בס"ד

מהמציאות, מההתמודדויות, מהקשיים, מהחיים.

כמו שאומרים - מי שלא עושה לא טועה

ואף הזכיר לי רבות את חיי,

רבות דמעות ירדו על לחיי

ואת עלית על כולנה.

זה של עידן רייכל

"בין קירות ביתי".

לכן שמתי את זה בציטוט

אלא ל"אחד עם כיפה", לא אליך.

חשבתי שהוא מודה על זה שהבאתי את השיר.

בכ"א צריך לשמוע אותו ומשומה לא מצאתי ביוטיוב

מצאתי

ולא נותן לשום דבר לפגוע בו.

לפחות ככה אני חושב

"אם לא עושים לא טועים."

ועושה רושם שהוא מתחרט על זה.

אני לא מצליח לראות את זה...

מצד אחד, האדם שלו ושמח בבית שלו.

מצד שני, הוא בכלל לא חי.

מרוב פחד להפגע הוא מרחיק מעליו כל פוטנציאל לפגיעה, עד כדי כך שאין בו שום חיים.

מרוב רצון לשליטה, הוא לא נותן לשום דבר לקרות כדי שחס וחלילה לא יקרה דבר שהוא לא תכנן.

אני חושב שבאיזשהו מקום כולנו כאלה, מונעים מעצמנו דברים כי אנחנו מפחדים מ"מה יקרה אם".

זאת טעות, הרי התורה היא תורת חיים ותשובה קדמה לעולם.

נכון, יש מקום לזהירות, אבל דבר ראשון צריך לחיות.

לפני הכל הגענו לפה בשביל זה.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.