ובכל הארגזים בתוך כיסי שמלות בלויות

ותדע להעביר את הלילות

בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות

למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך

זה ישרוף קצת ויישכח

זו שברחה לי

מונחת שם וא אחד כבר לא נוגע

מזמן לפני כל הסרטים הפורנוגרפיים

היה עוד משהו פשוט להתגעגע

ביום הכי קר בשנה

ומעיניי שלי

טפטוף מקומי

כי יש סדק בלב אהבה

כשהלכת מכאן

לא ידעת לאן

מסגרת פניי בחלון

אבל גם בתמונות

לפעמים הדמויות

מקשיבות לתקתוק השעון

געגוע

איך מתוך הסדק מבעבע

תעתוע

בדיוק שחשבתי ששכחתי ואיך שנגמלתי

התמכרתי

כמו ארנב באור נלכדתי

טיפשונת שכמותי

הלכנו עם אמא למכולת ובדרך ראינו

שהן שלנו סגור

הנדנדות

עומדות בין העצים הגבוהים והפרחים

כאלה נמוכים ובלי צבעים

כי הגן שלנו סגור

הגיע בשני

לבוש בגולף שחורה אני חשבתי

משהו זמני

שירפא לי את הלילה הקרוב

ויעזוב עם בוא האור

וייעלם ולא נזכור

איתי רגיל לריגושים

היו לו חודשים קשים

עבר יותר מדי נשים

ולא זכה כמעט אף פעם לאהוב

הוא מחפש כתף רכה

כמה לילות של הדחקה

כשמפחיד או מסתבך

אני באה אליכם

אני באה אליכם

האוטו שט על פני הכביש

כנראה גם הוא מרגיש

אני באה אליכם

אני באה אליכם

אנשים תמיד אומרים לה

אנשים רק מתערבים לה

מה ללבוש מה לאכול

מה נכון מה לא נכון

מלחשים מה הם חושבים לה

מנחשים מה הם רוצים לה

איך אסור כמה מותר

אם אפשר או אי אפשר

וכל עוד אין חדש על פני האדמה

טוב שרק נשארנו יחד

וטוב שיש לנו למי לספר

אחרי הכל אין דרך חזרה

והכל עובר

מאחורי שמעתי קול פרסה

הפניתי את ראשי ראיתי לידי

רוכב צעיר ישוב על גב סוסה

שאל: לאן ילדה?

עניתי: להרים

והוא אותי על סוסתו הרים

תנו לצה"ל לנצח

עם חזק עושה שלום

תנו לצה"ל לכסח

אין שלום עם ערבים

אל תתנו להם רובים

קרבי זה הכי אחי

גיוס לכולם פטור לכולם

אין שום ייאוש בעולם

ויש"ע זה כאן

נ נחמן מאומן

no fair

משיח בעיר

אין ערבין אין פיגועים

בג"ץ מסכן יהודים

העם עם הגולן

העם עם הטרנספר

טסט בירכא

חבר אתה חסר

הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך

בחירה ישירה זה רע

הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך

ימותו הקנאים

בכל ליבי קראתיך

דרשתי קרבתך

אהה אהה

בכל ליבי קראתיך

את הכי טובה בעולם

אני כל כך אוהב אותך

זה לפעמים כואב

מתרוקן מכל הכעסים העצב והשקרים

כשאת איתי

אוחזת בידי

ואומרת

שאת

אוהבת אותי

אין מה לעשות איתך לעשות איתך

כובש אלפי אדמות

אולי שם אגור איתך

בינתיים

תבואי אליי

לבושה בשמלה לבנה

יחפה בכפות הרגליים

והעיניים מלאות אהבה

ואז אשיר לך שיר של פריחה

והלב יתרוקן מעצבות

ואני אתענג מיופייך

אהובה שלי

אם תישארי

פניי יבשו כסדק אדמה

שדי קמל ולא נותר לקצור את

שאלתי לחשתי

בשביל מה?

החורף שוב הכה בו קור כחרב

והמבט כה סגרירי בשתי עיניי

ומסדקי קירות ניבט העצב

שאלתי לחשתי

עד מתי?

וחושב לי

היכן אהבתי

היכן טעיתי

מה לא נכון עשיתי

שכך פגעה היא

בגאוותי

ואל נא תחפשיני

כשאת תביני

אני אהיה רחוק

עוד יום עובר לי

ורק יותר כואב לי

הלב נשבר לי

כשאת איתו

אני כאן לידך אני כאן

נומה נומה סבאלה תישן

אני לא אזוז מכאן

ודווקא על באמת

לא על בצחוק

ורק שהוא תמיד תמיד בורח

וזה שהוא יותר מדי רחוק

לילך שולחת יד קטנה פיצפונת

ואוטוטו תתפוס אותו מיד

ורק שהוא צוחק לה לקטנטונת

צוחק ומתגלש לה מן היד

ככה מספרים

להסיר את כל הרע

ואת קרננו להרים

צותך

תהומות עפר

ולהקיץ נרדמים

עם תרועת שופר

מטר ושישים וקצת

עיניים ירוקות ושיער שחור כמעט

מחפםשת ת'אחד

ומחכה להתרגש

דרוש חתן

שמלה כבר יש

בת עשרים וארבע

מעוניינת בחבר

גבוה ומבין

עד גיל שלושים אולי יותר

והוא יכול להיות טייס

והוא יכול להיות נווט

לא משנה

לי לא אכפת

אל תשכחי

שהכל כבר ידוע מראש

אנו כאן להעביר את הזמן

לבובה עדינה הכנתי הפתעה

יומולדת לבובה עדינה

שכולו עשוי מפלסטלינה