בס"ד

בעקבות הגילוי שלי בשירשור הזה-  אני אוהבת 
ובעקבות הימים האחרונים

בואו נעשה פרוייקט שכזה

דומה מאוד למי שמעלי

כל אחד כותב דבר אחד שהוא אוהב בעצמו

אחריו הבא כותב משהו שהוא אוהב במי שמעליו (לא סתם משהו שיודע עליו משהו שהוא באמת אוהב)
ומשהו שהוא אוהב בעצמו

וכן הלאה

אם אתם לא מכירים את מי שמעליכם מספיק כדי להגיד משהו שאתם אוהבים
תכתבו משהו שאתם אוהבים בעצמכם ותגיבו להודעה הפותחת 

בהצלחה

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול