בס"ד
אני אשכנזיה
אבל אשכנזיה רצח
ולא הייתי בשמש מעל 20 דקות כבר מעל חודשים
עד אתמול
היום החם ביותר שחזתה האנושות
ועכשיו אני אשכנזיה תמימה ולבנבנה אדומה ומלאת כוויות כואבות מהשמש
מסקנה-
אחרי חודשים של הסתתרות בבית
לא חכם לצאת ליום שלם דווקא ביום החם בשנה
מסתבר שהיה יותר מ40 מעלות 
קול דממהוהוואקף התעצבן שאנחנו מתנעונעים 
בשמש זה כבר עבר את נקודת הרתיחה של נחושת! (למעוניינים- 1084.4 מעלות צלזיוס)
צלזיוס?
והיה לי אחלה טרמפים היום.
ועבודה בארץ זה דבר לא נצרך, למרות כל השטויות וההתחנפויות שכתבתי למורה בסוף
שלא תדעו מצרות.
קול דממה כמו חברה שלי...יעלאבל אצלה זה חמש דקות בחוץ והיא עגבניה...
רעיה123 חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
