אני אפרוש למיטה.יעל

דיון יקר, אנא חכה למחר. טוב?

כי אין סיכוי שאני אקום מחר

אני מחכה כבר להיות גדולהיעל

ושלא צריך לקום מחר בשש וחצי לאולפנא.

 

או חופש, גם הולך

 

 

אין לי כוח ללימודים האלה. פשוט מיותר אחד גדול.

לא שאני באמת עושה שם משהו מועיל חוץ מלהרים את הכיסאות

לא כיף לגדול.די"מ

הלוואי הייתי יכול לחזור לכיתה ח'...

^^^^^^^^^^^^^^^עלה למעלה
תלוי איך גדליםיעל

אני רוצה להיות כבר כמו אחותי.

אבל הדרך לשם ארוכה ומשעממת

שתיגמר כבר השנה! הסוף שלה כל כך לא יעיל!!

וגם- אל תתבגרו מהרעלה למעלה
באמת זה גרוע.
למה את אומרת?יעל

אני נורא נהנית להתבגר.

אבל לא אוהבת את הקטע הזה שצריך ללכת לאולפנא בסוף השנה, ושצריך לקום בבוקר.

כן אבל-עלה למעלה
תתבגרי בקצב של כולם...
לא רוצה.יעל

זה משעמם נורא.

לא מעניין אותי מה שמעניין אותם, מעסיקים אותי דברים שלא קשורים אליהם,

אני עושה דברים שהם לא עשו ולא יעשו...

ככה מעניין לי.

חברות שלי מתלוננות שמשעמם להן בבית, אני מבקשת מהן קצת זמן...

לא כיף להיות ילד.

(הזכרת לי |מקדיש|כישוף כושל

בס"ד

 

 

)

יעל

חמודים... אבל אני מרחמת על כל אחד שם

למה לא?מישהי=)

כשגדלים גדלות הבעיות.

וזה מתחיל מבגרויות

עדיף להיות ילד ולהיות משוחרר מכל דאגה שהיא

ולעשות שטויות בלי חשבון

אז זהו שלאיעל

הבעיות אמנם גדלות, ואני גדלה איתן.

ואין לי בעיה עם בגרויות.

ואני ממש לא משוחררת מדאגות,

ואני לא עושה שטויות בלי חשבון, כי יש חשבון.

נכון. את גדלה איתן אבל לפעמים עדיף בעיות קטנותמישהי=)

הממ..

נגיד ש

אני התבגרתי מהרעלה למעלה
ברור שיש לזה חסרונות ויתרונות, אבל לפעמים כדאי לגדול בקצב של החברות שלך.
^^כישוף כושל

בס"ד

 

לא טוב להתבגר מוקדם מידי

תמיד תרגישי לא שייכת

עדיף בקצב אחיד עם כולם

אבל זה כבר אבודיעל

חוצמזה שאני נהנית. רוב בנות מהשכבה שלי- אני לא רוצה להיות ברמה שלהן,

וסליחה אם אני נשמעת עליונית כזו... (לא אחת ששמים על חולצת בסיס)

 

ובת של הקב"ה, אני כבר לא מרגישה שייכת. וטוב לי עם זה, יש עוד שתיים שמתבגרות איתי ואני אוהבת אותן, וזה מספיק לי.

 

^^^נקודה טובה
אבל לשירות
אני בעדקמנו ונתעודד

בס"ד

 

בעד שהדיון ינוח עד מחר,

בעד ללכת לישון,

ובעיקר בעד לקום מחר למניין של שמונה לכל היאוחר.אני לא אוהב את היאוחר יותר...

וכמובןקמנו ונתעודד

בס"ד

 

בעד לגדול קצת.

 

בחצי שנה, בקטנה כזה.

תחיי את הרגע, אל תדלגימישהי=)

תלמדי להנות ממנו

יש המון דברים שאחותך עוד לא התבגרה בהם בכלל.כנרית על הגג=)אחרונה

זה תהליך הרבה יותר ארוך ממה שנראה. כל שלב בחיים מצריך עוד התבגרות. זאת עבודה שלא נגמרת ב"ה.

אל תהי כמו אחותך. תהי את. חפשי את הדרך שטובה לך ולכי בה.

בטוח יש הרבה דברים שאחותך רוצה לשנות במה שהיא, והיא עובדת על זה.

גם אחותך עשתה את כל הדרך הזאת, וזה מה שהביא אותה לאן שהיא.

(עד כאן זה מתאים לכל אחות שהתכוונת בטעות)

 

ואם את מתכוונת במובן של להסתטלן ובלי מחוייבויות, והתכוונת לאחות המעצבנת ששורצת לך פתאום בבית ותוקעת הערות מחרפנות-

אז היא מחכה שתקופת הסטלנות הזאת תגמר כבר כי היא רחוקה מלהיות סטלנית, והיא מתגעגעת לאולפנא כל כך.

כי עכשיו היא לבד. עם כל זה שיש חברות ובעל ומשפחה. אין את החבר'ה. אז תנצלי את הזמן הזה כי הוא לא יחזור.

 

בקיצור-

תהני מהזמן שאת נמצאת בו, כי כל אחד רוצה להיות במקום שהוא לא נמצא.

 

וחיבוק של אחות מעצבנת

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך