שתדעי שאני שולחת לך חיבוק ענק ענק

בא לי להתייחס לחלק האחרון בדבריך, אל הפעם תומך ופעם נתמך.
זה לא כזה הזוי להיות מרוסק מחד, ומעודד מצד שני.
בסיטואציות נפרדות, ואפילו באותה סיטואציה..
כי ככה זה. כי לפעמים ככה אנחנו מתמודדים עם דברים.
ובנינו, בד"כ כשאנחנו נותנים למישו אחר אנחנו נותנים לא פחות גם לעצמנו. שאת תומכת בחברה שמתמודדת בנקודה מסוימת, הרבה פעמים התובנות שתגיעי אליה איתה יעזרו לא פחות גם לך.
והגלגל הזה הוא טבעי. הוא בריא ונורמלי, העזרה הדדית הזאת של היום אני חזקה ומחר מישו אחר.
כי ככה.
כי לא כל כאב אנחנו מצלחים להכיל.
ולפעמים חוסר ההכלה זה בנתינה לאחר, והתחושה הזאת של חוזק ונתגבר ולפעמים גם המקום השני, החלש, השביר, שלא מסוגל להתמודד עם כל זה ביחד.
בהצלחה גדולה.
מקווה שמשו מכל מה שכתבתי מועיל, גם אם לא, עזר לי להתמודד קצת עם הסיטואציה שהצגת.
לילה מתוק.