אווופפפפ.על היצה"ר הנודניק הזה.לא אוהבת אותו בככל.

אח"כ גם אופ על הערוץ שנתקע לי בגלל שכתבתי אופ ארוך.

אחרי זה- וואו.מלא אנשים מתארסים ב"ה.באמת מלא.זאתי וזאתי וזה והם ושמה..והפאות שלו יותר ארוכות מהשיער שלה. והיא חמודה ופיתום באלי לראות אותה. היה כיפ להבריז ביחד ולהפגש בחוץ.חח צחוקים שהיא התארסה.חמודה.

אחרי זה-היה ממש כיף היום בהתנדבות.לא ממש היה מה לסדר וזה..יותר נכון החלטנו שאין מה לסדר וזה,סתם קיצר הלכנו למחסן והתחפשנו.לזמרי רוק כאלה מהמוזרים.ושמתי צעיף שחור אחד עם פסים כאלה כמו שאריות צמר בצדדים וקשרתי על הראש והשארתי את החוטים וזה היה ממש נראה רסטות.אעעע.איזה עילגות!!זה ממש היה נראה רסטות.זה טוב יותר ככה?לוידת לומשנה.

ואז רננה מצאה כזה כובע כמו חמצאוור ארווווך בערך שמתאים לג'ירפות אבל אנשים קשרו אותו עם גומיה למעלה אז זה היה כמו כובע ארוך כזה נופל עם כמו פונפון.ושמתי אותו מעל הראסטות וזה היה יפההה.יפה לתחפושת,כע?

ואז היתה,לא זה היה לפני בעצם,אז היתה חולצה לבנה כזאת שמאחורה שלה היה ציור של איזה איש עם כובע ומשקפי שמש והיה כתוב מרסל באנגלית ושמתי אתזה.זה היה הראשון. כאן הכל התחיל;)ועל החולצה תקענו חגורה נראלי של ילדים בכלל אבל מכפלת לי.היא עלתה והיתה מתאימה.ואז זה מרסל כי ברוך מרסל.ורננה מצאה חולצה יפה כזאת ירוקה רחבה שאם היא לא היתה דהויה ממש ועם כתמים היא היתה יכולה ליות מזה יפה.וגם בעלי ילבש כאלו חולצות אולי בעזרת ה' בלי נדר אי"ה.יפות כאלה רחבות עם פתח למעלה וגם היה שם כפתור.אה!וגם היתה הבנדנה הסגולה. בעצם בעצם בתוכי תוכי יודעת בעצם בעצם לעולם איני נכנעת כי בעצם בעצם אני יהלום יש לי יחוד יש לי מקום.סתם לא קשור,זה משהו אחר.שיר יפה כזה.אב התכוונתי להגיד שבעצם הכל התחיל מהנעלים,מהסדל עם העיגולים,ואז הכובעים והבנדנה ואח"כ רק באה החולצה ואז החלפתי כובע לכובע הארוך ואז באו הרסטות.זהו. וואי אז היה כיפ.ואח"כ גם רחל הצטרפה. והיה לי עוד משו להגיד על רחל.שחשבתי עליו כבר מיקודם אבל אנילוזוכרת מה הוא היה אז לומשנה בינתיים.אולי נזכר אח"כ.והיתה בעיה אחת-שלא ידענו שום שיר -שאנשים מוזרים כאלה עם גיטרות וראסטות ושהם זמרי רוק או ששרים ברחוב ושמים להם כסף-שרים.שום שיר.וגם לא היו לנו גיטרות שם. אבל ממש נהננו וזה העיקר. ו-. פחח

ואני רוצה שירים של ביני!!ושיוציא כבר דיסק.ויום אחד אני אדע סופסופ מה הסינית שבאה אחרי-אף כי נדמה שכבר הרמנו ידיים עמוק בתוכנו לעולם ________________( =משו משו משו.סינית!.אוח) וגם אני רוצה שירים יפים חדשים בפלאפון.ואינלי כח להוריד את אני עבד ואת כנפי רוח מהאינטרנט.ומגניב שיש לזה שם כי שנה שעברה ממש הסתבכתי איך לקרוא לשיר הזה-בנאדם?עלה למעלה עלה?בנאדם עלה למעלה עלה? קיצר ממש התסבכתי והכל היה או ארוך או לא ברור אז טוב שיש לזה שם.ה-סוף.

ורוצים לשמוע סיפור עצוב?אה!נזכרתי.זה הזה עם רחל. שרחל שמה שירים (בטייפ זה היה) ואז היא רצתה את שאנו,זה היה אתמול.ואז היא שמה ועברה משיר לשיר.ואז היה יונתי בחגוי הסלע אז לא שאנו ואז היה מנגינה אז הקשבנו קצת ואמרנו אוקע זה שאנו ואז חיכינו וחיכנו והיתה עוד מנגינה ואז פיתום עוד לפני שהתחילו המילים זה לא היה שאנו!זה היה יהי חסדך!ממש נלחצנו ששכחנו לגמרי ואז היא העבירה עוד אחד או שניים וזה היה שאנו.אתם מבינים?אני כמעט לגמרי שכחתי איך מתחילים השירים!קיצר זהו.

ועכשיו משו שמח- ביום ראשון יום ירושלים!!טינינייניי.יווהוו.הולך ליות מזה שמח וכיפ וטוב בעזרת ה'!!וואי באלי כבר.

אח"כ..אה!גם אתמול היה כיף!היה משו אתמול..שניה..חח דה טיצ'ר דיברה על הבדלים בין בנים לבנות ובנות אמרו שבנים הם יותר שכליים ובנות יותר רגשניות.ונזכרתי במה שהרב אילון אמר פעם שבן ובת יוצאים משיעור שואלים את הבן איך היה?-יפה. על מה הרב דיבר?- הוא הביא את הגמרא במסכת שבת (לוידעת מהמסכת כלשהי) והיקשה מהתוספות ואז הוא הביא את המהר"ל והוא ככה זה וזה והמסקנה היא כזאת (עזבו שאין לי מושג אם זה הגיוני בכלל אבל לונרא בינתיים) ואז שואלים את הבת איך היה? -וואו!יפה מדהים!!איזה תותח. על מה הרב דיבר? הוא הביא משהו מהגמרא ואת המהר"ל..וזה..אבל וואי היה מזה מדהים. חחח קיצור. אז זה הזכיר לי. ואז ניסינו לחשוב למה המורה החליטה לדבר עלזה.והיא גם אמרה שבגלל זה יש מקומות לימוד שונים לבנים ולבנות אז חשבנו שהיא הולכת להגיד-ובגלל זה על תתקרבו לישיבה. אבל היא לא ממש הספיקה אז המשך יבוא אולי אחרי השיעור ביום רביעי.

ואז מתמטיקה שאני לא מבינה כלום והבגרות החמודה שלי.פשושה.

ולשון שהיתה עבודה והיום בדקנו אותה וכבר ירדו לי 20 נקודות=\..זה מבלבל! והמורה אמרה שאני יכולה לקבל 90..כאילוו,לא בעבודה ואם אני באמת יתאמץ לזה..אווחח..

ואז היה הכי כיף.אה לא רגע,לפני זה.אז עם הרב אז היה פיתום בלימוד איזה כמה שניות שקט ואני התעסקתי בשלט של המזגן והוא גמכן..ניסיתי לכוון ת'שעון וזה לא עבד.אז אמרתי כזה וואי טיפש.והיה שקט ואמרתי את זה טיפה בקול והרב עושה לי-תודה..תודה..ועד שהבנתי (עד שהבנתי!חח.איזה שניה זה לקח אבל זה נראה יותר) ואני כזה אויש לא סליחה..וואי זה היה פאדיחה.אבל לונורא.זה פאדיחות טובות.שאלה יהיו הפאדיחות שלי P:

ואז היה החלק הבאמת כיף.אנגלית!!פאדפ פאדם.והלכנו להשלים איזה בוחן (זה שלמדנו בשבילו את המילים במשחק ועם רמזים) מלפני חודשיים ויצאנו שתינו כי נוראא קשה להתרכז בכיתה וזה אז הלכנו למזכירות ולא זכרתי את כל המיליםוצדיקה הילדה הזאת.יואו.כי היא חשבה כזה אולי מותר להגיד סתם מילה..שבעצם זה יזכיר לי,מהרמז שעשינו,אבל בעצם זאת סתם מילה שהיא תגיד..אין.פשוט צדיקה.ולא גילנו כלום אחת לשניה!ישתבח שמו.מתוק ה'.

ואז יצאנו ובדקנו אם אנחנו יודעות את אותם דברים.והיא בחנה אותי בציורים.ואז גם אני ציירתי משו אחד והוא יצא ממש יפה.האיש עם העיניים העצומות והשיניים ששר.וישבנו על העוגה שבצד ואז עברנו למדרגות של המזכירות וציירנו על המדרגות וסתם דיברנו וסיפרתי לה ביום רביעי הרב קרא לי אחרי חודשיים וחצי שלא וזה הרס הכל.והיא אמרה שזה לא הרס כי עדיין אפשר להגיד הוא קרא לי פעם אחת בחמש חודשיים. הבעיה,עכשיו כשאני חושבת על זה,שזה לא חמש,זה פחות ממש.אבל עדיין.יכול ליות שהיא צודקת.למרות שיותר יפה להגיד מסוף שבט לא הייתי אצל הרב אבל יאלה שיהיה.

ובסוף בכלל בכלל לא נכנסנו לאנגלית ומש היה כיף על המדרגות.ואז--איך לא.קולולוש וטיניניי ניי הרב הגיע.אז קמתי,כי היינו משתי הצדדים אז כדי שהוא יוכל לעבור.והוא הסתכל עליי כמו מה עשיתי כי הוא לא הבין,חשב שברחתי או משו לא יודעת מה,אז הוא אומר לי-שירהה?במלרע יפה כזה.אופ ובכלל לא ברחתי ממנו או משו.אני רק רציתי שהוא יוכל לעבור..אווח.

ואז עשינו את העבודה שלנו החמודה וניקינו מזה מריק.עם כזה כובים זוהרים כאלה מהרצפה.סתם סתם לא במת.אבל אנחנו באמת מנקות ממש יפה.אפילו תשאלו את היולדות.

ויש לי מורה לתורה חמודה ממש.ובאלי לעשות ביולוגיה טוב. ואני עודלא יודעת במה אני רוצה לעבוד.

אבל באלי ילמד תורה הרבה.גם אם הוא יעבוד וגם אם לא. ואם הוא כן יעבוד אז הוא יהיה מהצדיקים שעובדים. שכזה עושים מצוות תוך כדי עבודה וזה..קיצור מהצדיקים.

ואני רוצה גם לעשות טיול מסביב לכל הכנרת.ולעשות טיול ביום אחד באולפנא.ושיהיו שיעורים יפים בשבועות.ושיהיה שמח וטוב ביום ירושלים.יותר מבשנה שעברה.שיהיה בית מקדש מצידי.והלל עם הרב דביר.והחמודים האלה שרוקדים.ושלא יהיו כושים בהר ציון.בכלל בכלל שלא יהיו.בווכ.הכושית הזאת משנה שעברה.חוצפנית.למרות שדוקא קצת תודה לה,או יותר נכון לה' ששלח אותה כי ככה בכיתי וירדו לי דמעות והתפללתי באמת.

טוב זהו נראלי.פחות או יותר.ישתבח שמו.מאתמול חוץ משחרית לא התפללתי כלוםם.אה,בצהריים אמרתי קיצור של תפילה מליקוטי תפילות שהברסלב החמוד המטרמפיסט הביא לי.אני צכה לעלות עליו שוב..אולי מחר.. P:.באלי עוד סיפרון יפה כזה. ואתם יודעים שיש לי אוסף של תיקונים הכלליים?

אהההה.ועוד דברים שטוב לבנים-

הם יכולים ללבוש מכנסים עם מלא כיסים וזה יפה. הם יכולים לרקוד כמעט בכל מקום. הם יכולים ממש להתקרב לרבנים.הם יותר יש להם מה לעשות בהכנסות ספר תורה. (אהמ הכנסות ספר תור וששילת ניסתה עוד פעם שאני יראה אותו והוא היה לא עם המשקפים עם המסגרת העבה שמסתירה חצי פרצוף.אני לא אוהבת משקפיים עם מסגרת עבה שמסתירה חצי פרצוף ולוקח שנה לזהות ת'בנאדם.והוא היה גם עם כיפה תכלת,אבל לא ראיתי אותו.וזה בכלל לא קשור.ומכפת לי ראיתי את הרבנים יחסית מקרוב ומהצד כיאה לבנות) ומה עוד טוב לבנים?..לא יודעת עכשיו.

אבל לבנות טוב שאם פיתום באלהן להתפלל אז אפשר גם אם זה באמצע שומקום ואין מניין וזה.אז זה נחמד..אבל אין להם מכנסיים עם מלא כיסים וגם לא חצאיות עם מלא כיסים ואם יש חצאיות עם מלא כיסים אז רובם לא יפו/נוחות/צנועות/לא כבדות/ו..לא ידעתי מה עוד להוסיף.

והם יכולים לרקוד ולשיר רק כשסגור וזה..זהו.

ובכלל לא כתבתי על המדורת לג בעומר השווה ביותר מאז שנולדתי.ואיך שהמן נשרף בטילים וכן יאבדו כל אויבך ה' ושעכשיו אין לנו יותר המן.וש-חופשיי.ו-זה עושה חור באווזווןןן.וכמה מרשמלו אכלתי.והמלחמת מים ושאמונה אח"כ הקיאה בלילה.ושזה הסניף עם הכי הרבה אמונה בערך בעולם.גם אמונה אמונתית אבל עם אמונה ילדות.וגם נחלה יש להם פולים.הריח של הנקנקיות.ולא אכלתי נקנקיות לפחות שנתיים.ושנשארנו עד הבוקר בוקר.ושהלכנו למלא מים בבקבוקים.ושטיפסנו על השער.והחרוזים בחוטים של החצאית נתקעו מלא.והברזל של הגדר לא הסכים לצאת מהחריץ בסוליה של הרדבק.ושהיה לי חצי פרצוץ אדום ממש וחצי רגיל.ושהייתי שחורה בערך.ואיזה מוזר זה ליסוע ב8 בבוקר אחרי שלא ישנת בכלל.וישנתי מ9 ועשרים עד 12 ומ1 ועשרים עד 5.ושבאסה שאין לי כח לחניכות שלי.וממש (זה לא באסה) שיש לי כח לחניכות אחרות.

אז את כל זה בכלל לא תבתי כלום.פה.

ואני חושבת שאני כותבת את הדבר הזה כבר 50 דקות.בערך. ממש כיפלי. עכשיו אני אכתוב בפלאפון שאת ראשון שני כתבתי כאן.ככה אני ידע.כי זה כיף לדעת מה עשית בכלמיני ימים.

איי איי ישתבח שמו.

אז קומי קומי קומי נשמהה וצעקי  בכל כוחך אל אלוקיך והוא ישלח את מלאכו לפניך יראה לך את הדרך יראה לך את הדרך אל הארורר אז קומי קומי קומי נשמה וצעקי בכל כוחך אל אלוקיך והוא ישלח את מלאכו לפניך יראה לך את הדרך יראה לך את הדרך איך לחזור.

אני רוצה שירים.ממש רוצה שירים.מי שיכולאני ממש רוצה שירים.יפים!רק יפים.הקלטות ושירים ודברים של ביני..אז מי שישלו ורוצה לעשות מצוה ולשמח יהודיה נחמדת (זה מצוה בכלל לשמח יהודים?לוניראלי יש מצוה כזאת..טוב אז מעכשיו יש מצוה כזאת) אז שירים יפים יתקבלו בברכה ובשמחה. וגם אם למישו בא להוריד את אני העבד של הראל טל (ועוזי חיטמן..) ולשלוח לי אז גם אני אשמח.וגם כנפי רוח.וגם הקלטות של ביני.

איי איי איזה טוב ה'.איזה טוב איזה טוב איזה טוב ה'.תודה רבה לך ה' יתברך על כל מה שאתה נותן לנו תודה רבה לך ה' יתברך על כל מה שאתה נותן לנו.

הרב ארוש צדיק.

וואי אתם חמודים.

טוב זהו שקט לילה טוב.

נראלי זה ארוך שהיה לי אי פעם.אני יכולה לעשות מזה ספר.חוברת. כמו לבד של הרב ארז משה דורון.משהו בגודל כזה של חמששרה עמודים בגודל של רבע A4..

ישתבח שמו.**

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול