דינה ברזילאי
496351
צבע עיניים כחול
צבע שיער אדמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה, דינה ברזילאי
496351
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
דינההנסיך הקטן.
דינה דינה ברזילאי אמרה הנני לעצמה והתעטשה 
גיברת פלסף.
(מחנה מאמאשוס,אריאל תשעד,שם שם)
גם אני הייתי שם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יעל
כמה טוב לפגוש אריאלניק באמצע החיים
אבל אני איני כזאת אני לא מחזלשת בשמירותגיברת פלסף.
אני זמינה בד"כ
צריך גלגל אני גלגל
בעם הזה אין ראש קטן
כולנו ביסלי גריל עם צוק איתן
במחנה יש כאן בוס
קבלו אותן זה מאמא שוס
צריך גלגל אני גלגל
בעם הזה אין ראש קטן
כולנו ביסלי גריל עם צוק איתן
במחנה יש כאן בוס
קבלו אותן זה מאמא שוס
רגעיעל
בעצם
אני כבר לא בטוחה
את המוראל אני מכירה
אבל יש סיכוי ששמעתי אותו באתר
איזה מחנה היה לפניו? אולי בו הייתי...
מחנה פנענע הכל פה זה שכונהנהגיברת פלסף.
יף לכן הפוני
ותאכלו רק מקרוני מקורר
ותאכלו רק מקרוני מקורר
אה. אז הייתי בפנענעיעל
ארזתי תיק ויצאתי לכרמל
כדי לשמור על ה?? של אריאל
אם נחפור ונעמיק ת'שורשים
אז נזכור ת'מחנה גם עוד שישים
זה מה שקרה
חחחחגיברת פלסף.
ארזתי תיק ועליתי לכרמל
כדי לשמור על החלקה של אריאל
אם נחרוש ונעמיק ת'שורשים
אז לא נשכח ת'מחנה גם עוד שישים
זה בקטע חקלאי
אם תשקיעי יצא פרי
אין סיכון יש סיכוי
זה מה שקרה
חרשנו אדמה
השקענו ת'נשמה
בונים פה חממה
זה עניין של אמונה בפנענעעע
להמשיך?
כדי לשמור על החלקה של אריאל
אם נחרוש ונעמיק ת'שורשים
אז לא נשכח ת'מחנה גם עוד שישים
זה בקטע חקלאי
אם תשקיעי יצא פרי
אין סיכון יש סיכוי
זה מה שקרה
חרשנו אדמה
השקענו ת'נשמה
בונים פה חממה
זה עניין של אמונה בפנענעעע
להמשיך?
נוסטלגיהיעל
לא, זה בסדר
ואו זה היה מזמן יפה לך שעדיין זוכרת תשירלב שבור!אחרונה
הייתי קונומרית במחנה הזה.. בטעות לגמרי גיברת פלסף.
אבל היה ממש נחמד להיות קומונרית.
כל קומונרית היתה צריכה להשתבץ לפחות במסלול אחד לאורך המחנה..
שיבצתי את עצמי בסיור הלילי לא היה לי עצבים לשמש..
כל קומונרית היתה צריכה להשתבץ לפחות במסלול אחד לאורך המחנה..
שיבצתי את עצמי בסיור הלילי
לא היה לי עצבים לשמש..שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול