בדרך כלל בדיקת דם של קופת חולים היא בדיקה אמינה.
אולי מדובר בוירוס כלשהו? אולי התייבשות קלה ומתמדת?
האם בדקת ברזל ו- B12?
תמיד אפשר לשאול את רופא\ת המשפחה 
בהצלחה!
נושא חרוש אבל עדיין חדש לי
אני בהריון בסיכון בגלל קרישיות
בלי הסטוריה של דימומים או התכווצויות
זה עדיין נקרא בסיכון וצריך להפסיקה הנקה?
התינוקת שלי בת שנה וחודש ויונקת 3 פעמים ביום והרבה בלילה
מבולבלת ממש אשמח לכך מידע, תודה מראש
כדאי לשאול את הרופא המטפל.
אבל אם לא קיבלת הנחיה להפסיק, אני לא חושבת שצריך.
לא כל הגדרה של הריון הסיכון קשורה להפסקת הנקה.
אולי אתן יודעות יש בעיה עם אספירין בהנקה ?
זה הידיעה שיחסי אישות גורמים להתכווצות הרחם הרבה יותר חזקה מאשר הנקה. אז כל עוד אין הנחיה להימנע מיחסים, להבנתי אין בעיה עם הנקה.
אבל אני לא גורם מוסמך או משו.
לא הייתי סומכת בזה לשאול כל רופא, כי רוב הרופאים מחזיקים בדעות מיושנות לגבי הנקה, ומה אכפת להם לומר לך להפסיק, הם לא מפסידים מזה כלום, בעיניהם אם לא יזיק לא יועיל...
על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.
לק"י
הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.
גם זה קורה מסתבר....
ימי שני בד"כ די עמוסים
אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר
התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...
אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬
לק"י
לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.
הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....
עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול
ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.
ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר
לצאת
לחגוג
להיפגש
מי יודע מה ילד יום🤷♀️
האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???
יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.
זה פשוט לא נצרך
הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.
ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.
אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.
מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.
אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.
צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.
זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.
לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.
יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה
ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד
על הרצפה \ שולחן אוכל.
מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.
גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.
לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)
קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...
אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.
לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...
אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).
הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.
לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי
זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד
וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד
שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...
ומגירות אישיות
אבל
שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)
בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.
אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון
רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.
עד אז- רק בסלון.
אז בעיני מיותר לכיתה א'.
אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).
שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).
אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.
עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה
אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז
ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש
בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח
בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה
אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.
יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.
יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר.
של הסקר שליש ראשון.
מישהי עשתה??
מרגיש לי בזבוז אנרגיה, פשוט יגידו לי לעשות מי שפיר בתכלס, לא?
זה שלב בירוקרטי, לא מהותי. הרופא לא יכול להוציא הפניה למי שפיר, רק ליעוץ גנטי, אז הולכים ליעוץ ושם מוציאים לך הפניה למי שפיר. ככה הסבירו לי בזמנו.
אבל בפעם אחרת שעשיתי בגלל גיל ולא בגללל סיכון למום אז עשיתי יעוץ בפגישה וירטואלית כזה רק לסמן וי. וגם כדי לבחור מה אנחנו רוצים לבדוק ומה לא
אם בכל מקרה לא תעשי, אז אין מה לעשות יעוץ.
אני עוד מתלבטת אבל אם כן אלך פרטי.
הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?
מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.
וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.
גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.
אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .
גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.
אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,
השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.
בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).
בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?
יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.
(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)
לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.
לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים.
אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.
ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...
כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..
זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.
אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.
מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת.
אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.
עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
שאם את תהיי בביטחון מול הנושא הזה זה לא כ"כ יפעיל אותך,
את אשכרה הבאת הרבה חיים לעולם, מעל הממוצע,
עברת הריונות, לידות, את מגדלת אותם מוסרת את גופך ונפשך עליהם, תעופי על עצמך! זה סימן לגדלות, לא סימן לקטנות!
אם את בינך לבין עצמך תהיי עם מצפון שמסכנים שאיםמלי מספיק זמן לכל אחד , אוי מסכנים שהבגדים שלהם תמיד משומשים מאח אחר, אוי מסכנים ש... ווטאבר, אז המשפטים האלו מערערים אותך.
פעם ילדה מתבגרת אמרה לאבא שלה- למה להביא כ"כ הרבה ילדים? מה הקטע? ובא שלה אמר לה - תסתכלי פה על כולם, היה אפשר לוותר על מישהו? וזהו, השתתקה.
מתלבטת לאן לשלוח את הבן שלי בחופש, אולי תאירו לי כיוונים שלא חשבתי עליהם.
1.לקיטנה של הגננת שלו משנה שעברה. (הוא בגן ראשון, הגננת של שנה שעברה זה משפחתון.) זה קיטנה לילדים מגיל 3 חודשים עד 5. הוא בן 4.5. מצד אחד לא יודעת כמה הוא זוכר אותה, מצד שני היא זוכרת אותו וכנראה תדע להתמודד איתו. ויש עם מה - כי הוא בוכה כל בוקר כשנפרד ממני... וגם היא גננת מנוסה...
2.לקיטנה אחרת כלשהיא שילדים אחרים בגן שלו גם ילכו אליה. מצד אחד ככה הוא יהיה עם ילדים שהוא מכיר. מצד שני לא יודעת עם מי שתעשה את הקיטנה תסתדר עם הבכיות שלו. ולא יודעת כמה נסיון יהיה לה.
ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.
בהצלחה בהחלטות
אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?
אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים
אני בעודף משקל רציני
בעלי לא יכול חבוא איתי לסקירה
פתאום אני נבהלת שזה יהיהפנימי?
לא באלי אני לא רוצה בדיקה פנימית לבד
זה כנראה תלוי רופא.
וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.
הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית
קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.
היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.
היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.
אז ממש תלוי רופא
אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי
ובשבוע 14
אבל אני נחשבת רזה ניראלי
אז אם זה קשור אולי זה למה
עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים.
פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.
אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...
הכל היה מעולה
תסעו ותהנו!
כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים
אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)
לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!
הייתי שנה שעברה ונהניתי
אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון
אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו
