זה...רק בקטנה בינתיים...

• כל יום ראשון אני עצבני
• משומה היום אני מעורר פרובוקציה
• היום צום?
• צריך להכניס את נסיופ לרשימת הפורומים
• גם את החד"ר
• למרות שהוא לא פורום
• התנדבות נוג"ה...נחשוב עלזה
• אני גר בישוב
• אני תקוע בחור עולם ואני לא קרוב לעיר
• זה משגע
• העולם מעצבן
• המשפט הכי יפה ונכון ששמעתי בשיר כלשהו זה השורה האחרונה בבית של נצ'י נצ' בשיר "יהיה בסדר" עם קפה שחור חזק
• אל תטרחו לברר מה אומרת השורה האחרונה, היא בדיוק שלוש מילים
• יהיה בסדר זה שיר נחמד
• קפה שחור חזק אחלה להקה
• ישלהם עוד מלא שירים
• כמו אפוקליפסה
• אפוקליפסה הם עתיקים והם מלכי המילים
• תשמעו את לחלום באדום של אפוקליפסה
• גם על זה אל תטרחו יותר מידי
• אני עצלן
• אני צריך למצוא עבודה לחופש
• החופש עוד מעט
• עוד מעט מנחה
• אחרי מנחה ערבית
• אם הוא יהיה בערבית אני ידבר איתו בעז"ה.
• עזה צריך להיכנס בהם
• לא קראתם את זה
• אל תעשו כן עם הראש כי הסקייפ שלכם לא פועל עכשיו
• אני צריך סקייפ
• ובשביל החכמולוגים אני צריך "מצלמת-אינטרנט"
• עדיין לא טוב לכם?
• אוקיי. "מצלמת-מרשתת"
• עדיין לא טוב?!?
• מישו יודע מה המילה העברית למילה מצלמה?!

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול