כמו שאנרגיית גובה

מתפצלת לאנרגיות רבות אחרות,

ככה הכאב

יכול להתפצל

להרבה דברים אחרים, יעילים.

כמו דמעות. או בניה. או אפילו שמחה.

תלוי לאן מנתבים אותו.

עוברת גלגולים וחוזרת להיות עצמה

הדמעות נשתות, הבניה נחרבת והשמחה דועכת.

ובמקומן מגיע כאב.

מצטער על זה

ושוב

ושוב.

עד שזה נהיה חלק מעצמך.

ואז כבר אוטומטי

כל כאב שמגיע עובר מיון,

והלב כבר יודע לא להכניס אותו בצורה המקורית.

תן לו להישחק בעבודה הזו.

זה כואב, זה יכאב. אבל בסוף זה ישתחרר.

הכאב הוא מרכזי

הוא מה שאתה מקבל מאחרים

הוא מה שאתה נותן

ואם אתה נהיה אוטומטי

נאבדת.

ממנו הכל נוצר.

בלעדיו אין שום דבר אחר.

בוודאי שהוא מועיל.

ואוטומטי

זו רק מילה לדוגמא.

צריך גם להשקיע מחשבה

איך לעשות כל דבר.

כאב הוא לא אוצר.

אסור לשמור אותו אצלך

אחרת כמו רעל הוא ישתק אותך

הוא ישתלט על הכל

ויהרוג

אסור לשמור אותו.

אף פעם

עדיף כאב חדש ודרך חדשה להתמודד איתו

מאשר כאב ישן וצורב, ששום דבר כבר לא יעמוד נגדו.

וזו הפואנטה.

אם לא נחליף אותו מדי פעם ולא נלמד איך להתמודד איתו,

נתחיל להתנוון.

ואז כשיגיע כאב חדש במפתיע

לא נצליח לעמוד מולו.

כשאת גורמת לכאב להיות חלק ממך

הוא נהיה חלק ממך. ואת נהיית אדישה אליו

ואת לא מצליחה להיפטר ממנו.

אסור לך לעשות את זה לעצמך.

אלא לכאב.

שבפאוור פוינט, את לוקחת כמה עצמים ועושה להם "קבץ"?

את עדיין יכולה להגדיל כל אחד בנפרד. כל אחד עדיין שומר את התכונות המקוריות שלו.

וכל פריט יכול לגדול ואפילו לכסות על השאר.

ככה גם פה.

הוא יכול להיות חלק ממך, ועדיין תרגישי אותו ותוכלי לשחק עם ההשפעה שלו עלייך.

הכל בידייך.

בס"ד

אני הולכת להיות בוטה

כאב הורג רק חלשים

את השאר  הוא בונה

כאב הוא כלי

בס"ד

אני חושבת שהכאב כמו הגוף הוא כלי שנולדים איתו ונפטרים ממנו רק במוות

כוס שיכולה להכיל כאב

והיא מתמלאת ומתרוקנת

והכוס נעלמת רק במוות

אבל אם תשמרי על אותו כאב בפנים יותר מדי זמן

הוא יתעפש ויהפוך לרעל.

בס"ד

המאבק איתו הופך אותו לכלי

המשיכה להכנע לרעל ולתת לו לזרום בתוכך ומצד שני ההפחד ממנו

אני חושבת שכאבים באים אחד על גבי השני

הכאב לא נעלם

הכוס גדלה יחד עם יכולת ההתמודדות

אולי גם לך

למה את מתכוונת במילה כלי?

בס"ד

אתה לא הוגן

המושג הזה מוציא אותי מפוקוס

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.