עוד 13 ימים לסוף השנה XP
ומתוכם יש יותר ימי ראשון-שני משלישי-רביעי-חמישי.
אז זה ממש ממש ממש טוב.
שונאת את זה. נקווה שהשנה הזו תיגמר בלי נזק רציני לשמיעה שלי XP.
ודי! עבר ממש מהר! איך כבר נגמר? |מאושר|
עוד 13 ימים לסוף השנה XP
ומתוכם יש יותר ימי ראשון-שני משלישי-רביעי-חמישי.
אז זה ממש ממש ממש טוב.
שונאת את זה. נקווה שהשנה הזו תיגמר בלי נזק רציני לשמיעה שלי XP.
ודי! עבר ממש מהר! איך כבר נגמר? |מאושר|
לאולפנא שלי



הייתה שנה סיוטית מכל הכיוונים.
ואם עד עכשיו לא התפוצץ לי הראש מהרעש ונשאר קצת זמן זה אומר שאני חזקה פי מאה ממה שידעתי בתחילת שנה.
הייתי מעדיפה לא לדעת...
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)