איזה טוב ה' על ה9 ימים אחרונים

יום ירושלים

יום שני שלמדנו והיה חופש

יום שלישי שחזרתי הביתה מוקדם

ובאוטובוסים אחרי 30 שנה

והבת מצוה

ולפני הבת מצוה

יום רביעי הלא כיפ

יום חמישי המוזר והממשיך קצת של רביעי וההודעות בלילה

יום שישי שהסתבכתי עם עצמי וסיבכתי אותה

ושקיבלנו שבת מוזר

ושבת

ושבועות

והיום

מתישהו כשאפרט אותם..

תכנון:

להוציא רשיון.

בשביל זה צריך-ת.ז.טופס ירוק,לעשות תיאוריה וקצת כסף

אח"כ לקנות טרנטה חמודה בארבעת אלפיים שקל וזהו.

ולשנורר לפני זה 5 שקל מכל אחד שאני מכירה בערך ואז ככה יהיה לי מספיק כסף

כמה דברים שבעלי יהיה צריך:

לדעת ולהכיר מלא מקומות יפים בארץ בעיקר נחלים ומעיינות וכאלו

להסכים שיהיו מלא ילדים ושהבית תמיד יהיה עם עוד אנשים

וזה אומר גם שצריך לדאוג לילדים ושיהיה סבלנות אליהם וללמד אותם תורה וכל מיני דברים וגם לפרנס תכלס..

אבל זה לא העיקר

ללמוד תורה.ולדעת הלכה טוב.וללמד אותי

כי אני פשוט לא יודעתתת הלכה!! זה ממש עצובב!!  זהו.

ושנגור במקום יפה ומתוק

דברים לעשות:

ללמוד אנגלית

ללמוד מתמטיקה

ללמוד דברים כאלה של מידות כמו פלא יועץ (זה ספר חכם!) או..דברים אחרים

וגם-ללמוד הלכה!

לכבד הורים

לשתוק כשצריך.וצריך

לשתוק גם סתם לפעמים

הרבה לפעמימים.

להתחתן.מתי ממש היה באלי להתחתן? אה.בחנות בגדים. פשוט רציתי ילדים ואיש לקנות לו חולצות יפות שכאלה.

ולבנים יש בגדים יפיםם! גם לבנות אבל גם לבנים.

להכין מקום שאפשר ללמוד ולשבת לדבר בו. כמו בית קטן כזה מעץ.

או אם לא,אז לפחות למצוא מקום טוב שיש שם צל תמיד.ונעים ונוח שם.

...

אז-

להתגבר על היצר הרע

לדבר עם זאתי על הדבר הזה.וגם על עוד דברים.

להגיד למחנכת שהיא סיבכה אותי עם מה שהיא אמרה

להקשיב למבוגרים לפעמים

לא להקשיב להם לפעמים.לדוגמא כשהם אומרים לך שאת צריכה ללמוד לדבר.או לדעת לדבר,לא זוכרת איך היא אמרה אתזה.

חחחחחחחח! זה ממש מצחיק! עכשיו פיתום עולה לי שהמחנכת אמרה לי שאני צריכה לדבר,זה היה ביום חמישי.אח"כ בליל שבת או ביום שבת לא זוכרת,אמא אמרה שאני צריכה לדעת לשתוק.

חחח באמת מצחיק.

היו לי עוד דברים לסדר?..

אה.סתם,חשבתי ל זה שזה יכול להיות נחמד לשלוח למישי הודעה- שברת את הרגל?

ואז אם היא אומרת לא אז להגיד אויש,איזה באסה..

ואם במקרה איכשהו היא אומרת כן אז להגיד יוו ב"ה איזה יופי. משהו כזה..

וממש טוב שיש דבר שנקרא שכחה כי אז שכחתי לעשות את זה במוצאי החג ואז כבר חשבתי לעשות את זה רק אם אני יראה שהיא מעצבנת אותי שוב. אז ב"ה לא עשיתי אתזה בסוף.

בינתיים..P:

סתם בעזרת ה' בלי נדר אני לא אעשה את זה

כי היא לא תעצבן אותי! גאונות.

אה,ופסוק יפה מהתורה לא זוכרת.מהנביא יש מלא יפים שאני אוהבת בישעיה ובכתובים יש מלא מלא יפים בתהילים

יומטוב.

זהו נראלי,סידרתי לעצמי כמה דברים.

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.