להניח עליו את ראשי,
אך ליבי אכזבני אף עתה.
צר לי כי טעיתי כך
הלוא נא ונד נגזר עלי גורלי להיות,
ושמא מבני קין אף אני?

להניח עליו את ראשי,
אך ליבי אכזבני אף עתה.
צר לי כי טעיתי כך
הלוא נא ונד נגזר עלי גורלי להיות,
ושמא מבני קין אף אני?

מישהי=)סליחה שזה פגע
אך מדוע ליבכם עלץ לחכות אדם שכמותי
ושמא חסר אונים אנוכי?
אף אף עתה אינני מתמצא עוד בכל מכמני השפה הקדושה
מסתבר כי בטעות ייסדתי את מחשבותיי ועלמת החן ורכת הלבב
צחורת כנף הסבירה לי זאת.
מבני ביתו של גואל אנוכי
ורק עתה שיחררתי את כבלי עברי
בס"ד
כמעט אמין!
*בננית*אחרונה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)