בס"ד
ב.מיותרת כל כך
ג.אוי אמא באמת?
ד.
אבל אמרתי! אז למה לא מקשיבים לי אף פעם
ה. אני רוצה חופשה מהעולם
ו.אנשים משועממים |נאנח|
ז.שעמום זה כלי נהדר לניתוב אנשים
ח.אני כל הזמן לומדת עוד כלים ולא משתמשת בהם מעניין מתי אשבר
ט.רחפנית
י.אולי אכנס לו למזוודה?
יא.מנמ זהו בינתים
כןכןכןכן!!!!
היית אמור לקחת את ההערה שלי למקום הנכון, ולהפסיק לדבר שטויות.
לא להפגע.
שהכןכןכןכןכןככ
הזכיר לי את דורה...?!
באלי פיצה!!
אולי זה יעזור
אולי אני אקנב שוקר?!
(מהאלאל הטובים|
|מפנטז|
אין לך מושג איזה
"פנטזיות"
יותר דוחה מרע.
יותר חולני מרע
אותי זה פשוט הגחיך.
שורדתתתהיום אמרו לי משו על דורה ופיתום נפל לי אסימון מאיפה זה זכור לי
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
