברודנטה. קראתי רק כמה עמודים וזה נמע מוזר. בדרך כלל אם גיבורה נשארת לבד אצלו, היא צעירה. לא בת שישים. מעניין מה הוא יעשה עם זה

ואחר כך אני אקרא את להציל את פיית. אולי. האמת שהוא לא מעורר חשק.

ואני אוהבת לכתוב סיפורים, ידעתם?

והמטען שלי הלך כמעט סופית. הטענתי כל אחר הצהריים עם מטען של חברה, נקווה שזה יספיק ללילה. מחר שוב אטעין בעזרתה. נראה מה נעשה עם מטען חדש

וזהו. נמשיך אחר כך

לילות ברודנטה..לא אחד הטובים שלו..הנורמליתאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך