מה עושים כשהחמות רוצה לדבר איתי כמה פעמים בשבועאנונימי (פותח)
ואין לי זמן..כל שיחה איתה יכולה להיות חצי שעה שעה
ואני כמעט 4 חודשים אחרי לידה,עסוקה בטיפול בתינוקת ובבית. כשאני לא עונה היא נפגעת אבל אני מרגישה שזה מוגזם,אם היא היתה מתקשרת פעם בשבוע יש יותר סיכוי שהיה לי זמן לדבר איתה..אבל כשזה כמה פעמים זה כבר מציק לי,במיוחד שכל פעם היא חוזרת על אותם דברים וזה כבר מעיק- תשימי אותה על הבטן, תצאי איתה כל יום לטייל ועוד..
והקטע גם שאנו גרים קרוב אליהם ובד"כ יוצא להם לראות אותה לפחות פעם בשבוע אם לא יותר, אז למה היא לא מדברת איתי כשאנו נפגשים?
וגם מעצבן אותי שהם רוצים שנבוא אליהם יותר..לא תמיד יש לי זמן וכח לזה וגם את ההורים שלי אנו רואים כל שלושה שבועות או חודש כי הם יותר רחוקים,אז מרגישה שפעם פעמיים בשבוע זה מספיק.
מה אתן אומרות? אני מתוסכלת כבר,גרים לידם מאז החתונה ובזמן האחרון ממש בא לי לעבור בגלל המצב הזה.
מקפיצהאנונימי (פותח)
במקומך הייתי עפה מלידה כל עוד נפשי ביחייוך
טיפוסים כאלה זה רק הולך ומחמיר ובסוף מה שלא תעשי תמיד תהיי לא בסדר
קצת הפריע לי איך שכתבתאנונימי (פותח)
את צודקת שזה לא נעים לגור ליד משהי כזו אבל הפריע לי איך שכתבת את זה..
וגם יש לה גם דברים טובים,הרבה פעמים כשאני צריכה לנסוע היא שומרת על הקטנה ועוד..
וגם המחיר פה ממש זול אז כרגע זה גם שיקול.
אם נראה שהמצב כבר לא נסבל אולי נעבור דירה אבל כרגע מנסים למצוא פיתרון אחר.למרות שהעלתי את הרעיון לעבור דירה הוא כרגע לא כל כך מציאותי
מרגע לרגע אני מעריכה אותך יותראנונימי (3)

איך שאת מכירה טובה לחמותך ושוקלת את כל המורכבות בצורה הגיונית.

 

רק רציתי לומר שיש נשים שהיחסים שלהן עם החמות הם כל כך טעונים, ויש נשים שנפגעו פגיעה קשה,

אז תסתכלי גם תגובות כאלו בעין טובה.

תודה! גם היחס ביננו קצת מורכב מנסהאנונימי (פותח)
להסתדר איתה למרות הקשיים. אחרי הלידה היו לי דברים לא נעימים שלא אפרט מפאת לשון הרע.
מקווה שמתי שהוא היחסים ביננו יחזרו להיות טובים.
בטח. בעז"ה יסתדר בהמשך.אנונימי (3)

תמיד עם כל ההתרגשות של אחרי הלידה כולם קצת מאבדים את שיווי המשקל ואומרים כל מיני דברים.

אבל בטח מתכוונים לטובה.

לא יודעת מה איתך אבל בקשר לחמותי אניחייוך
מעדיפה לא מדובשו ולא מעוקצו, אם לא היה לי שכל היא כבר מזמן הייתה גורמת לנישואין שלנו להתפרק לכן אני דיברתי מהמקום שלי, ויש לי התמודדות לא פשוטה בכלל, עוד אני עם כל הקושי שלי כלפיה מארחת אותה לחגים ושבתות היא ישנה לי במיטה כי זה יותר נוח לה וכד', אני בולעת הרבה צפרדעים בגללה אבל לגור לידה זה ממש מה שחסר לי, שלא תשמור לי על הילדים ושתרד לי מהחיים זה מה שאני מעדיפה, ובאמת דיברתי מהמקום שלי וממה שעברתי איתה
צדיקה.אנונימי (3)


כל הכבוד על הסובלנות ועל הגבולות!שייני


לא קל.אנונימי (3)

הייתי הולכת בגישה של מצד אחד לכבד מצד שני להעמיד במקום בעדינות:

 

היא מתקשרת - תני לה 10-15 דקות ואז תפסיקי את השיחה כי בדיוק התינוקת ...משהו, ואת חייבת לרוץ אליה, כל פעם משהו אחר.

אנשים סבירים מבינים בין השורות שהשיחה מתארכת מדי ושהם מפריעים.

ומי שלא מבין או נפגע - יצטרך להבין. את לא יכולה לקחת על עצמך גם את הפגיעות שלה כל עוד את מתייחסת בכבוד ובנימוס.

 

וכל הכבוד לך שאת יושבת ומקשיבה כל כך הרבה זמן וגם לא כועסת שמתערבים לך. אני הייתי כבר מזמן מתפוצצת.

הבעיה שאני לא מצליחה לעצוראנונימי (פותח)
לא יודעת איך להגיד פתאום שאני צריכה לגמור לדבר וגם כשאנו אצלם אני לא מצליחה להגיד שאני צריכה ללכת ולפעמים נתקעת בגלל זה שעות אצלם.

אני שבוע שעבר התפוצצתי,אמרתי לבעלי שנמאס לי מזה שהיא כל פעם חוזרת על אותם דברים ומתערבת לי. הוא דיבר איתה ואז היא אמרה שהיא לא תגיד לי כלום..אפשר לחשוב מה ביקשנו.
וגם היא אמרה שנבוא לבקר יותר וזה בכלל הרגיז אותי כי אנחנו באים הרבה יותר משאר האחים אז מה הם רוצים ממנו?
מדהים איך הקב"ה משדך לכל אחת חמות מתאימהאנונימי (3)

לעבודת ה' שלה חיוך.

 

כנראה שזאת העבודה העצמית שאת צריכה לעשות כרגע - לנשום עמוק, לאסוף כוח, ולהגיד תודה, שלום, עכשיו אנחנו מוכרחים ללכת הביתה.

ככה גם תרגישי שאת לא נכנעת לדרישות לא מציאותיות מצידה. זה יתן לך כוח, ויפחית את הכעס.

 

הכדור בידיים שלך.

 

ומה שהיא אמרה שתבואו לבקר יותר זה כנראה בגלל שהיא פוחדת לאבד את הקשר איתך ועם התינוקת. בטח היא אומרת - טוב, אם אי אפשר לדבר בטלפון, אז לפחות שיבואו יותר.

וואי וואי זה באמת עמוס..ירושלמית טרייה

אני מאד מאד אוהבת את חמותי, אבל ב"ה היא לא מבקשת שנדבר. רק טיפה מייל או ווטסאפ.

אם הייתי צריכה לדבר כל שבוע פעמיים חצי שעה הייתי משתגעת..

ברור לי שלא הייתי עונה ואחר כך כותבת שמצטערת, ישנתי ועכשיו אני צריכה להאכיל וכו'.. גם ככה עשיתי את זה אבל זה היה אמת, לפחות כמעט תמיד חושף שיניים

 

תעשי מה שיעצו לך פה - תדברי קצת ואז תגידי שהתינוקת צריכה אותך או משהו.

אם היא ממשפחת הדבקים אז היא בטח תשאל "אז מתי כן אפשר לצלצל ושזה לא יפריע לך"?

אז תצטרכי להסביר שאת באמת לא יודעת כי את לא יכולה לצפות מתי התינוקת תבכה או תצטרך החלפת טיטול.

אולי אפשר שהיא תצלצל כשבעלך בבית ואז הוא יענה ותוכלי להעביר לו את הטלפון בחזרה אחרי כמה דקות, היא לא תרגיש "מוזנחת" ופחות תשים לב מאשר אם תדברי איתה רק את שיחה קצרה.

 

ועשר דקות זה המווון..

לפני שהבת נולדה,היה לנו קשר יותר טובאנונימי (פותח)
והיה יותר נחמד איתה. רק מאז שהיא נולדה זה התחיל.. העצה בסוף טובה ננסה אותה
ירושלמית טריה, אהבתי מה שכתבתאנונימי (5)
את ממש מתוקה !ההכל בטוב טעם ובדרךארץ. אני מאמצת לי כמ.ה טיפים
עוד משהו מאחרי הלידה מרגישה שהיא לא הבינה מה זה יולדתאנונימי (פותח)
רציתי לנוח והיא היתה מתקשרת ולא מבינה למה אני לא עונה,כשהיינו איתה שבת אחת היא דיברה איתי ולא נתנה לי לנוח כשהייתי מותשת מהלידה.
כשבבית חולים אמרתי לבעלי שיגיד שלא מתאים שהיא תבוא כל יום היא נפגעה.
מה כל כך קשה להבין אישה אחרי לידה?
וזה לא שאני הראשונה במשפחה שיולדת..
יאללה חמות זה עם..מזדהה..אנונימי (4)
הלו - אני חמות.אנונימי (3)

(אבל גם אמא לקטנים ומתפללת להריון נוסף).

ואני כתבתי כאן חלק מהתגובות.

 

ולי היה קשה מאוד עם חמותי, אז גם אני לגמרי מזדהה.

 

אבל כשכלתי היתה אחרי לידה, הרגשתי שמה שאנחנו לא עושים וכמה שאנחנו לא משתדלים אנחנו מעצבנים אותה מעצם נוכחותנו. בעיקר נוכחותי קורץ.

 

והבנתי את זה. אפילו אי אפשר היה לדבר על מה שהיא מרגישה כי היא היתה בשלב מאוד רגיש.

 

ביקרנו בבית חולים פעם אחת ביקור של חצי שעה ביום השני. אני לא מתקשרת כי אני יודעת שהיא שונאת לדבר בטלפון וזה מלחיץ אותה. אני מתייחסת אליה כאילו היא  אחת מילדי.

 

רק רציתי להביא את הצד שלי.

אשרייך שאת כזו רגישה ומתחשבת! (זו אני הפותחת)אנונימי (פותח)
תביני אותה,בהתחלה מוצפים בהורמונים ומבולבלים מאמינה שבהמשך תהיה לה יותר סבלנות.
תודה! מבינה לגמרי .אנונימי (3)


כנראה היא קשורה אליכם במיוחד.אנונימי (3)

אל תחכי שהיא תבין מעצמה. תגידי את מה נוח לך ומתי.

בלי לקרא תגובות קודמותזקנת השבט

זה נשמע שיש לה בעיה נפשית . להתייחס בכבוד, אבל לעשות שיחה עם מישהו נייטרלי , איך אפשר לצמצם את זמן ותדירות השיחות. חברה? אולי אפילו אמא שלך -למרות שהיא לא נייטרלית . 

נשמע שמשעמם לה או בודדה, לא הייתי אומרת נפשית, אך צריךחכמה בלילה

למצוא את הדרך להוריד ממך את העומס והציפיות הגבוהות שלה ממך בלי לפגוע בה, מה עם בתיווך בעלך?

לא פשוט..נונימי

אני הייתי ממליצה לך:

1. לעבור דירה, ואם זה לא אפשרי אז להיות עם יד על הדופק ולעוף ברגע שנראה לך שהיא עברה גבולות או שלך כבר לא פשוט- ואני לא סתם אומרת את זה..

2. קצת לסנן, זה לא יזיק- מתקשרת? אין לך כוח? את לא עונה! שולחת אח"כ הודעה: סליחה, היה לי יום מטורף ולא יכולתי לענות, משהו דחוף? או משהו בסגנון הזה...

3. אל תבואי אליה כ"כ הרבה, פעם בשבוע זה באמת מספיק, אם היא תעיר לך תגידי שיש לך הרבה מה לעשות, את ממש מצטערת אבל לא יכולת להגיע..

4. תראי לה שאת כן מעריכה את מה שהיא עושה בשבילך וכמה שהיא עוזרת לך- למה? כי זה מה שהיא מצפה וככה היא תקבל (בעז"ה) יותר בהבנה את הסינונים שלך..

 

בהצלחה!

מסכימה עם זקנת השבט770מ

מה שהוא טורד את מנוחתה. היא בחרדה לאבד אותך והכל כנראה, מטוב ליבך היפה!!

 

כנראה אחרות לא מתיחסות אליה כמו שאת, ולכן היא אובססיבית סביבך כדי גם לא לאבד אותך!

 

או שבעלך היה מאד קשור אליה לפני כן והיא מתקשרת איתו דרכך.

 

א. מיעצת לך כמו שכתבה לך נונימי, להעריך כמה שיותר אותה היא פחות תהיה תלותית אליך! ואני גם מוסיפה שאולי אפילו מידי

 

פעם תשלחי לה משהו עוגה או אוכל מוכן לאו דווקא מעשי ידייך, אפשר קנוי. בזה תקני אותה והיא תעריך אותך ולא תהיה תלותית.

 

לאט לאט היא תרד מהצורך האובססיבי סביבך!!

 

ב. אם היא כן מתקשרת, לדבר איתה בכבוד. אבל גם יד על הדופק. אם באמת את כרגע צריכה ללכת לעשות משהו תאמרי לה

 

כאשר את מגיעה ממקום של אמת .הרבה יותר יהיה לך קל לומר אותם דוגרי אליה!!

 

ג.אם זה באמת קשה תאמרי לה להתקשר בזמן שבעלך נמצא בשטח. וכך יהיה לך יותר קל, לדבר איתה חצי מהזמן שהיא דורשת ממך.

 

מעריכה אותך על אף כל הקשיים שאת מנסה כל דרך אפשרי להיות ביחסים טובים איתה!

 

בהצלחה רבה!

 

 

לדעתי הדבר תלוי בךאמאשוני

נשמע שסה"כ היחסים ביניכם טובים רק שהמינון גבוה מדי בשבילך. אין הדבר תלוי אלא בך.

את צריכה ללמוד לעמוד על הזמנים שלך בצורה נעימה.

את לא צריכה לצפות שחמותך תבין לבד שאשה אחרי לידה רוצה לנוח או שהיא עסוקה בטיפול בילדה.

את עם ילדה אחת שהיא כל עולמך, תראי שבילדים הבאים את תצליחי לתמרן יותר מילד לילד משתכללים וכבר שוכחים איך היה עם הראשון, בטח גם חמותך כבר שכחה את זה ולך זה ברור מאליו ולה לא.

חוץ מזה שלא משנה באיזה נושא- תמיד הדור מעלינו היה מוצלח יותר ואנחנו דור מפונק...

אז אל תצפי שהיא תבין לבד- את צריכה לומר לה.

 

לדעתי זה לא נכון לערב את הבעל. לפחות לא בשלב הזה. 

מניסיוני להציב לחמות גבולות דחוף דחוף!!!חייוךאחרונה
מה גורם לריח מהרגליים?מאוהבת בילדי

עם נעלי בית רוב היום ובכל זאת...

פטריה ממש גורמת לריחלפניו ברננה!
יכול להיות פטריה בלי כאב או גרד או חתך?מאוהבת בילדי
לא בטוחה.. האמת לא יודעת.לפניו ברננה!
פשוט זיעה ביחד עם חומר סינטטי (נעלי בית)המקורית

לא צריך הרבה כדי שיסריח

לא להזיע זאת לא אפשרותמאוהבת בילדי

אז מה? להחליף נעלי בית?

ולמה יש תקופות שיש יותר ריח או פחות?

ואיזה נעלי בית כדאי לקנות בשביל להמנע מהזיעה ו.או הריח?

את עם נעליים סגורות בלי גרביים?המקורית
נעלי בית פתוחות וגרביוניםמאוהבת בילדי
אז אולי לנסות גרביונים מכותנה ולא חומר סינטטי?שיפוראחרונה
הבן שלי סבל מזה מאדשמיכת פוך

וקנינו לו משחה שנקראת רעננה. זה מיועד לנטרל ריח רע מהרגליים.

מורחים את זה פעם בשבוע ואין יותר ריח!!

קנינו בעדיקא בשלושים שח .

מומלץ בחום!!

אבדוק. תודה!מאוהבת בילדי
את לובשת נעלי בית בלי גרביים?רקאני

איזה סוג נעליים?

נעלי בית עם תחתית דמוי שעם נראה לימאוהבת בילדי

ובלי גרביים בבית

התחתית הזו נראה לי זו הבעיההמקורית
שמתי לב שבתקופה הזאת אחרי פסחשיפור
הרגליים יותר מסריחות. לא יודעת למה.... הייתה שנה ששמתי סודה לשתייה בתקופה הזאת, גם עם סנדלים פתוחות.
על הסנדלשיפור
נעליים מחומר סינטטישיפור

בעלי עבר לנעלי עור אמיתי וממש שיפר את המצב, לא יודעת לגבי נעלי בית. אולי שווה לנסות טבע נאות.

אני בקושי עם נעליים, יותר נעלי ביתמאוהבת בילדי

טבע נאות יקר לי... אבל תודה!

נתקעתי בלי בגדי מעבר לקטנים-שיין או עליאקספרס?.shiran30005
מה יותר מהר? אני שמה להם לרוב ארוך דק כי יש מזגנים בכל מקום
הייתי מזמינה בנקסט האמתהמקורית
אם כי לעליאקספרס יש מחסנים בארץ ולי הגיעה הזמנה תוך שבוע אבל הצפי שכתבו באתר היה חודש
זה יקר משמעותית משיין/עליאקספרסshiran30005
יודעת שהסחורה איכותית יותר אבל עדיין...זה בגדים של עונה 1 ןאחכ זורקת /מעבירה הלאה לא רואה צורך להשקיע יותר מידי. ככה הייתי קונה פה בחנויות בעיר
קניתי פולו ארוכה לבן שלי ב35, לא נראה ליהמקורית

שזה הבדל כזה משמעותי

אהל האמת בתק הזו של השנה שולחת אותם עם קצר וקפוצון

סתם בשביל הספורטאפרסקה

חיפשתי עכשיו בשיין חולצות פולו לבנים, הציע לי פריטים נראים אחלה ב-20 שח. אז כן יש הבדל..

ברור שאין מה להשוות באיכות.

