כדי לקבל טרופית

זה^ היה מפתיע

זה לא שלטרופית יש כוחות קסם בסך הכל, מים, סוכר ותרכיז

אבל היא אאוטינג קצת,

אז דברי איתי באישי...

אבל הוא הקשיב בחצי אוזן וענה בחצי פה.

כלומר - לא התעמק מידי בשאלה....

בעקבות העלאת הנושא פה בפורום, אני אני אברר את העניין יותר לעומק.

אם תזדקקי לדם יש סיכוי מאוד גדול שתקבלי דם ערבי, כן, הם גם תורמים הרבה מסתבר[מידע וניסיון אישי].

אני רוצה לראות שכל מי שמסרב לתרום גם יסרב לקבל מחשש שמדובר בדם ערבי, כאשר חייו בסכנה...

שבתור ילד רעדתי מפחד 

שחשבתי על מחטים ועכשיו

אני הולך מרצוני החופשי לתרום דם...

מי היה מאמין?!

כדי להתמודד עם חשש תהומי בנושא

חיים, ושם זה לא תלוי דווקא בסוג הדם שלך אלא האם מח העצם שלך יכול להתאים לאותו חולה סרטן/כל דבר אחר, שצריך בדחיפות השתלת מח עצם.

הלוואי ויכולתי לתרום.

אבל מראש העדפתי להתקשר רק לגברים

יכול להועיל , בפרט שיש לי סוג די נדיר (כחול...)

לבדוק איך זה (עשיתי את זה פעם ראשונה לפני שבועיים בערך)

שמעתי שבריא,בכ"א לרענן קצת את המערכת.

כי היה חוסר בדם

וזה הצלת חיים

זה נותן לך ביטוח דם (אם אני לא טועה, לחצי שנה או שנה), ולמען האמת - גם להורים שלך, לילדים שלך עד גיל 18, ולבן/בת הזוג.

זה חשוב  מאוד למשל במקרה שיש ניתוח שבו זקוקים להרבה מנות דם, ואם יש את הביטוח זה מזרז תהליכים...

וחמות... (כל הבאסה)

שתרם כמה מאות פעמים, לא זוכר כמה - קשיש בן למעלה מ80 שעדיין תורם, כל שלושה חודשים (הזמן שצריך לעבור מתרומה לתרומה). פששש...התרשמתי!!!

זה עוזר לניתוחים מתוכננים בלבד, באותם ניתוחים מבקשים ממך בבית חולים להביא אישור על מנות דם[למקרה ש..], במידה שלא תרמת שבועיים לפני- אתה צריך להביא תורם על כל מנת דם נדרשת.

במידה שזה ניתוח חירום- תקבל כמה מנות שתזדקק להם בעת הצורך בלי שום ביטוח.

זה בסך הכל טכניקה של בי"ח להבטיח לעצמו מנת דם נוספת ממד"א...

ברור שבמקרה שאתה עומד למות וחייבים לנתח אותך ברגע זה, אז לא ישנה שום ביטוח דם - אתה גם לא תחכה בתור לשום ניתוח, יטיסו אותך ישירות לניתוח (כמו נפגעי פיגועים/תאונות דרכים). אבל בניתוחים השגרתיים שנקבעים מראש - שלהערכתי בהחלט מהווים את רוב הניתוחים בארץ (את סוברת שאני טועה?) - אכן ביטוח הדם יעזור. רק אתמול סיפר לי חבר שזה עזר לאבא שלו בניתוח שעשה, בגלל שהוא (=הבן שלו, חבר שלי) תרם דם.

מישהו אחד מהמשפחה יכול לתרום בחוץ/ ברחוב ולא בתחנה ואז הביטוח חל מאותו יום בתוקף ואפשר לקבל ממד"א אישור לכמה מנות דם שתחפוץ!!

או אם אתה מודע לנוהל לתרום בתחנה שבועיים מראש!

קלי קלות... ולא צריך לתרום במיוחד למקרה ו...

לא כולם חכמים ידענים כמוך, לא כולם נמרצים כמוך, לא כולם חושבים על כל דבר מראש - המציאות בפועל היא שזה טוב לתרום שהביטוח יהיה תקף כל הזמן, בלי קשר לכך שכמובן זה גם הצלת חיים.

בגלל שאני אמר את זה מהכרת מציאות, ולא תיאורטית, אני מרשה לעצמי להיות נחרץ.. מה לעשות - זה דברים שקורים וככל הנראה גם יקרו. גם אם את חשובת שזה דבילי...

כמו שכתבתי ביטוח שתרמת נגיד בתחנה מרכזית נכנס מאותו יום, ואתה זכאי לכמה מנות שתרצה...

הבנת הנקרא...

וגם הידע שלי מאוד לא תיאורטי, וכבר ראיתי אנשים מקרוב מאוד שבאו לתרום התחנה מרכזית בשביל זה....

לא הייתה כאן כוונה לפגוע, אלא אמירה פשוטה - במציאות, בפועל, זה עזר - ומה אעשה ובא הרוג ברגליו? [ביטוי תלמודי שמשמעותו - שגם כשיש שני עדים (וגם אלף עדים כשרים) על כך שאדם כלשהו מת, הם לא יהיו נאמנים עלינו, אם לאחר מכן יבוא ההרוג ברגליו ויופיע לפני בית הדין (למשל לעניין עגינות, או כל עניין אחר..) - כלומר - העדות הטובה ביותר היא המציאות המתרחשת בפועל,והיא נאמנה עלינו (ועלי) יותר מכל עדות (כשרה הלכתית לכאורה) של אדם כזה או אחר, עדות "תיאורטית" - כי המציאות היא הדבר החזק ביותר. אז ככה גם כאן, על פי אותו כלל - המציאות הוכיחה בפני שזה עזר לאנשים - האם את רוצה שבכל זאת אגיד שההרוג החי הוא למעשה בכל זאת הרוג?]

אני האחרונה שצריכה עדות תיאורטית כי ראיתי הרבה יותר מקרים ממך,

אבל כרגיל אתה חושב שאתה הכי חכם...יש דברים שלא משתנים.

סבבה, קיבלת את זה? אני אידיוט מושלם.

ואחרי שהגענו למסקנה שאני אידיוט, אסביר, שאת בכלל לא מכוונת למקום שאני מדבר עליו, את לא הבנת בכלל איזו הוכחה ואיזה דבר אני אומר ולכן מתייחסת למשהו אחר בכלל.

זה כמו שתגידי לי שמשה מת, שאת ראית הרבה מקרים ושברור לך שמשה מת - ואני אגיד לך שמה לעשות אבל הנה משה בא חי מולנו? ואת תתעקשי להמשיך להגיד שמשה מת... בסדר, אם זה מה שאת רוצה...

אני יודע מה המציאות שאני יודע, את מתעקשת להגיד שזה לא המציאות ושאני משקר במצח נחושה, ואידיוט, שאני סתם בודה דברים מליבי ושהמציאות שאני מתאר של דברים שקרו בפועל (Aוב - הרוג בא ברגליו) לא קרו - איך אפשר להתמודד עם זה?

לא באמת מעניין אותי מה א-ת ראית. הרי את לא ראית או שמעת מה שאני ראיתי או שמעתי, נכון?

זה משול לניסיון שלך להוכיח שכל הדברים בעולם בנושא מסוים לא נכונים, על ידי שימוש בתירוץ: "כל הדברים שאני ראיתי בנושא זה לא נכונים, לכן בהכרח שהכל יהיה לא נכון בנושא זה בכל מקום שבעולם".

אני לעומתך טוען טענה צנועה בהרבה - אני טוען שאפשרי שבמקרים מסויימים בנושא מסויים הדברים יהיו נכונים - בשביל להוכיח את זה אני לא צריך לדעת את כל המקרים שבעולם, מספיק לי למעשה מקרה אחד בלבד.

מקרה אחד כבר הבאתי - ככה שאת הטענה שלי הוכחתי. את הטענה שלך? אני בספק אם אי מישהו בעולם יוכל להוכיח אי פעם.

זה לא עניין של מי עובד איפה - זה עניין מתמטי-לוגי טהור. בלי קשר לשום נושא ספציפי מוגדר שבעולם או לעבודה מוגדרת של אדם כזה או אחר.

אבל בסדר, כבר הבנו - אני אידיוט, סבבה, אני מקבל

תרומת טרומבוציטים, חסרים כמעט תמיד.

http://www.dam.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=36&Itemid=72

למי שנמצא באזור המרכז ויש לו קצת זמן, חשוב (אני לא יודעת אם קיים בעוד מקומות בארץ). הם משלמים על מונית הלוך/ חזור (אם באים בשניים זה יוצא הלוך וחזור).

אני אישית לא יכולה לתרום כלום לצערי 

כי טוב לתרום. תמיד. במיוחד אם זה לא פגוע בי ולא קשה לי, מה לא?

דם עוד יותר, הצלת חיים ממש.

זה נראה לי טבעי. [אולי פשוט חונכתי ככה..]

זה כייף

זה מגניב

התחלתי כשהייתי תיכוניסטית חולת תיכוניזם-התבגרותי, אבל מאוד מודעת לעצמי.. אז הייתי צריכה הצדקות לפגיעה עצמית. [נכון אומרים משהו כמו לפמפם 4 פעמים כל 10 שניות? אז אני עצרתי ל4 שניות כל 10 פמפומים.. זה כואב יותר ככה]

אף פעם לא דיברו/חינכו אותי לזה...

מצד שני קראתי הרבה על תרומת כליה, וזה גרם לי למחשבות על תרומה...

(חוץ מחצי ליטר דם וחצי שעה)

בעצם אני לא יודעת כלום על זה.  

מה זה בכלל לפמפם?

מתרימים  מידי פעם בבנין המשרדים בו אני עובדת, כך שאם אחליט כן, זה לא יהיה סיפור.

לא צריך לדעת

לפתוח ולסגור את היד (במקרה הזה , בגדול להעביר משהו במשאבה נראלי - יצא לי ניסוח מעפן)

אני יצאתי משם ממש שמח,גיליתי כמה עשרות מחלות שאני לא חולה בהם,זה היה ממש כיף.

לפמפם זה לפתוח ולסגור את היד על איזה כדור. תוך כדי.

באמת לא סיפור.

זה אפילו בריא. (בעיקר לגברים האמת).

הם בודקים קודם שאין בעיה של ברזל או משהו. אם זה יכול להיות בעייתי הם לא לוקחים לך דם.

ככה בדקו לי...(לא זוכר מה בדקו אבל כל הבדיקות היו שאלות + שאלון)

כנראה פגשת מתרימים לא אדיבים בעליל

מהויכוח

במקום טיפת דם שלך

אני ממש אוהבת לתרום (סוג של מכורה אבל לא כבדה) לא משפיעה עלי לרעה  בכלל ועושה טוב לאחרים אז בעצם למה לא לעשות זאת

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים