כדי לקבל טרופית

זה^ היה מפתיע

זה לא שלטרופית יש כוחות קסם בסך הכל, מים, סוכר ותרכיז

אבל היא אאוטינג קצת,

אז דברי איתי באישי...

אבל הוא הקשיב בחצי אוזן וענה בחצי פה.

כלומר - לא התעמק מידי בשאלה....

בעקבות העלאת הנושא פה בפורום, אני אני אברר את העניין יותר לעומק.

אם תזדקקי לדם יש סיכוי מאוד גדול שתקבלי דם ערבי, כן, הם גם תורמים הרבה מסתבר[מידע וניסיון אישי].

אני רוצה לראות שכל מי שמסרב לתרום גם יסרב לקבל מחשש שמדובר בדם ערבי, כאשר חייו בסכנה...

שבתור ילד רעדתי מפחד 

שחשבתי על מחטים ועכשיו

אני הולך מרצוני החופשי לתרום דם...

מי היה מאמין?!

כדי להתמודד עם חשש תהומי בנושא

חיים, ושם זה לא תלוי דווקא בסוג הדם שלך אלא האם מח העצם שלך יכול להתאים לאותו חולה סרטן/כל דבר אחר, שצריך בדחיפות השתלת מח עצם.

הלוואי ויכולתי לתרום.

אבל מראש העדפתי להתקשר רק לגברים

יכול להועיל , בפרט שיש לי סוג די נדיר (כחול...)

לבדוק איך זה (עשיתי את זה פעם ראשונה לפני שבועיים בערך)

שמעתי שבריא,בכ"א לרענן קצת את המערכת.

כי היה חוסר בדם

וזה הצלת חיים

זה נותן לך ביטוח דם (אם אני לא טועה, לחצי שנה או שנה), ולמען האמת - גם להורים שלך, לילדים שלך עד גיל 18, ולבן/בת הזוג.

זה חשוב  מאוד למשל במקרה שיש ניתוח שבו זקוקים להרבה מנות דם, ואם יש את הביטוח זה מזרז תהליכים...

וחמות... (כל הבאסה)

שתרם כמה מאות פעמים, לא זוכר כמה - קשיש בן למעלה מ80 שעדיין תורם, כל שלושה חודשים (הזמן שצריך לעבור מתרומה לתרומה). פששש...התרשמתי!!!

זה עוזר לניתוחים מתוכננים בלבד, באותם ניתוחים מבקשים ממך בבית חולים להביא אישור על מנות דם[למקרה ש..], במידה שלא תרמת שבועיים לפני- אתה צריך להביא תורם על כל מנת דם נדרשת.

במידה שזה ניתוח חירום- תקבל כמה מנות שתזדקק להם בעת הצורך בלי שום ביטוח.

זה בסך הכל טכניקה של בי"ח להבטיח לעצמו מנת דם נוספת ממד"א...

ברור שבמקרה שאתה עומד למות וחייבים לנתח אותך ברגע זה, אז לא ישנה שום ביטוח דם - אתה גם לא תחכה בתור לשום ניתוח, יטיסו אותך ישירות לניתוח (כמו נפגעי פיגועים/תאונות דרכים). אבל בניתוחים השגרתיים שנקבעים מראש - שלהערכתי בהחלט מהווים את רוב הניתוחים בארץ (את סוברת שאני טועה?) - אכן ביטוח הדם יעזור. רק אתמול סיפר לי חבר שזה עזר לאבא שלו בניתוח שעשה, בגלל שהוא (=הבן שלו, חבר שלי) תרם דם.

מישהו אחד מהמשפחה יכול לתרום בחוץ/ ברחוב ולא בתחנה ואז הביטוח חל מאותו יום בתוקף ואפשר לקבל ממד"א אישור לכמה מנות דם שתחפוץ!!

או אם אתה מודע לנוהל לתרום בתחנה שבועיים מראש!

קלי קלות... ולא צריך לתרום במיוחד למקרה ו...

לא כולם חכמים ידענים כמוך, לא כולם נמרצים כמוך, לא כולם חושבים על כל דבר מראש - המציאות בפועל היא שזה טוב לתרום שהביטוח יהיה תקף כל הזמן, בלי קשר לכך שכמובן זה גם הצלת חיים.

בגלל שאני אמר את זה מהכרת מציאות, ולא תיאורטית, אני מרשה לעצמי להיות נחרץ.. מה לעשות - זה דברים שקורים וככל הנראה גם יקרו. גם אם את חשובת שזה דבילי...

כמו שכתבתי ביטוח שתרמת נגיד בתחנה מרכזית נכנס מאותו יום, ואתה זכאי לכמה מנות שתרצה...

הבנת הנקרא...

וגם הידע שלי מאוד לא תיאורטי, וכבר ראיתי אנשים מקרוב מאוד שבאו לתרום התחנה מרכזית בשביל זה....

לא הייתה כאן כוונה לפגוע, אלא אמירה פשוטה - במציאות, בפועל, זה עזר - ומה אעשה ובא הרוג ברגליו? [ביטוי תלמודי שמשמעותו - שגם כשיש שני עדים (וגם אלף עדים כשרים) על כך שאדם כלשהו מת, הם לא יהיו נאמנים עלינו, אם לאחר מכן יבוא ההרוג ברגליו ויופיע לפני בית הדין (למשל לעניין עגינות, או כל עניין אחר..) - כלומר - העדות הטובה ביותר היא המציאות המתרחשת בפועל,והיא נאמנה עלינו (ועלי) יותר מכל עדות (כשרה הלכתית לכאורה) של אדם כזה או אחר, עדות "תיאורטית" - כי המציאות היא הדבר החזק ביותר. אז ככה גם כאן, על פי אותו כלל - המציאות הוכיחה בפני שזה עזר לאנשים - האם את רוצה שבכל זאת אגיד שההרוג החי הוא למעשה בכל זאת הרוג?]