ובתכלס עם קצב המשלוח, אם צריך ממש לעכשיו הייתי קונה פשוט בארץ וזהו

זה לא שצריך לעונה שלמה אבלהמקורית

ברור שיש הבדל, אבל המחיר כשלעצמו לא בשמיים לעומת הרשתות פה בארץ בכל אופן והמשלוח יגיע יותר מהר משיין לדעתי

וגם - בשיין צריך לדעת שלא כל מה שנראה הוא טוב. צריך לוודא בתגובות. יצא לי לקנות שם מוצרים טובים לילדים, אבל בנקסט לעומתם אין הימור על איכות

הבנתי מה את אומרתאפרסקה
אז אולי שווה לחפש בגולף עודפים וכאלה, אולי יהיה חולצות שרוול ארוך במחירים נמוכים יותר
לגולף יש באתר קטגורית אטוטלט במחירי בדיחהמקרמה
ייקח הרבה זמן עד שיגיע! אולי אפילו כבר תצטרכי בגדיהתייעצות הריון
קיץ.. למה לא לקפוץ לביגוד? יש שם מחירים ממש טובים
אין כבר ארוך דקאורוש3אחרונה
אני קונה בארץרקאני

צריך את זה כבר עכשיו

עד שיגיע משלוח כבר אפשר להלביש קצר לגמרי

בחנויות פה ראיתי קצר ולא ארוךshiran30005
צריכה לגילאי 2-3 חיפשתי בפוקס, קיווי, הוניגמן
אני מתכננת ללכת ביומיים הקרוביםרקאני

אם אני אמצא אני אעדכן אותך איפה

חיפשת גם בלידר ובבזאר שטראוס? לרוב זול יותר...מתואמת
בלידר באמת ראיתי קצת ארוך לא מזמןהמקורית
לאחרונה הייתי בלידר וממה שראיתי מחירים לא זוליםשיפור
האמת שלא ממש קניתי שם השנה...מתואמת
ראיתי עכשו שיש מבצעים באתר של שילבואני שר

גם פריטי מעבר (לא הרבה)

5 ב100

אולי יעזור לך...

נקסטלפניו ברננה!
גם הבנתי שאפשר יותר לסמוך על המשלוחים שלהם כרגע

וגם פחות סיכוי שמכניסים כמויות מוגזמות של כימיקלים

לרוב עלי מהיר יותר(אהבת עולם)
למרות שזה גם תלוי בחברת שליחויות בארץ ואת לא יכולה לדעת מראש על מי תפלי.
אפשר גם לחפש אם אנשים מוסרים באיזורך.מוריה
נכון, או לחפש בחנות אוטלט אם יש באיזורךשיפור
עונת מעבר בארץ קצרהשקדי מרק
בשלב הזה עדיף לקנות בארץ, עד שיגיע תספיקי להשתמש ממש מעט
תודה לכולן 😊shiran30005

גם בקיץ אני שמה מכנס ארוך בגן ולרוב גם חולצות ארוכות, מקסימום מקפלים להם בשרוולים. בגן מקפיאים לכן אני צריכה כמות

יש לי לעכשיו קצת אבל אחרי שעשיתי סדר רואה שזה הרבה פחות משחשבתי

תודה רבה , נחשוב על מה שכתבתן פה 

איך זה אצלכם?אנונימית בהו"ל

אצלנו בעלי עובד עד 20:00 ככה שאני אני אחראית לפזר את הילדים ולאסוף אחה"צ.


פועל יוצא מזה הוא שאני לא יכולה לעבוד בעבודה שדורשת ממני להגיע מוקדם בבוקר (גם 08:00 זה מוקדם לצורך העניין) וחייבת להספיק לאסוף את כולם.


שיעורי בית, קניות לילדים, דברים שצריך להביא לגן, ארוחות צהריים, זה עליי.

ככה שאני מרגישה שחייבת גם יום חופש אחד לנשמה.

אז מה עושים? במה עובדים במצב הזה???

שאלת השאלות.. ממש מעסיק גם אותימתןתורה
אני מרגישה שצריכה שני ימי חופש לפחות..

כן הצלחנו לסדר הנשה שבעלי מפזר ב7 בבוקר, מקל ילי מאוד ונותן לו זמן משמעותי עם הילדים

במצב הזהכורסא ירוקה

עבדתי בעבודות בחצי משרה ו/או בשכר נמוך. זה היה יותר השלמת הכנסה לבית מאשר פרנסה משמעותית.

כי זה לא רק השעות, זה גם להיות זמינה אם קורה משהו וקוראים לך, והייתי יותר זמינה אם ילד חולה או יש חופש. במקרים של חופש או מחלה גם הוא לקח ימים אבל מלכתחילה עבודה תובענית היא פחות גמישה מעבודה כזאת.


את יכולה להיות -

סייעת בבית ספר

מזכירה בחצי משרה או במקום גמיש

עבודה בחנות - אבל אז בדכ צריך לתת משמרות צהריים או שישי

עבודה מהבית - מגייסת למשרות, מתאמת פגישות וכו

עצמאית - אם יש לך רעיון ורצון לעסק

השאלה היא עד מתיאנונימית בהו"ל

עד מתי נשארים לעבוד בעבודות כאלה...

ואם רוצים לעבוד בעבודה אחרת אחרי שנים, זה יעבוד?

זה מאד אינדיבדואליכורסא ירוקה

כל זוג ומציאות החיים שלו והצפי לאיך החיים יראו בהמשך, כמובן בהתאם לשאיפות. אם השאיפה שלו להמשיך במצב הנתון ולך אין בעיה עם זה - זה לא ישתנה עד שהילדים יהיו עצמאיים. אם מבחינתכם זו מציאות זמנית אז נושמים עמוק וקובעים דד ליין.


אני חושבת שאם אתם יודעים שזו מציאות לשנה שנתיים זה לא משנה ככ. קשה לי להאמין שלא תצליחי חזור לשוק העבודה אחכ. אולי גם תלוי מה המקצוע המקורי שלך.

אם המציאות הזו הולכת להימשך יותר זמן, אז הייתי בונה את זה באופן אסטרטגי - חושבת במה אני רוצה לעבוד אחרי, כשאשתלב חזרה בשוק העבודה ושואפת למצוא משרות חלקיות שיקדמו אותי לשם.

אם את רוצה להיות מחנכת בביס, אז תמצאי עכשיו משרה חלקית של מורה מקצועית נגיד.

גם משרות מזכירות יכולות לקדם אותך לעבר משהו. כל משרה זוטרה היא בעצם מתחת למשהו גדול ואחראי יותר, ואז זה פשוט עניין של לאן את רוצה להתקדם. 

מה עםדפני11

שיום אחד הוא יוציא את הילדים ויחזור יותר מאוחר?

ואת תביאי בייביסיטר יומיים שתפזר ותוכלי לצאת מוקדם?

ואז עוד יומיים חופשיים.


מורה, אחות, עוס- זה בטוח מתאפשר

זו עובדה מוגמרת העבודה שלו?המקורית

ואת זו שחייבת להתגמש?

הסידור הזה מתאים לך שהכל עלייך?

גם בלי קשר לעבודה שלך, מה עם המעבר? זמן זוגי/ פנאי לעצמו / זמן עם הילדים כו


אני חושבת שאם זה מתאים לך אז משרה חלקית של חצי יום, והייתי רושמת לצהרונים אם אפשר כדי לחסוך א. צהריים שחייב להכין כל יום וישאר לך גם קצת זמן לעצמך בין לבין


לא חושבת שהתשובה שלי רלוונטיתהשקט הזה

כי שנינו עובדי חינוך


אבל חמי וחמותי שניהם עבדו כל השנים בעבודות משרדיות עמוסות ומטבע העולם והדברים חמותי הייתה זו שאוספת את הילדים. עד שהיא קלטה שלאח הגרוש של חמי יש יומיים קבועים בשבוע שהוא חייב לצאת מהעבודה מוקדם כדי להיות עם הילדים כי זו המשמורת שלו והפלא ופלא הוא מצליח לצאת בימים האלה מוקדם מהעבודה.

אז היא פנתה לחמי וביקשה ממנו שהילדים יזכו לזמן איתו גם בלי שהם יתגרשו. ובאמת חמי החליט על יום קבוע שבו הוא יוצא מוקדם מהעבודה, אוסף את הילדים ונמצא איתם אחהצ


בקיצור, מה שאני רוצה להגיד, זה שאפשר לבחון מחדש הנחות יסוד. 

חכמה חמותךדיאט ספרייט
שמעתי על כמה כאלו היום המציאות קצת השתנתהמרגול

אני מרגישה שלאט לאט זה נהיה פחות ברור מאליו שמי שיאסוף את הילדים תהיה האישה.

אני למשל כנראה אצטרך ההפך (בואי נראה איך יסתדר גם עם העבודה שלו חחח)


אבל כן, שמעתי כמה וכמה שאמרו- גברים גרושים מוצאים יומיים בשבוע להגיע בזמן לאסוף את הילדים. אז בוא נעשה את זה *לפני* הגירושים😂

חושבתתקומה

שזה צריך להיות בדיבור ביניכם.

זה מאוד משתנה ממשפחה למשפחה.

אם אחד מבני הזוג חוזר כל יום ב20:00, נראה לי די הכרח שהשני נמצא יותר בבית.

אבל השאלה היא אם זה מתאים לך, ואם את מרגישה שזה חונק / מגביל שווה לדבר על זה ולראות אם יש עוד אפשרויות בשבילכם.

אני גם מפזרת ואוספת את הילדיםדיאן ד.

בעלי חוזר בדר"כ בחמש וחצי

והעבודה שלי הרבה יותר גמישה

אז אני מפזרת ואוספת.

מגיעה לעבודה בשמונה וחצי ויוצאת בשלוש ורבע.

אבל עובדת מלא פעמים בשעות הערב (נגיד עכשיו פתחתי מחשב כדי לעבוד)

 

לדעתי זה שבעלך חוזר קבוע כ"כ מאוחר זה ממש מקשה.

אין לו אפשרות לעבוד פחות או שזה אילוץ של פרנסה?

לגבי אילוץ פרנסה- דווקא כלכלית עדיף ששניהם יעבדומרגול

בישראל המס מחושב בנפרד לכל אחד מבני הזוג, ללא תלות בהכנסה של השני.

ובגלל מדרגות המס, עדיף בהחלט שניים שמרוויחים 15 כל אחד מאשר אחד שמרוויח 30. (ברוטו זהה, נטו שונה).


בנוסף, אם מתוכננים עוד ילדים אז חופשות לידה וכו.


אבל כן, יש משרות שזה הכל או כלום. שלא יתנו לו לעבוד בהיקף מצומצם יותר. ואז זה סיפור אחר.


הערה חשובה לפותחת- חייב חייב שיעשה ביטוח אובדן כושר עבודה. הוא המפרנס היחיד, אם חלילה יקרה משהו שמונע ממנו להמשיך לעבוד- אתם תהיו חייבים את זה. 

אם הוא שכיר זה חלק מהביטוח הפנסיוני בדרכהמקורית
הכוונה שלי היתה אם הוא עובד כ"כ הרבהדיאן ד.אחרונה

כי הבית צריך את הכסף הזה או בגלל שזה דרישות המשרה.

 

אם זה בגלל כסף אז כנראה שעדיף שהוא יוריד אחוזי משרה וגם אשתו תעבוד.

 

למה לעבוד?מקרמה

שואלת ברצינות


 

אם הוא עובד כל כך הרבה שעות וזה עדיין לא מספיק- זה מעלה סימן שאלה

או שהמשכורת לא גבוהה 

או שהוא מבזבז הרבה זמן על נסיעות


 

ואם זה מספיק- אז לכי תמצאי משהו שממלא אותך

בלי שעות התיצבות (זה יכול ואולי צריך להיות בתשלום... אבל לא השיקול )


 

במה את טובה?

שאלות השאלות. אין לי מושג במה אני טובהאנונימית בהו"ל

ואין לי מושג מה ממלא אותי...

הלוואי וידעתי

אולי זה דווקא המרכז? עבודה מספקת.מרגול

לא יודעת מה המצב הכלכלי שלכם ומה הצורך הכלכלי. אבל אולי זה יותר עניין של לעשות משהו שאת טובה בו, נהנית ממנו, מסופקת ממנו?

כלומר מעבר לאימהות.


ואז אולי אפילו משרה חלקית מאוד בתחום שמעניין אותך, תהיה עדיפה בהרבה על משרה מלאה במשהו שאין לך תשוקה אליו. 

שנינו עובדים משרה מלאהאמאשוני

אני עושה הרבה שעות נוספות.

כל אחד עובד יום או יומיים מהבית, סה"כ שנינו ביחד 3 ימים מהבית בד"כ.

כשהיו לי רק קטנים נעזרתי בבייביסיטר,

עכשיו הגדולים אוספים את הקטנים ככה שגם כשעובדים מהבית יש רצף.

כששנינו מהמשרד בד"כ אחד מפזר והשני אוסף וימים אחרים מתחלפים.

שעות העבודה גמישות.

יש המון משרות כאלו שאמנם יש הספקים אבל יש גמישות מסויימת ואפשר להמשיך בערב.


בעיני מציאות של "אבא של שבת" זה פספוס. השאלה אם זה זמני/ קבוע ואם אתם רוצים לעשות משהו לגבי זה.


יש משרות חלקיות אם את רוצה.

אני לא הייתי עובדת במצב כזה או גג יומייםלא מחוברת

לא עבדתי כמה שנים שאני בעיקר הייתי איתם

והשנה התחלתי משהו כעצמאית ואז זה ממש סבבה כי אני זמינה תמיד בתקופות עמוסות שלו אני עובדת הרבה פחות ברמת היום בשבוע 

בחייאת מה זה יכול להיות?ממצולות

חח זה מסקרן אותי

מה זה אומר יועצת ג.

ןואי אחת המודעות הלא ברורותממשיכה לחלום
מסוג המודעות שמי שמבין מבין...מתואמת

אלא שיש כאלה שבכל זאת לא מבינים, למרות שאמורים להבין🥴

אולי יועצת ג' אמור להיות בכלל יועצת ז' (הרי בכתב עגול אלה אותיות מראה), ואז זה יועצת זוגיות?

חח ממש חדר בריחהממצולות
גרושות? חחח...באתי מפעם
יועצת גניקולוגיה❤️
מה יכול להיות 
נשמע שזה באמת זה...מתואמת
בעצם היא רבנית❤️

אז יועצת גניקולוגיה?

לא יודעת

אבל איך מישהי ללא הכשרה יכולה להיות יועצת גניקולוגממצולות
מנחשת שזה שם חליפימוריה
ליועצת מינית או משהו בסגנון.
נשמע הגיונייעל מהדרום
לק"י

כי לא שמעתי על מקצוע כזה- יועצת גניקולוגית.


זה משעשע לנסות להבין😂

גם אני חושבתשמ"פ
אולירקאני

יועצת גוף?

חחח הרמזים האלה מצחיקים

נשמע שזה קורס בהלכות טהרת הביתהמקורית

וענייני אישות

זה מנוסח קצת בקודים, נראה לי יותר חרדי לפי הנוסח האמת

אני חרדית ולא מבינה מה הכוונה😂Doughnut
גם אני חחרקאני
חחח אז אני כן הצלחתי להבין איכשהו😅המקורית
השאלה מה התכוונו כשכתבו יועצת גשואלת12
אז תגלי לנו אני חרדית ולא הבנתיממצולות
חחח אני חשבתי יועצת גמילהדיאן ד.

אבל זה לא מסתדר עם שאר המודעה.

חח גם לי עלה מיד יועצת גמילהמחיאחרונה
אבל הבנתי שלא קשור לנושא
אולי יועצת גישור?שיפור
מה עושים כשהבעל רוצה לעבוראנונימית בהו"ל

דירה ואני לא?


אנחנו נשואים 15 שנים עם ארבעה ילדים,

גרים ביישוב שמאוד התחברתי כבר כמעט 6 שנים, לפני זה גרנו במקומות אחרים שהיה לי קשה שם.

ממש נח לי שיש פה הכל, ספריה, סופר, גנים, ביה"ס, מרפאה.

אני גם לא נוהגת אז זה נח שהכל נגיש.


בעלי יותר מתחבר לגבעות ולמקומות שאחים שלו גרים ואני פחות.


הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעבור דירה וקשה לי עם המחשבה הזו.

גם ביום יום הוא כמעט לא נמצא בבית,

יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, סביבות 5 וחצי וחוזר ב19.00

כך שרוב היום אני נמצאת בבית, ביישוב..


עברנו לבית שקנינו ביישוב הזה לפני שנה..


מחשבות שלירקלתשוהנ

1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר,  אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.

2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת

3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...

 

תודהאנונימית בהו"ל

מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.

ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה

אז תיצרו קשר עם השכנים. מדי פעם תזמינו לקידושכורסא ירוקה
אני מניחה שלילדים יש חברים אז אפשר למצוא את המשפחות הרלוונטיות להם ולכם ולחזק קשרים  קשרים לא קורים, הם נוצרים בעבודה, ואת זה אפשר לעשות בכל מקום
אם הוא כל היום עובדאמאשוני

מה יש לו לחפש בגבעות?

את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.

מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?

אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.

אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.

אפשר לגור בגבעותרקאני

ולעבוד

זה נותן נוכחות וממלא בתושבים

בגבעות זה לא רק רעיית צאן

זה בעצם יישובים בתחילת דרכם

את מכירה מקרוב מקומות כאלה שמחפשים משפחות?מנגואית
אני לא יודעתרקאני

איפה מחפשים

אני כן מכירה אנשים שגרים בכאלה מקומות

ועובדים מחוץ לגבעה

שא נור, מעוז צור, יציב... יש המוןרקלתשוהנ
הם ישובים חדשים , לא חוותמנגואית
היא לא אמרה שהיא רוצה חוותרקאני

אלא גבעות

יש הבדל בין חווה לגבעה

חווה זה בדרך כלל חקלאי ועם צאן או בקר 

ורק קצת משפחות

וגבעה זה יישוב בהקמה בעצם ככה שצריך משפחות

תודה על ההסבר!מנגואית
רק לגבי מעוז צורתוהה לעצמי
הבנתי שיש להם רשימת המתנה מטורפת.. לא חושבת שהם מחפשים עכשיו
אני מכירה אם את צריכהעכבר בלוטוס

אבל יותר סגנון ספציפי תורני

לא נשמע הכי משכנעאמאשוני

בשביל זוג שכבר ביסס את חייו

אני גם נשואה 15 שנים עם 4 ילדים.

גרה בדירה הנוכחית 8 שנים.

אם בעלי היה בא עם יציאה כזאת הייתי חושבת שנפל מהירח. לפני 10 שנים אולי הייתי פתוחה יותר.

עבור זוגות צעירים אולי זה מתאים.

לדעתי נדרש בירור נוסף מה הוא מנסה להשיג מהמעבר.

ואולי הוא בכלל סתם משתף במחשבות ולא באמת רוצה לעבור.

אנחנו גם כל הזמן מספרים לעצמנו שנעבור לצפון מטעמים אידיאולוגיים ואז נוחתים חזרה למציאות..

לא הייתי עוברתפילה

בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים

אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...

אולי לנסות לדבר על זה עם כבוד לרצונות של שניכםשיפור
שכל אחד יסביר את העמדה שלו, מה חשוב לו, מה היתרונות והחסרונות. ובאמת תקשיבו ותנסו להבין אחד את השני. ומתוך כך תחליטו ביחד מה הכי מתאים לכם כמשפחה ותחשבו גם אם יש דרך להשיג את חלק מהרצונות/ יתרונות של השני, גם אם בסוף לא תקבלו את הרצון המלא שלו בתוך ההחלטה הסופית שתקבלו.

בעינייעוד מעט פסח

אישה היא עיקר הבית, ואישה מרוצה זה הכי הכי חשוב. לגור בגבעה בלי רכב ובלי יכולת לנהוג נשמע לי סיוט. בטח כשהבעל לא בבית רוב היום.

אבל, לא הייתי מבטלת לגמרי את הרצון של הבעל. אפשר לנסות לחשוב איך לעזור להתיישבות הצעירה בלי לעבור בפועל (נגיד- שיתנדב שם בשירות או בעזרה בבנייה). אבל לעבור דירה כשאת עיקר המחיר את זו שמשלמת- נשמע לי ממש שלא הגיוני.

גם בעלי רוצה לעבור ואני לא.ניק חדש2

אנחנו לא עוברים.

בעיני לא רלוונטי לעבור לכזה מקום בלי שאת נוהגתעכבר בלוטוס

את פשוט תהיי כלואה בגבעה ותלויה בחסדי טרמפים

 

אולי תנסי לשקף את זה לבעלך... טכנית אין אפשרות בעיני לנהל בית משפחה וילדים כשאת גרה בגבעה ולא נוהגת

 

 

תמיד אפשר ללמוד נהיגהרקאני
אולי, אני למדתי בתור רווקה. חברות נשואות שראיתיעכבר בלוטוס

היה להן מאוד קשה ללמוד

 

(זה משנה גם איפה את גרה ביחס לעיר שבה לומדים)

אני גרהרקאני

כבר שנתיים וחצי במקום בלי תחבורה

וזה באמת קשה נורא

ועושה עכשיו רישיון

זה מאתגר אבל אפשרי

דווקא לי היה יותר קל בתור נשואהדרקונית ירוקה
למדתי בתור רווקה אבל לא היתה לי מוטיבציה. כשהיו לי שני ילדים למדתי וגמרתי עם זה בקלות. צריך להחליט שזה מספיק חשוב ולפנות את הזמן לתקופה
אניDoughnut
הוצאתי רישיון כאמא לשלושה- ציק צ'ק שיעורים וטסט ראשון. כך נראה לי שזה לא קשור דווקא לשלב בחיים אלא מאד אינדיווידואלי לכל אחת.
אני הפותחת-אנונימית בהו"ל
למדתי נהיגה אבל יש לי פחדים גם מבחינה בטחונית, אנחנו גרים ביהודה ושומרון וגם יש לי פחד מנהיגה אז אני לא נוהגת..
לא יודעת אם זה מה שאת רוצה לשמועתוהה לעצמי
אבל הייתי ממליצה לך לעשות תהליך לשחרר את הנקודה הזו. יש מאמנות שעובדות ספיציפית על זה. החיים כל-כך יותר נוחים עם האפשרות לנהוג, במיוחד ביהודה שומרון שהתחבצ גרועה ואין כמעט מוניות.
אני מאמינה שברגע שתרצי ליסוע או תצטרכינפש חיה.
אז תמצאי בתוכך את הכוח לעשות את זה היטב. 
מה זה מקומות שאחים שלו גרים?רוני 1234

גם בגבעות?

כי באמת גבעה זה מעבר למקום מגורים, זה אורח חיים שלם שכנראה פחות רלוונטי למי שעובד ככ הרבה שעות מחוץ לבית

מה הוא אומר על זהרקאני

שגם ככה הוא לא נמצא רוב היום?

מה שמפריע לו ביישוב לא יפריע לו איפה שהוא כן רוצה?

הוא רוצה לעבור מתוך אידיאל או כדי לגור לי האחים שלו?

 

הייתי מנסה להבין כמה ומה חשוב לכל אחד ממכם

ולפי זה להבין לאן להתקדם

בגדול שנה זה לא הרבה זמן

ואם קניתם בית זה ממש פרוייקט לקום ולעזוב אותו אחרי שנה

אבל השאלה כמה הוא סובל שם ולמה

ומה באמת עומד מאחורי הרצון שלו לעבור

 

מה שבטוח שאם עוברים לגבעה

הדבר הראשון שאת צריכה זה רישיון

לנסות להבין מה קשה לו וחסר לו במקום מגורים הנוכחישקדי מרק

נשמע שכבר עברתם מספר מקומות אז כבר עברתם תהליך בתוך המקום הזה.

כן חשוב לשמוע ושלשני בני הזוג יהיה טוב

אולי בדיבור רציני שיורד לפרטים הוא יבין שמעבר/גבעה לא רלוונטי אבל יוכל לדייק מה חסר לו ותוכלו לחשוב ביחד איך לגרום לזה לקרות ולאפשר את זה.

ולפעמים אחד מוותר בשביל השני, וזה אפשרי לשני הכיוונים.. 

עונה לכולןאנונימית בהו"ל

האמת שבשבת הוא דיבר איתי דווקא דיבר על יישובים אחרים אפילו לא ביהודה ושומרון, לא דווקא גבעות,

כשלפני זה זה מה שתמיד הוא דיבר.

אני לא יכולה לפרט את השמות של המקומות שהאחים גרים כי אתן אולי תזהו אבל אני חושבת שאחד מהם נחשב כבר יישוב רק שאין שם סופר, בית ספר, מרפאה וגם סתם לא מתחברת לסגנון שם.

באופן כללי מפריע לו שאין קשר עם השכנים

גם היו שכנים שהיה ממש עניין שגרם לבעלי להתעצבן איך שהם התנהלו, אני לא אפרט בגלל אאוטינג.

וגם שכחתי לציין שהיינו גרים בבית אחר ביישוב, ששם בעלי יותר נהנה, כי הרגיש יותר בקשר עם השכנים וכשעברנו דירה אני חושבת שהוא מאוד התבאס שכל אחד בתוך עצמו, ניסנו פעם להזמין שכנים בשבת והם לא שיתפו פעולה.

אז תזמינו את השכנים הקודמים שלכםאמאשוניאחרונה

נשמע כמו קשיי הסתגלות.

לדעתי תשקפי לו את המחירים שאת והילדים תשלמו ואת הטרחה הכרוכה במעבר ותבקשי ממנו עוד שנה לנסות להסתגל לפני שמדברים על זה שוב.

אם חשוב לו הקשר עם האחים אפשר להזמין או להתארח קצת יותר.

אולי לסבלט את הבית.

לא הייתי עוברת ומשנה הכל מאפס בטח לא במקום שאין את כל השירותים שהתרגלת אליהם.

אם האזורים בתוך הישוב שונים מאוד מבחינת הסגנון אולי שווה לשקול מעבר בתוך הישוב.

וכדאי לך להתאמן על נהיגה לפחות בתוך הישוב אין את המגבלה הבטחונית וזה יעזור לך לפחות בתול הישוב אם האיזור שהוא יותר אוהב יותר רחוק מכל השירותים שציינת.

אם אחרי שנה תראי שאין מנוס, לפחות את תהיי יותר שלמה עם זה.

אולטראסאונד פרקי ירכיים. חשוב לעשות? הבן שלי כמעטפלפלונת
בן חצי שנה ויש לו רשרושים בברכיים. לרוב הילדים לא בדקתי. האחות אמרה שדחוף לבדוק. באמת חשוב?
תודה 🙂פלפלונת
אני שבוע אחרי איחור במחזורשלומית2

ביום האיחור בדיקה ביתית חיובית להריון.

הבוקר, קצת דם רירי בשרותים


מה זה אומר?

יש סיכוי שתקין ההריון?

התזמון והתיאור מתאימים לדימום השתרשותאלישבע999

של הביצית המופרית (העובר בימיו הראשונים) שנצמדת לרירית הרחם ונקשרת לכלי הדם שם.  

שיהיה לך הריון בבריאות שלמה וטובה, ובידיים מלאות!

 

דימום השתרשות הוא שבוע אחרי ביוץקטנה67
לא שבוע אחרי איחור
קפץ לי..קטנה67
לפותחת, עשית בטא? כדאי לעשות לוודא עליה
לי היה דימום קל חום בשבוע 6מסע של החייםאחרונה

ובמיון אמרו לי שזה כנראה דימום השתרשות קטן וזה יכול לקרות גם בשלב הזה.

חבל שאין אפליקציה-'מה שלומי היום?'מתןתורה

הרבה פעמים בסוף יום באלי לעבד את היום אבל גוללת לפלאפון כאילו אמצא שם תשובה


איך אתן מעבדות את היום?

יש לכן טקס סגירת יום? ריטואל כלשהו?


כמובן שמניקה הרבבההה אז לא חופשיה לפשי

מזדהההדרים

אני בדיוק יושבת בספה , בעלי קרס מעייפות עם הילדים, הבית שקט והמחשבות מתרוצצות. הפיתוי לראות סדרה או לקרוא איזה ספר קורצים ומצד שני באלי פשוט ראש ריק … ולתת לדברים לצוף. יש משהו בתרבות הפנאי שלא משאיר לנו פנאי לחשבון נפש, מצד שני מרגישה שעולות בי גם מחשבות שיכולות לגרור אותי לעצבות (דאגות מיותרות

כמו מה יהיה כשאחזור מחופשת

הלידה, האם אני אמא מספיק טובה, מה התכלית פה וכו'). השורש של המחשבות האלו טוב אבל הגבול בין לתהות כדי להשתפר לבין לתהות ולשקוע הוא דק נורא 

לא כל יום ממשהמקורית

אבל כן מדברת עם חברה או כותבת פה

גם תוך כדי סדר ערב בבית עם עצמי

באמת חשוב

אני מעבדתoo

לאורך היום

מתי שיש לי צורך

בכתיבה

עם גיפיטי

לפעמים בדיבור עם אנשים

לפעמים קמה עם תובנות בבוקר ממחשבות בלילה


לא מחכה לסוף יום או להצטברות

הכי בסיסי בעיניי

לחשוב על דברים

לנתח

מסקנות

לשפר דברים

להסתכל על הדרך

לצערי אני כבר לא עושה את זהמתואמת

אבל הייתה תקופה שכתבתי כל יום שלוש תודות על מה שהיה היום (לפעמים הייתי צריכה להכריח את עצמי למצוא משהו... ולפעמים הייתי צריכה דווקא להגביל את עצמי ולא להוסיף עוד

זה סיכם את היום גם מבחינה טכנית וגם מבחינה נפשית...


עכשיו בימים אלו של ספירת העומר אני לומדת על הספירות מתוך ספר שמסכם אותן בקצרה.

אבל לפעמים גם זה שאני מסדרת את הבית ושומעת תוך כדי משהו מעניין - גם יוצר לי סגירה של היום...

(אבל ייקח עוד זמן עד שאגיע לזה היום - יותר מחצי בית ער🤦‍♀️)

עוררת אותי למחשבה על הנושא. באמת חשוב, תודה!שיפור
אני אוהבת לסרוג קצת לפני השינהרק רגע קט
לא סורגת רק בלילה, גם בעוד הזדמנויות. אבל זה כן עוזר לי להתעסק במשהו מרגיע אם קשה לי להירדם.
יש לי יומן כזה שקניתי לעצמי מחי

מיועד לילדות, אבל ראיתי אותו והתלהבתי. יש עמוד לכל יום עם שאלות מכוונות כמו - על מה אני רוצה להודות היום? למה אני מצפה? מה היה מאתגר? משהו שהאיר לי את היום, משהו טוב שעשיתי היום וכדומה. השאלות משתנות קצת כל יום אז זה מעניין. בנוסף יש שם שני משפטי השראה כל יום ואיך שהוא זה תמיד המשפט המדויק בשבילי לאותו רגע. הייתי שולחת תמונה או קישור, אם זה לא היה מניו יורק, אז לא רלוונטי. אבל מאמינה שיש כל מיני סוגים דומים שאפשר למצוא.

אני בשאיפה לכתוב שם כל יום, בפועל זה יוצא בסביבות פעם בשבוע-שבועיים, אבל כשאני מצליחה להתיישב לכתוב זה עושה לי הרגשה ממש טובה לראות את הטוב בחיים שלי, לזהות צעדים של התקדמות, לפרוק את מה שהיה פחות נעים.

איזה יופי לקרא מחי!נפש חיה.

ודש ❤️

..כורסא ירוקהאחרונה

אולי יעניין אותך