אבל נורא נורא באלי לבכות
בגלל מכלול דברים
ויש לי בגרון גולה של דמעות
וגולאש של בלאגן במוח
ו
אוף.
אררר
אבל נורא נורא באלי לבכות
בגלל מכלול דברים
ויש לי בגרון גולה של דמעות
וגולאש של בלאגן במוח
ו
אוף.
אררר
אפשר לעזור?כישוף כושלכי דבר אחד זה במוח
ועוד דבר כבר היה ואין מה לעשות
ועוד דבר שאם היתה אפשרות הייתי נותנת למישהו אחר לעשות
אבל אין אפשרות
והאמת שהיה לי הרבה יותר קל לבכות
אבל אני לא מצליחה
ומהיכרות אישית
אני גם לא אצליח.
בממוצע אני בוכה פעמיים בשנה
שאתם נורא עצובים
ואז כל פיפס גורם לבכי מבפנים?
ספרתי מילים
ופשוט התחשק לי לבכות
אני צריכה אותה
אבל לא רוצה לספר לה
*בננית*אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)