אני האחרונה שצריכה עדות תיאורטית כי ראיתי הרבה יותר מקרים ממך,

אבל כרגיל אתה חושב שאתה הכי חכם...יש דברים שלא משתנים.

סבבה, קיבלת את זה? אני אידיוט מושלם.

ואחרי שהגענו למסקנה שאני אידיוט, אסביר, שאת בכלל לא מכוונת למקום שאני מדבר עליו, את לא הבנת בכלל איזו הוכחה ואיזה דבר אני אומר ולכן מתייחסת למשהו אחר בכלל.

זה כמו שתגידי לי שמשה מת, שאת ראית הרבה מקרים ושברור לך שמשה מת - ואני אגיד לך שמה לעשות אבל הנה משה בא חי מולנו? ואת תתעקשי להמשיך להגיד שמשה מת... בסדר, אם זה מה שאת רוצה...

אני יודע מה המציאות שאני יודע, את מתעקשת להגיד שזה לא המציאות ושאני משקר במצח נחושה, ואידיוט, שאני סתם בודה דברים מליבי ושהמציאות שאני מתאר של דברים שקרו בפועל (Aוב - הרוג בא ברגליו) לא קרו - איך אפשר להתמודד עם זה?

לא באמת מעניין אותי מה א-ת ראית. הרי את לא ראית או שמעת מה שאני ראיתי או שמעתי, נכון?

זה משול לניסיון שלך להוכיח שכל הדברים בעולם בנושא מסוים לא נכונים, על ידי שימוש בתירוץ: "כל הדברים שאני ראיתי בנושא זה לא נכונים, לכן בהכרח שהכל יהיה לא נכון בנושא זה בכל מקום שבעולם".

אני לעומתך טוען טענה צנועה בהרבה - אני טוען שאפשרי שבמקרים מסויימים בנושא מסויים הדברים יהיו נכונים - בשביל להוכיח את זה אני לא צריך לדעת את כל המקרים שבעולם, מספיק לי למעשה מקרה אחד בלבד.

מקרה אחד כבר הבאתי - ככה שאת הטענה שלי הוכחתי. את הטענה שלך? אני בספק אם אי מישהו בעולם יוכל להוכיח אי פעם.

זה לא עניין של מי עובד איפה - זה עניין מתמטי-לוגי טהור. בלי קשר לשום נושא ספציפי מוגדר שבעולם או לעבודה מוגדרת של אדם כזה או אחר.

אבל בסדר, כבר הבנו - אני אידיוט, סבבה, אני מקבל

תרומת טרומבוציטים, חסרים כמעט תמיד.

http://www.dam.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=36&Itemid=72

למי שנמצא באזור המרכז ויש לו קצת זמן, חשוב (אני לא יודעת אם קיים בעוד מקומות בארץ). הם משלמים על מונית הלוך/ חזור (אם באים בשניים זה יוצא הלוך וחזור).

אני אישית לא יכולה לתרום כלום לצערי 

כי טוב לתרום. תמיד. במיוחד אם זה לא פגוע בי ולא קשה לי, מה לא?

דם עוד יותר, הצלת חיים ממש.

זה נראה לי טבעי. [אולי פשוט חונכתי ככה..]

זה כייף

זה מגניב

התחלתי כשהייתי תיכוניסטית חולת תיכוניזם-התבגרותי, אבל מאוד מודעת לעצמי.. אז הייתי צריכה הצדקות לפגיעה עצמית. [נכון אומרים משהו כמו לפמפם 4 פעמים כל 10 שניות? אז אני עצרתי ל4 שניות כל 10 פמפומים.. זה כואב יותר ככה]

אף פעם לא דיברו/חינכו אותי לזה...

מצד שני קראתי הרבה על תרומת כליה, וזה גרם לי למחשבות על תרומה...

(חוץ מחצי ליטר דם וחצי שעה)

בעצם אני לא יודעת כלום על זה.  

מה זה בכלל לפמפם?

מתרימים  מידי פעם בבנין המשרדים בו אני עובדת, כך שאם אחליט כן, זה לא יהיה סיפור.

לא צריך לדעת

לפתוח ולסגור את היד (במקרה הזה , בגדול להעביר משהו במשאבה נראלי - יצא לי ניסוח מעפן)

אני יצאתי משם ממש שמח,גיליתי כמה עשרות מחלות שאני לא חולה בהם,זה היה ממש כיף.

לפמפם זה לפתוח ולסגור את היד על איזה כדור. תוך כדי.

באמת לא סיפור.

זה אפילו בריא. (בעיקר לגברים האמת).

הם בודקים קודם שאין בעיה של ברזל או משהו. אם זה יכול להיות בעייתי הם לא לוקחים לך דם.

ככה בדקו לי...(לא זוכר מה בדקו אבל כל הבדיקות היו שאלות + שאלון)

כנראה פגשת מתרימים לא אדיבים בעליל

מהויכוח

במקום טיפת דם שלך

אני ממש אוהבת לתרום (סוג של מכורה אבל לא כבדה) לא משפיעה עלי לרעה  בכלל ועושה טוב לאחרים אז בעצם למה לא לעשות זאת

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....