|מנסה לעודד|

|לא מצליח|

תלוי איזה שירים / סיפור
אני אתן רשימה

אמי אמי
מכפר השיחים הירוקים בירוק אחר.
מקן הציפורים המחליבות חלב מתוק מכל מתוק,
מערש זמירי אלף לילה ועוד לילה.

אמי אמי
שהרחיקה רעות
באצבעות צרדות
בהלקאות חזה
ובשם כל האימהות.

אבי אבי
אשר עסק בעולמות
אשר קידש שבתות בעראק נקי
אשר היה בקי מאין כמוהו
בהלכות בית הכנסת.

אני אני שהרחקתי עצמי
הרחק אל תוך לבי
שכשהכל היו ישנים
הייתי משנן
הרחק אל תוך לבי
מיסות של בך
ביהודית
מרוקאית

כְּתִיבָתָךְ מְהֻדֶּרֶת / כְּבָרֶקֶת מְסֻדֶּרֶת,

וְטוּרֶיהָ מְיֻשָּׁרִים / כְּמוֹ רִקְמָה בְּאַדֶּרֶת,

וְנֶחְמָדִים לְעֵינַיִם / כְּמוֹ פַּגֵּי מְבַכֶּרֶת,

וְרֵיחָמוֹ כְּרֵיחַ מֹר / עֲלֵי כַּלָּה מְקֻטֶּרֶת,

כְּתֹב וּקְרָא וְשִׂים לִבָּךְ / לְדָת אָרוֹן וְכַפֹּרֶת,

וְאִם תּוֹסִיף – לְךָ אוֹסִיף / מְחִיר הַרְבֵּה וּמַשְׂכֹּרֶת,

יְהוֹסֵף, אִם כְּתַבְתָּמוֹ / בְּעֵט בַּרְזֶל וְאִגֶּרֶת –

מְכֻתָּב אַתְּ וְחָרוּת עַל / כְּבֵדִי, לֹא בְּיוֹתֶרֶת,

וְלָךְ אַהֲבָה, לְקִיר לִבִּי / וּמוֹרָשָׁיו מְחֻבֶּרֶת,

וְתוֹכַחְתִּי מְגֻלָּה לָךְ / וְאַהֲבָתִי מְסֻתֶּרֶת.

ה-שיר האהוב
תנסו להבין אותו ממש
אחכ בשמחה אכתוב הסבר


דו-רגל הוא חי משונה למדי:
בבשרו הוא שאר
לשאר החיות הטורפות, אך רק הוא
מבשל חיות, מפלפל חיות,
רק הוא לובש חיות, נועל חיות.
רק הוא חושב
שהוא זר בעולם, רק הוא מוחה
על מה שנגזר, רק הוא צוחק,
ומפליא עוד יותר, רק הוא
רוכב מרצונו על אופנוע.
יש לו עשרים אצבעות,
שתי אזניים,
מאה לבבות.

יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים / מֵעַל קִנָּהּ נְתוּשָׁה –
כְּאֵבָהּ הָיָה נֶצַח / וּמַכָּתָהּ אֲנוּשָׁה.
כְּצִפּוֹר בְּפַח יוֹקְשָׁה / תֶהֱמֶה, וְנַפְשָׁהּ יְבֵשָׁה
מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה.

מַטַּע עָוֶל נָטְעָה / לֶאֱרוֹת יוֹם יוֹם פִּרְיָהּ
וְזֶרַע מֶרִי זָרְעָה / לִקְצֹר תְּבוּאַת מִרְיָהּ,
וְיַעַן מוּסָר פָּרְעָה – / עָרֹם הֻצַּג גִּוְיָהּ
וּמַלְבּוּשׁ עֶדְנָה קָרְעָה / וַתִּתְנַצֵּל אֶת עֶדְיָהּ,
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ / כְּנוֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה.

שָׁקַעְתִּי וְשִוַּעְתִּי / מִבּוֹר אֵין בּוֹ מַיִם,
וְקָרָאתִי וְנָשָׂאתִי / לֵבָב אֶל כַּפַּיִם,
וְסָפַקְתִּי וְדָפַקְתִּי / עַל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
לוּ יַקְשִׁיב אִמְרָתִי / בוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם –
וְאָז תֵּרֶא אוֹיַבְתִּי / וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה!

הַבֵּט כִּי לְכָל מְסִלָּה / אַבִּיט – וְאֵין לִי מַכִּיר,
וְצַר אוֹתִי חִלָּה / וְחִצָּיו בְּדָמִי הִשְׁכִּיר.
זָכְרָה בְרִית כְּבַתְּחִלָּה, / כִּי אֵין בִּלְתְּךָ מַזְכִּיר,
וְאַל נָא שְׂכַר הַפְּעֻלָּה / תְאַחֵר חַטַּאת שָׂכִיר –
הִנֵּה כִי לְךָ הַגְּאֻלָּה / וּלְךָ הַיְרֻשָּׁה!

נשאר ללמוד:
האיש שנותר בשדה
אורן
ארץ ישראל
לכה דודי
שברירים
סיפור פשוט
ביבר הזכוכית