חברות שלי באמת חברות שלי רק כשהם צריכות משהו??
או רק שנוח להם וכייף להם?? אבל כשיש להם חברות אחרות הם שמות אותי בצד?
ולא, אני לא ילדה מסכנה בלי חברות. אני בה חברותית ומסתדרת עם כולם בה. ואיפה שישימו אותי אני יוכל להתקלם תוך זמן קצר.. אבל תמיד תלווה אותי ההרגשה שזה מה שאני צריכה לעשות גם בתוך הסביבה המוכרת שלי..הכיתה שלי..
זה לא יודעת, משהו מוזר, מישהו הבין אולי?
וכן יש לי ת'חברה הטובה, לפחות ככה אני רואה את זה (וגם רק אחרי שהיא אמרההלי שבשבילה אני חברה הכי טובה. ואוו זה נישמע ילת בגן..אבל באמת שלא. ) בקיצור אני תוהה לעצמי איפה הבעיה? או מה הבעיה בכלל?? 'אולי זה קשור לזה שהאמון שלי בבני אדם לא קיים בגלל משהו שקרה?
או בגלל גם אותו משהו אני תמיד יחשוב וירגיש בככל מקום גם המוכר ביותר בסביבה המוכרת ביוצר, שעדין אני צריכה כאילו להיכנס מחדש לחברה? כי בעבר משהו עם חברה נלקח ממני בלי שהייתי מוכנה אליו?! או שאולי משהו אחר..
אווף לא יודעת..אבל רק חושבת על זה כל היום מתי זה ישתנה..או מה צריך לעשות כדי שיתנה??
אם משהי הבינה היא גדולה מהחיים, כי אני עצמי עד לא הצלחתי להניח תאצבע על מה זה בדיוק..
סוף פריקה? לא יודעת, אולי..
תודה ויום טוב לכן..
או רק שנוח להם וכייף להם?? אבל כשיש להם חברות אחרות הם שמות אותי בצד?
ולא, אני לא ילדה מסכנה בלי חברות. אני בה חברותית ומסתדרת עם כולם בה. ואיפה שישימו אותי אני יוכל להתקלם תוך זמן קצר.. אבל תמיד תלווה אותי ההרגשה שזה מה שאני צריכה לעשות גם בתוך הסביבה המוכרת שלי..הכיתה שלי..
זה לא יודעת, משהו מוזר, מישהו הבין אולי?
וכן יש לי ת'חברה הטובה, לפחות ככה אני רואה את זה (וגם רק אחרי שהיא אמרההלי שבשבילה אני חברה הכי טובה. ואוו זה נישמע ילת בגן..אבל באמת שלא. ) בקיצור אני תוהה לעצמי איפה הבעיה? או מה הבעיה בכלל?? 'אולי זה קשור לזה שהאמון שלי בבני אדם לא קיים בגלל משהו שקרה?
או בגלל גם אותו משהו אני תמיד יחשוב וירגיש בככל מקום גם המוכר ביותר בסביבה המוכרת ביוצר, שעדין אני צריכה כאילו להיכנס מחדש לחברה? כי בעבר משהו עם חברה נלקח ממני בלי שהייתי מוכנה אליו?! או שאולי משהו אחר..
אווף לא יודעת..אבל רק חושבת על זה כל היום מתי זה ישתנה..או מה צריך לעשות כדי שיתנה??
אם משהי הבינה היא גדולה מהחיים, כי אני עצמי עד לא הצלחתי להניח תאצבע על מה זה בדיוק..
סוף פריקה? לא יודעת, אולי..
תודה ויום טוב לכן..
)